לכולם יש תחליף: יום הדין של "מד מן" מתקרב

אוקי מד מן, אם כל הפרקים בעונה יהיו כל כך מילוליים בסוף לא יהיה צורך בטור הזה.

מת'יו ויינר וחבריו הם אנשים שאוהבים לדבר רמזים, לכן תמיד מפתיע לראות שהם מעבירים את המסר באופן ישיר. הפעם הם אפילו אומרים את זה בקול רם. כשהכותבים נזרקים מהחדר שלהם דון אומר "זה לא מטאפורי, זה מילולי". וכשדון מבין שהוא בעצם נותר בחדר של איש מת, הוא אומר בערך את אותו דבר: "אתם רוצים להרוג אותי. מילולית".

רוחו של ליין האהוב מטיילת היטב מעל דון בפרק הזה, שבו הוא מוצא את עצמו כלוא במשרד ללא כל יכולת לעשות דבר. אפילו לחזר אחרי לקוחות (המומחיות שלו) הוא מנוע לחלוטין מלעשות. כל מה שנותר לו זה לשכב על הספה ולבהות בתקרה, בנקודה שבה ליין תלה את עצמו. ליין, עוד שותף לשעבר בחברה, הגיע למצב שבו כולם רק חיכו שימצא דרך לפנות את מקומו. ליין בחר בדרך הקשה, מדון מצפים ללמוד מהניסיון וללכת בעצמו. אבל דון מחליט לאמץ את הליין שבתוכו. הוא תולה את שלט המטס שמצא מתחת לשולחן שלו. האם הוא אוהד של המטס? האם ליין היה אוהד של המטס או שזה היה ניסיון להתחפש לניו יורקי? ולמה דון מנסה להתחפש?

מי צריך לספור כוכבים בכלל?

החצי הראשון של העונה השביעית עוסק עד עכשיו בניסיון של דון דרייפר להסתדר בעולם שבו המסכה ירדה והוא כבר יותר דיק וויטמן מאי פעם. היא בוחנת אותו במצבים בלתי אפשריים - מול אשתו מהצד השני של המדינה, מול בתו המתבגרת איתה הוא עשה הרבה יותר מידי טעויות, ועכשיו מול העבודה שרק הייתה רוצה לראות אותו תולה את הנעליים. מילולית.

עלילת המשנה של מרגרט מפתיעה ומעניינת, ודרך ההתמודדות הראשונית של רוג׳ר מפתיעה אפילו יותר. מרגרט רוצה להיות מאושרת, לכן היא נוטשת את הבן שלה תחת התירוץ העלוב שעדיף שלא תהיה לה אמא שאינה מאושרת. היא משנה את שמה (מריגולד) ומשנה את אורך חייה לחלוטין. הקומונה מוצגת כמקום עלוב, כזה שהחזות החיצונית של המעורבות ההדדית, לכאורה, היא רק מסכה לחבורת מתבודדים שמנסים "לחמם את עצמם" יומם ולילה. למרות הניסיון הכנה של רוג'ר להבין את החיים החדשים של ביתו, הוא בסופו של דבר חוזר לתפקיד האב הנוקשה. ספירת הכוכבים לא עזרה.

הכל אודות אבא

אבל אולי מדובר בקנאה? רוג׳ר סטרלינג בעצמו מחפש את הדבר החמקמק הזה שיגרום לו למצוא נחת. והנה, הבת שלו הצליחה לזנוח את הכל ולעבור לגור עם אנשים שמוצאים אושר בפשטות. בסופו של דבר, מרגרט, שבתחילת העונה אמרה לאבא שלה שהיא סולחת לו, פותחת סוף סוף את הפה ומוציאה את הכל על האבא שאף פעם לא היה שם. סליחה היא מילה יפה מאוד, במיוחד כשהיא לא באמת אומרת שום דבר. ואחרי התפלשות בבוץ (מילולית!), רוג׳ר פשוט הולך משם ולא מסתובב אחורה.

חוות הקומונה אמורה כמובן להזכיר לנו במובן מסוים את בית הבושת שדיק וויטמן גדל בו. אנשים בוהים מהמרפסת בשיפוטיות, אין חשמל, רק זוהמה. זהו בית שבו יש לך שם אחד כשאתה בו, ושם אחר כשאתה עוזב אותו. זה בית שלא יזיק לקבל בו חטיף של הרשי מידי פעם.

אז דון כמעט מצליח להרוס את ההזדמנות השנייה שניתנה לו. קשה לו לעבוד תחת פגי, שלא מצליחה להביא את עצמה לדבר איתו. אבל איכשהו, בתזמון מושלם, כולם מתיישבים לעשות את מה שהם צריכים לעשות (פגי לדפוק על הדלת של דון ואשכרה לדבר איתו, דון להתחיל לכתוב משהו). אין הרבה זמן. המחשב כבר עושה הרבה מאוד רעש בחדר השני, ועוד מעט כולנו נוחלף על ידי משהו שיודע לספור את הכוכבים הרבה יותר טוב מאיתנו.

בקטנה

פגי! חזרי! פגי! מה קורה עם פגי אולסון. זה היה אולי הפרק הראשון שמרמז על תקווה קטנה בעניינה העונה, וזה רק בגלל שהיא דפקה לשנייה על הדלת. זה לא שרק לה דברים רעים קורים לה. היא אפילו מקבלת העלאה. אבל פגי לא מסוגלת לשמוח בשלה בשום צורה. היא ממורמרת ועצבנית, ומנסה להפיל את האחריות על כל מי שמסביבה. את שוברת לי את הלב פגי.

טוב לגלות שלמרות מה שרמז הפרק הקודם, הארי לא פוטר. כולנו אוהבים את הארי ושמחים מאוד שהוא עושה כל מה שביכולתו להרוס את המשרד עם השטויות שלו.

השיר הסוגר של הפרק - ההוליס! על הקרוסלה! הכניסו כאן את מה שבואתיוס אמר על הגלגל, גם בהקשר למה שדון השיכור אומר למתקין המחשב.

דגש נוסף לכך שאנשי מד מן יוחלפו - העסקים שאותם הם מנסים להפוך ללקוחות. והפעם - בורגר שף. רשת אוכל מהיר אמריקאית שאתם בטח לא שמעתם עליה, כי אחרי גדילה מאסיבית בשנות השבעים הם פשוט החלו להצטמצם במשך עשורים עד שחדלו מלהתקיים.

דון קורא את "מה עובר על פורטנוי של פיליפ רות׳", שעוסק בגיבור ראשי אובססיבי למין ואוננות. רמז לכך שדון הנאמן לאשתו שחיה בחוף המערבי הוא מתוסכל מינית? תסלחו לי, אני באמת מנסה למצוא רמזים בפרק הזה.