היי רועי, רציתי לדבר איתך על הפירגון המפתיע שקיבלת השבוע בעמוד הרשמי של הצל. איך גילית את זה, אתה עוקב אחריו?
"סיפרו לי, אני לא רואה את הפרסומים שלו בדרך כלל. אבל מישהו כתב לי וראיתי את זה וגם התייחסתי לזה אצלי בעמוד".
אני מבין שאין ביניכם היכרות מוקדמת.
"לא, בחיים לא דיברנו, אין בינינו שום קשר".
מה דעתך עליו באופן כללי?
"יותר בעניין הפוסטים שלו, והאמת שגם אותם אני לא רואה על הפיד יותר מדי, אלא אם מישהו משתף. אז זה קצת הפתיע אותי, לא הייתי מצפה לזה. וגם הדרך בה הוא פירגן לי, אתה יודע, אתה מצפה למישהו כזה אגרסיבי וזה לא היה. זה מעניין".
הוא כתב בפוסט: "הבחור הזה חושף את הצביעות של השמאל", והוסיף ש"שווה לשמוע ולשתף". אתה חושב שיש כאן פוטנציאל לדיאלוג?
"אני לא יודע, אני לא הייתי מרחיק לכת בגלל דבר כזה, אבל אתה יודע, באופן כללי אני משתדל לראות אנשים באופן קצת יותר מורכב מאיך שהם מציגים את עצמם ברשתות החברתיות. אני לא הייתי מרחיק לכת בעניין הספציפי הזה. אני חושב שהוא התחבר לשיר "כל הערסים יבואו" ושיתף אותו וזהו. מעניין בכלל החיבור של אנשים לשיר הזה, שמצליח לחבר ככה בין שני מחנות שנחשבים לקצוות בחברה הישראלית. זה גם משעשע שזה קרה רק עכשיו כי בתכלס השיר הזה יצא לפני שנה וחצי ועשה המון רעש עוד אז. היו לו המון שיתופים, גם מחברי כנסת, המון שיתופים מהימין, ממתנחלים, וגם שיתופים של אנשים מהשמאל הרדיקלי וערבים. כיף שיש לו את המחזוריות הזו, שהוא כמו בומרנג. זו פעם שלישית שהוא קם לחיים".
פעם שלישית?
"השיר הזה פורסם באמת לפי איזה שנה וחצי במוסף תרבות וספרות ב'הארץ' ועשה הרבה מאוד בלגן. בלגן כמובן בפרופורציות, אנחנו מדברים על שירה ופוליטיקה. מספר חודשים לאחר מכן היה האירוח בתכנית 'חוצה ישראל' עם קובי מידן שם הקראתי את השיר שוב, ואז שוב החל הבלגן סביבו".
ואפשר לנחש שלא במקרה הצל בחר לשתף את הקטע מ"חוצה ישראל" ולא מ"הארץ".
"אני מניח שהיה לו קצת יותר קשה לשתף לינק לאתר של עיתון 'הארץ'. אני מאוד שמח ששירים מגיעים לאנשים, פחות משנה לי למי ולמה, רק בעניין שלו זה היה באמת אולי קצת מפתיע".
בפוסט המקורי הוא ציין שהוא לא יודע מי אתה ואחר כך כתב שבדק וגילה שאתה מגדיר את עצמך כשמאלני לא צבוע ושאתה כותב ב"ידיעות" וב"הארץ".
"באמת אמרתי לעצמי שהוא בטח תכף יגלה שאני שמאלני ואז זה יבוא, הכל יתהפך ויהיה שיימינג ובלגן, ואז בתגובה הראשונה שלו שם הוא כתב שהוא קרא עליי שאני שמאלני, הוא עידן את זה ודי גונן עליי. הוא כתב משהו בסגנון 'אם היו עוד שמאלנים כאלה היינו במקום אחר'. משהו כזה".
קשה לחשוב על מחמאה יותר יפה.
"אני מסכים. מי שקצת מכיר אותי יודע שגם לי באופן אישי יש בעיות חמורות עם מחנה השמאל. יותר חשוב לי לבקר את המחנה ממנו אני בא והאידאולוגיה בה אני מחזיק מאשר לבקר את המחנה השני. הימין הוא ימין, הכל בסדר, אין לי טענות אליו שהוא ימין אבל יש לי בעיות עם מי שקורא לעצמו שמאל ולא מתנהל או מתנהג כמו שמאל מאז קום המדינה ועד היום".
הדיון הזה יותר מעניין בעיניך מאשר ביקורת על ההתנהלות של ביבי?
"מה יש לי להגיד על ביבי כל הזמן? ביבי ביבי ביבי, אתה יודע, אני רואה אנשים כמו באיזו אובססיה כזו מטורפת - 'ביבי ביבי ביבי'. בסדר, אני לא אוהב את ביבי, אני לא אבחר בביבי, מה יש לי להתעסק כל היום בביבי? ובוא נגיד שביבי יילך, מי יבוא? מה יקרה? מה ההבדל? מה השוני? אתה מבין, זה מה שמכאיב לי, זה מה שמעצבן אותי במקום הזה מבחינה פוליטית. זה לא רק שאין אלטרנטיבה, זה גם מי שמציג את עצמו כאלטרנטיבה זה אלה שבסופו של דבר בזכותם או בגללם יש לנו את ביבי, לא בגלל ביבי. ביבי הוא ביבי, הליכוד הוא ליכוד, הימין הוא ימין, אין לי טענות אליהם שהם ימנים".
אתה חושב שהשיח המזרחי החדש הוא קו מגשר מעניין לאנשים ממחנות כל כך מנוגדים?
"אני לא חושב. אני כן חושב שהשיח המזרחי הוא משהו שקשה לי לסכם במשפט אחד כי מצד אחד, הייתי רוצה להגיד לך שזה לא עניין פוליטי וזה מכנה משותף של הרבה מאוד אנשים שיכולים לחשוב מאוד אחרת פוליטית ומצד שני זו תהיה טעות מצידי להגיד שזה לא פוליטי כי גם במקום הזה הכל נע סביב הפוליטי והכל נע סביב החברתי. אז אני לא יודע לענות על זה ככה. מה הסגולות של השיח המזרחי בעניין הזה? אני לא חושב שזה דבר נכון כל כך, להפיל על כל דבר את השיח המזרחי. זאת אומרת, עוד פעם, אני לא מכיר את 'הצל', לצורך העניין אם אנחנו מדברים עליו כרגע, אז אני לא יודע עד כמה עד כמה זה מדבר אליו בכלל".