אם חשבתם שהדרך בה טיפל פרנק אנדרווד במי שתקעו לו סכין מטאפורית בעונה הראשונה הייתה קשה, ברוכים הבאים למגרש של הגדולים באמת. עונה 2 של הדרמה הפוליטית האפלה של נטפליקס צוללת עמוק הרבה יותר אל השחיתות והאכזריות שמרכיבים את מוסדות הכוח. עכשיו כבר מאוחר מדי לפנות אחורה, כולנו מכורים, כולנו שותפים לדבר עבירה
ארי פינס | mako | פורסם 07:00 24.02.14
"לפוליטיקה אין כל קשר למוסר", קבע הפילוסוף והסופר ניקולו מקיאוולי 500 שנה בדיוק לפני שהעונה הראשונה של "בית הקלפים" עלתה במלואה לנטפליקס. אם היה צריך לתמצת את הסדרה הזאת למשפט קצרצר אחד, זה היה המשפט הזה. בשביל פרנק אנדרווד, מניפולטור ערמומי ותאב כוח שלא בוחל באף אמצעי בדרכו אל הצמרת הפוליטית, מוסר זה סוג של דג שמזמינים במסעדה. האכזריות המחושבת של אנדרווד ושובל הגופות שהוא מותיר מאחוריו היו עלולים להיראות קיצוניים עד כדי לא אמינים, אלמלא היינו חיים במדינה עם נשיא לשעבר שיושב בכלא על אונס, ועם עדי מפתח במשפטים נגד שרים בכירים בממשלה שמתאבדים או נעלמים בזה אחר זה בנסיבות שהמילה "מסתוריות" קטנה עליהם.
ברוכים השבים לוושינגטון, היה רקוב פה בלעדיכם|צילום: Nathaniel E. Bell באדיבות yes"עבור אלה מאתנו שמטפסים לפסגת שרשרת המזון, יש רק חוק אחד – צוד או שיצודו אותך", חותם אנדרווד את הפרק הראשון של העונה השנייה בנימה הובסיאנית כשהוא פונה ישירות למצלמה, תחבולה תסריטאית שהתרגלנו אליה כבר בעונה הקודמת, ושמאלצת אותנו הצופים מהצד לוותר על העמדה הפאסיבית שלנו ולהפוך בעל כורחנו לשותפים לפשע. זאת גם הסיבה שאנחנו מזדהים עם דמות שאין לה עצם מצפונית אחת בגוף. גם אם אנדרווד מרמה ומתמרן את כל מי שמסביבו, ואף על פי שהוא פוליטיקאי כל כך ציני ונטול אידיאלים שהוא גורם להירשזון להיראות כמו נלסון מנדלה, כל עוד הוא משתף אותנו בסוד העניינים - אנחנו בעדו.
האקלים הפוליטי שמתואר ב"בית הקלפים" סוער ולח כג'ונגל טרופי, ורק זיקית בעלת דם קפוא כמו אנדרווד יכולה לשגשג בו. והוא אכן משגשג. אם העונה הראשונה התמקדה במסע הנקמה של פרנק נגד האויבים הפוליטיים שנעצו סכין מטאפורי בגבו, העונה הנוכחית נפתחת רגע לפני מינויו לתפקיד הנחשק של סגן הנשיא. אבל אנדרווד ממש לא נח על זרי הדפנה – זואי בארנס ועמיתיה העיתונאים עדיין מרחרחים סביב ההתאבדות המפוקפקת של חבר הקונגרס פיטר רוסו, והמשרה של נשיא ארצות הברית עדיין מאוישת על ידי אדם אחר, כך שהמלאכה עוד מרובה.
מעגל שומרי הסוד מתרחב, לאן תפנה זואי?|צילום: Nathaniel E. Bell באדיבות yesהפרק נפתח בשוט ארוך של אנדרווד ואשתו קלייר עושים ג'וגינג לילי בפארק כשהם נראים כמו שתי חיות טרף שרצות בחשכה. גם יתר הפרק מתמקד במערכת היחסים הצמודה של הזוג הסוציופתי, ובצלילה של כל אחד מהם אל תוך האפלה הפרטית שלו – פרנק דואג לטשטש את העקבות שיכולות לקשר אותו לרצח של רוסו, בעוד שקלייר עושה כל שביכולתה כדי לגרום לעובדת הסוררת שלה ג'יליאן לחזור בה מהתפטרותה. "אני מוכנה לתת לילד שלך לקמול ולמות בתוכך אם זה מה שצריך", היא אומרת בקרירות אופיינית לאחר שדאגה לכך שהתרופה הניסיונית שג'יליאן זקוקה לה תימנע ממנה.
