"בלש אמיתי" סדרת הדגל החדשה של HBO היא עוד שלב בז'אנר סדרות החקירה המסתוריות ששוטף אותנו בשנים האחרונות. עם וודי הארלסון, מת'יו מקונוהיי והפקה מושקעת, הסדרה מסמנת וי בקלות על כל מה שכבר ראינו ואהבנו, אבל האם היא מסוגלת להפתיע אותנו עם משהו חדש?
אילן קפרוב | mako | פורסם 07:25 15.01.14
אזור מבודד ומסתורי, פסקול מבשר רעות, גופה שעברה הרבה מאד לפני שמי שפגע בה בא על סיפוקו, שני בלשים שנאלצים לעבוד יחד בעל כורכם, כיוונים סותרים, משפחות הרוסות שנמצאות באמצע ופתרון שלא נראה באופק. כל כך הרבה סדרות מהשנים האחרונות מגיעות עם המתכון הזה עד שנהיה כבר קצת קשה להבדיל בין "הגשר", "דה קילינג" ו"ברודצ'רץ'", וזה עוד לפני שהתחלנו לדבר על הגרסאות הסקנדינביות מול האמריקאיות. עכשיו גם HBO רוצה דרמת חקירה משל עצמה, וכמו תמיד היא הולכת רחוק יותר מכולם בדרך לשם.
כן, נראה לי שטעינו בפנייה. זה לא מארוול פה|צילום: Jim Bridges/HBO"בלש אמיתי" (שעלתה אתמול ב-yes Oh וב-yes VOD) מתנהלת על קו התפר שבין שתי תקופות מקבילות: הראשונה מתרחשת בימינו אנו כשצמד בלשים מנסה לפענח רצח מזעזע של צעירה, שנראה כאילו בוצע על פי סממנים של כת דתית קיצונית. זירת הרצח מזכירה בהרבה מובנים מקרה רצח מפורסם אחר שפוענח 17 שנים קודם לכן על ידי צמד בלשים: מרטין הארט (וודי הרלסון) וראסט קול (מת'יו מקונוהיי). מכאן אנו מדלגים חזרה אל 1995 באמצעות פלאשבקים המתוארים מזיכרונם של השניים, כל אחד מהם מספק פיסה קטנה בפאזל שמסתמן כמורכב הרבה יותר ממה שנראה בתחילה.
לזכותה של "בלש אמיתי" ייאמר שמסוכן מאד לשפוט אותה לפי שני הפרקים הראשונים. משהו באוויר, במסתורין שאופף אותה, מרמז שההמשך עשוי להיות שונה מכל מה שראינו עד כה. אבל אם להסתמך רק על מה שהיא מציעה בהתחלה: מדובר בעוד מאותו דבר. עוד איכותי בהחלט, אבל עדיין עם תחושות דה ז'ה וו. הארט וקול הם הצמד הקלאסי: אחד אולד סקול סולידי, קשוח וחובב סטוצים, השני ווירדו שנע על הגבול שבין הגאונות לאוטיזם קל. בחיים האזרחיים אין שום סיכוי שהיו מסתובבים באותם חוגים, אבל יחד הם שלם שגדול מסכום חלקיו.
גם האווירה הכללית של הסדרה תרגיש מוכרת לחובבי הז'אנר: שוטים פתוחים ענקיים של נוף דרומי, יערות אפופי מסתורין לצד מקורות מים, חוות ענק חשודות, הרבה מאד משחקים של צבעי שמיים מתקדרים. מוטיבים של דת בכל פינה. הכל נראה מאד מושקע ואמין, אין ספק לרגע שאנחנו נמצאים בתקופה עוכרת שלווה, אבל החדשנות וכושר ההמצאה שכל כך מאפיינים את HBO לא נראים כאן בינתיים. מה שכן נראה הוא רצון להעלות את הרף שהציעו קודמותיה, זה נעשה בעיקר הודות לליהוק מצוין.
מה? התחלתי את ספירת העומר מוקדם השנה|צילום: Jim Bridges/HBOמת'יו מקונוהיי הוא כנראה התופעה הכי מרתקת שמתרחשת בימים אלה בהוליווד. תוך קצת יותר משנה הוא ניפץ את תדמית כוכב הקומדיות הבינוני עם הריבועים בבטן, והפך לשחקן מדוקדק שיודע להוציא מעצמו הרבה מאד ניואנסים קטנים. קול שלו הוא תופעה מרתקת לא פחות מאשר המקרה שאותו הוא חוקר. אנחנו יודעים עליו מעט מאד ועם כל שכבה שהוא מסיר מעצמו, החידה שלו הופכת מסקרנת יותר. הארלסון, לעומת זאת, כבר הפך למאסטר בכל הקשור לטיפוסים קשוחים עם לב זהב. הטייפקאסט של הדושבאג החביב בא לו בקלות ובטבעיות. ותורם מאד למתח בין השניים שמחזיק את הסדרה.
גם השחזור התקופתי המצוין מוסיף הרבה לאמינות, כשאנחנו רואים את השינויים שעברו על השניים בקפיצות שבין 2012 ל-1995. בעיקר בכל הקשור לקול, שההבדלים במראה ובהתנהלות שלו נראים כאילו מדובר בשני אנשים שונים. דמויות המשנה בינתיים (בעיקר מישל מונהן שמגלמת את אישתו של הארט) לא מספקות את אותה רמת איכות של שני המובילים, אבל גם כאן כנראה שדרוש עוד זמן כדי לגבש דעה מוצקה יותר.
הרלסון. וודי הרלסון|צילום: Jim Bridges/HBOהמבנה של "בלש אמיתי" שכוללת 8 פרקים בלבד, הוא בשלב זה החידוש הגדול של הסדרה. בפרק זמן תחום שכזה אין מקום למריחות אינסופיות סטייל "דה קילינג" וכל פרק אמור לקדם אותנו משמעותית אל הפתרון. לפי השמועות, HBO מתכננת להתמקד בכל עונה בחקירה של מקרה אחר, שעשויה אף לכלול צמד בלשים שונה בכל פעם. הקונספט הזה מבטיח גיוון ופותח עולם שלם של אפשרויות בפני היוצרים, וזה בדרך כלל סימן טוב עבור הצופים.
חובבי ז'אנר המסתורין וחקירות הרצח ימצאו ב"בלש אמיתי" את כל מה שטוב בז'אנר הזה, וזה לא מפתיע כי HBO הרגילה אותנו לרמה הזו. השאלה הגדולה היא האם הסדרה לעשות גם את הדבר השני שהרשת מצטיינת בו והוא להמציא את הז'אנר מחדש. ולו בשביל לגלות את התשובה לשאלה הזו, שווה לעבור איתה את שמונה הפרקים האלה עד הסוף.
