יתגדל ויתקדש שמה רבא. אחרי 134 קורבנות (לא כולל את הכלב באדי ושאר בעלי חיים), דקסטר מורגן מצא את הקורבן האחרון שלו – הצופים בסדרה. זה אפילו לא ספוילר, מכיוון שכל מי שצפה בשלוש העונות האחרונות של הסדרה יודע שדקסטר עבד ביסודיות על להרוג אותנו. משעמום. ואנחנו, שהמשכנו לצפות מכורח ההרגל, ליווינו אותו עד למקום מנוחתו האחרון – רק כדי לגלות שאפילו פרק הסיום לא יזכה אותנו בהמתת חסד.
לא נשאר אפילו ספסל
פרק הסיום של דקסטר היה מופת של כתיבה רעה, אפילו יותר מכל העונה המשעממת שקדמה לו. החורים בעלילה משניים לעומת העובדה שהגיבור בגד בקודים האישיים שלו, ועל הדרך גם בקהל המעריצים הנאמן שלו. הסצנות האחרונות הציגו את הקורבן האחרון של דקסטר – אחותו דב. על הנייר זה נשמע כמו סיום הולם לסדרה, שהתחילה עם ההחלטה לחוס על חייה של אחותו המאומצת בעונה הראשונה ולהרוג במקומה את אחיו הביולוגי בריאן. אלא שהמוות של דברה לא באמת מוסבר לנו, והוא מרגיש כמו עוד פלסטר על הגופה המסריחה של העונה האחרונה – אחרי שיחה קלילה ונחמדה בין האחים בבית החולים בו דברה מתאוששת, דקסטר מקבל הודעה שדברה מתה מוות מוחי ומוחזקת בחיים על ידי מכשירים (את רגע המוות האמיתי של דברה, הצופים פשוט לא זוכים לראות) ו"הרצח" של דברה הוא פשוט על ידי לחיצה "דרמטית" על כפתור.
"הרצח" של דברה היה מגוחך במיוחד. דקסטר, שידוע כאחד שלא עושה טעויות, מנתק את אחותו מהמכשירים מבלי לחשוש שמישהו ישים לב. ואכן, אף אחד לא שם לב. לאחר מכן הוא מוציא אותה מבית החולים מבלי לחשוש שמישהו ישים לב. ואכן, אף אחד לא שם לב. ואז הוא מרים אותה בידיים ולוקח את הגופה לספינת הדיג שלו (שחונה באופן נוח ממש מחוץ לבית החולים!) מבלי שאף אחד ישים לב. ואכן, בשלב זה גם לנו כבר לא היה אכפת. אפילו לא מהעובדה שדקסטר מחליט לטפל באחותו האהובה כאילו הייתה אחרון הקורבנות "שהגיע להם למות" ומשליך את גופתה לים. לא אהבה, לא רגעים של אושר, אפילו ספסל קטן מול התחנה לא נותר מדב.
ההחלטה הבאה של דקסטר, אחרי שנפטר מגופת אחותו, היא להיכנס עם הסירה שלו לתוך סופת הוריקן אימתנית, במה שעל הנייר נראה כמו סצנת התאבדות מרגשת. "רק אם אני אמות", הוא מסביר לנו, "בני הריסון יהיה מוגן מפני הקללה שלי". זה אכן יכול היה להיות מרגש, אם הוא לא היה משאיר את בנו היחיד בחזקתה של רוצחת סדרתית שבקושי מכירה אותו, ושהוכיחה פעם אחר פעם שבמצבי משבר היא דואגת קודם כל לעצמה. ומה לגבי העובדה שהם מתחבאים בפאקינג ארגנטינה כמו פושעי מלחמה נאצים? ומה עם אסטור וקודי, אחיו למחצה של הריסון? האם לא מגיע להם לדעת מה עלה בגורלו? ושוב, זו לא השאלה הכי מהותית, אלא... איך לעזאזל דקסטר שרד?
רק אל תגידו ספין אוף
כן, אחרי שנכנס עם "חתיכה מהחיים" לתוך סופת הוריקן אימתנית ומשמר החופים של מיאמי מצא את ההריסות – אנחנו מגלים שדקסטר (בניגוד לאמון שלנו בכותבי הסדרה) עדיין חי. סקוט באק, האיש שלקח על עצמו את מושכות הסדרה החל מהעונה השישית (כלומר, בשלוש העונות הגרועות האחרונות), הסביר לאנטרטיינמנט וויקלי איך דקסטר שרד את הסופה: "אני מקווה שאף אחד לא ינסה לבחון מקרוב מדי את הסצנה הזאת. התוכנית תמיד הייתה צעד וחצי מעבר למציאות, בהיפר-ריאליטי. הסברנו שיש רפסודת חירום ממונעת על הסיפון, ודקסטר עלה עליה וחזר לחוף בבטחה".
ואז זה נגמר. דקסטר בשיא בדידותו, חוטב עצים באורגון. לבד. בלי הנוסע האפל שלו. בלי רוח הרפאים של הארי. אפילו בלי ה-voice over. כלא שבנה לעצמו כדי להגן על מהאנשים שהוא אוהב מפניו. התסריטאים מספרים שההחלטה לגמור את הסדרה ככה תוכננה כבר מזמן, אבל החלק המפחיד באמת הוא שעם כל כך הרבה קצוות פתוחים, הספין אוף נראה ממש מעבר לפינה. אל תתפלאו אם בקרוב תשמעו על קומדיה שתציג כיצד באטיסטה ומסוקה עוברים לגור ביחד עם בתו של האחרון. יש אפילו שם: "שני גברים וחשפנית".
הסוף העצוב באמת
בדיוק כפי שחשש לאורך כל הדרך, דקסטר לא יכול היה שלא לפגוע במי שאהב. ואנחנו, שכל כך אהבנו את הדמות והסדרה הזאת (שהגיעה אחרי הספר האהוב לא פחות, "דקסטר חולם חלומות אפלים" של ג'ף לינדסי) – אנחנו הנפגעים האמיתיים. אנחנו ששרדנו דמויות חסרות כל הצדקה כמו ניקי (אני עובדת במסעדת טופלס) מסוקה, זאק (אני היורש שמת מוקדם מדי) המילטון וג'ואי (מעולם לא הבנתי לאן לוקחים את הדמות שלי) קווין. שגילינו הבנה לכל חור בלתי מוצדק בעלילה, בתקווה שהסיום יכפר על הכל.
הדבר העצוב באמת בסיום הזה, הרבה יותר מהמוות הלא כל כך ברור של דברה, הוא שמדובר באחת התוכנית הכי אהובות של העשורים האחרונים, שפשוט לא זכתה לסוף הראוי לה. אילו הייתה נגמרת לפני שלוש עונות או יותר – היא הייתה נזכרת לעד כאחת מהסדרות המבריקות של עידן הטלוויזיה המודרני. במקום זאת, מהסדרה שכולנו מחכים לרגע שהיא תסתיים בארה"ב כדי להוריד אותה – היא הפכה להיות התוכנית שצופים ברקע בזמן שעושים כלים או בודקים מיילים. יהי זכרה (של העונה השנייה) ברוך.