בסצנה מעולה נוספת חוזר פרנק לאכול צלעות במסעדה של פרדי, ריטואל קבוע אליו התוודענו בעונה הראשונה. כשאנדרווד מביע את שביעות רצונו מהבשר המשובח, פרדי אומר לו שהוא מתלבט אם לחזור שוב לקצב שממנו רכש אותו, בגלל השיטה האכזרית שבה הוא מקיז באיטיות את דמם של החזירים. "הדרך ההומאנית לעשות את זה היא במהירות", הוא מסביר. "להוציא החוצה דלי של עיסה כאילו הגיע הזמן לאכול, ובום!". תחילה פרנק נרתע מהתיאור הגרפי של פרדי, אבל לאחר מכן הוא מפנים את דבריו ברגע השיא של הפרק שכבר הספיקה לחולל סערה ברשתות החברתיות, ושכל מילה נוספת לגביה תהיה בגדר ספוילר בלתי נסלח.
העונה השנייה של "בית הקלפים" מעמיקה עוד יותר לתוך מערכת היחסים המורכבת של פרנק וקלייר. קווין ספייסי ורובין רייט נותנים את הופעת חייהם בתור הפאוור קאפל הכי נטול רגשות ועכבות מוסריות שתראו על מסך הטלוויזיה שלכם (או ליתר דיוק, מסך המחשב). הדיאלוגים ביניהם תמיד מושחזים ומלאי סאבטקסט והמניעים האמיתיים עמומים ומוטלים בספק, עד כדי כך שלא ברור אם הביקור של קלייר אצל רופאת הפוריות הוא רק חלק מהנקמה שלה בג'יליאן או שהיא באמת מהרהרת באופציה של להביא תינוק לעולם. בדיוק כמו בעלה, כך גם קלייר תמיד שומרת את הקלפים שלה קרוב לחזה, אי שם ליד הלב המאובן שלה.
החלק השני של הפאוור קאפל הכי אכזרי בפוליטיקה|צילום: Nathaniel E. Bell באדיבות yesאם למישהו היה עדיין ספק, העונה השנייה של "בית הקלפים" מוכיחה שנטפליקס מחזיקה ביד מנצחת ושליוצר הסדרה בו וילימון יש עוד הרבה אסים בשרוול. הפרקים הבאים מתייחסים לסוגיות רבות שנמצאות על סדר היום של הממשל האמריקאי – משחקי הכוחות עם סין, קשרי הון-שלטון, תקיפות מיניות בצמרת הביטחונית והרדיפה של דיסידנטים באמצעות תיוגם כסייבר-טרוריסטים. יכול להיות שההיבטים האקטואליים הם הסיבה לכך שאובמה נמנה בין מעריצי הסדרה, כמו גם שלי יחימוביץ', שהייתה יכולה אולי להביס את בוז'י הרצוג אם היא הייתה לומדת מהאנדרוודים דבר או שניים.
הבחירה של נטפליקס לשחרר כהרגלה את כל הפרקים במכה יצרה כמויות אדירות של באזז מרוכז, והובילה למצב האבסורדי שבו עד שהפרק הראשון משודר בטלוויזיה, הרבה אנשים כבר הספיקו לצפות בכל העונה. ניתן להתייחס לזה כאל גימיק מיותר, אבל למעשה נטפליקס פשוט התאימו את עצמם לאופן שבו אנשים רואים טלוויזיה בעידן הנוכחי – מתי שבא להם, כמה שבא להם ואיך שבא להם. "חשבתם ששכחתי מכם? אולי קיוויתם שזה מה שקרה", שואל פרנק את הצופים בסוף הפרק, אבל מה שבטוח זה שאנחנו לא שכחנו ממנו.
