היסטריית ג'יי.ג'יי אברהמס ממשיכה לשטוף את אמריקה, בלי שבהכרח יהיה לה קשר להישגים בפועל של המפיק היהודי. גילדת המפיקים, אחד הגופים המשפיעים והנחשבים בתעשיית הסרטים האמריקאית, הודיעה אתמול שבחרה באברהמס לקבל את הפרס היוקרתי על מצוינות בטלוויזיה. הפרס יוענק במהלך טקס הפרסים של הגילדה (Producers Guild Award), שייערך ב-26 לינואר בלוס אנג'לס.
"ג'יי.ג'יי אברהמס הפיק כמה מסדרות הטלוויזיה האיקוניות והמוערכות ביותר בעשור האחרון – סדרות ששינו את נוף הטלוויזיה כפי שהכרנו", הסביר יושב ראש הגילדה, מייקל דלוקה, את הטיעונים להענקת הפרס. "בזכות הכישרון המדהים, המסירות והיכולת לספר סיפורים מבריקים, הוא בהחלט ראוי לכל מה שהפרס הזה מייצג". האם אכן מדובר בגאון של פעם בדור או במי שהצליח לשדרג את יחסי הציבור לדרגה של אמנות?
קבלו ביטול
לא רק שהקריירה של אברהמס היא לא הצלחה אדירה במונחים טלוויזיוניים, יש בה הרבה יותר סיפורים של כישלונות מהדהדים מאשר הצלחות. "Six Degrees", סדרה על שישה זרים שסיפוריהם מתקשרים בדרך מסתורית (מקורי, אין ספק), בוטלה באמצע העונה על ידי NBC בשל נתוני רייטינג נמוכים, למרות שהרשת שילמה עבור הפקתם של כל 13 הפרקים. גם "Undercovers", סיפורם של בני זוג, סוכני FBI, שמופעלים מחדש אחרי שנים של פרישה, שרדה רק 11 מתוך 13 הפרקים שהוזמנו על ידי NBC , לפני שבוטלה אף היא. הביטול המוכר מכולם הגיע עם "אלקטרז", עמוסת ההייפ והמזומנים, שהייתה אמורה להחזיר את FOX לימי הגדולים של "24", ונזרקה לפח האשפה של ההיסטוריה אחרי עונה אחת, כשמחצית מהצופים שהגיעו לפרק הבכורה נוטשים עד לפינאלה.
גם הפרויקטים של ג'יי.ג'יי ששרדו את מבחן העונה הראשונה, לא ידעו הצלחה מסחררת. "פליסיטי" הייתה דרמת ניינטיז נחמדה, אבל כזאת שלא הצליחה להתעלות בשום שלב מעל אלו ששלטו בז'אנר. "פרינג'" צנחה בשיטתיות ממעמד של הצלחה בעונה הראשונה, להישרדות בזכות מיעוט חובב קאלט, שסייע לה לקרטע עד העונה החמישית והאחרונה שתסתיים בקרוב (העונה הזו גם קוצרה ב-7 פרקים לפחות מהתכנון המקורי). כל זה ועוד לא הזכרנו פיילוטים כושלים כמו "Anatomy Of Hope" (אותה אברהמס ביים וכתב), שניסתה להפוך ל"אי.אר" הבאה, אבל נדחתה על ידי HBO.
אפקט ה-"מה לעזאזל קורה פה?"
אם במהלך שתי הפסקאות הקודמות סתמתם חזק את האוזניים ומלמלתם לעצמכם "אושיאניק 815", אושיאניק 815", הגיע הזמן לפרק גם את "מיתוס אבודים", שהזניק את אברהמס לדרגה של עילוי טלוויזיוני. בעוד שלאיש אין עוררין על האפקט החשוב שהיה לסדרה על הטלוויזיה, ההשקעה הוויזואלית של הסיפור וההצלחה המסחררת של העונות הראשונות – אבודים היא היהלום שבכתר הבלוף של אברהמס, שבמהותו, כפי שכבר ראינו, לא באמת יודע לפתח רעיוונות. מה אברהמס כן יודע לעשות טוב מכולם באמת? את אפקט המסתורין.
הדינמיקה של אבודים כולה נבנתה על התובנה הפשוטה שלפנינו עולם מסתורי, שאותו צריך לגלות ביחד עם הדמויות הראשיות. בהתאם להיגיון הזה היינו מוכנים לקבל על עצמנו סתירות פנימיות, תופעות טבע חסרות היגיון, מסעות בזמן ועשן שחור עם אגרסיות – הכל מתוך הנחה שבסוף הדרך נקבל את הפתרון. הבעיה היא שלאברהמס לא היה כזה מעולם. לא המצאנו את זה, כותבי הסדרה הודו בשלב מסוים בעצמם, שהם לא ממש יודעים לאן כל ה"אמאל'ה, דב קוטב" הזה, אמור להגיע. כך הגיע הפרויקט הכי מרתק בעשור האחרון של הטלוויזיה לסיום מעליב ואפוף קיטש, כשהוא מותיר אחריו הרים של חידות בלתי פתורות.
אה כן, ואל תתנו לאף אחד לספר לכם שאם לא בטלוויזיה אז בקולנוע האיש באמת מבין עניין. כי עם כל הכבוד ל"סטארטרק", מדובר במי שהביא לנו זוועתונים כמו "סופר 8" ו-"משימה בלתי אפשרית 3", שגרמו לנו לתעב ילדים, מפלצות ואת כל מי שאי פעם שיחק בסרט של טום קרוז. לכן, עם כל הכבוד לארון הפרסים המלא שלו, תרשו לנו לא להצטרף להיסטריית אברהמס. לפחות עד שיוכיח שהוא לא סתם נודניק שזורק רעיונות מגניבים, אלא כזה שיודע איך לסיים אותם.