"טובות", הפרק ה-11 העונה, הוא משל על התבגרות והאכזבה מהגילויים שמגיעים איתה. בסופו מגיע הרגע שבו סאלי דרייפר משלימה את המעבר המורכב הזה ברגע דרמטי אחד ומערערת את עולמו של האיש שתמיד עמד בצד הנכון של המזל
השתיקה שלי תעלה לך בכל כך הרבה דמי כיס|צילום: AMCבדיוק כשחשבנו שהעונה הזאת הולכת לכיוונים צפויים מדי, הופה - הופיע לו משה דיין שלנו. אחח משה משה, תמונתך הגדולה על הקיר מעל מיטתו של סטן עוררה בנו גאווה גדולה. באמת איפה הייתה מלחמת ששת הימים עד עכשיו? הרי מדובר במלחמה על כיבושים ומד מן היא סדרה על כיבושים. איך זה שלא נפגשתם עד היום?
כבר לא ילדה, עוד לא אישה
גם בלי משה דיין יש בפרק הזה די הרבה. דבר אחד שציפינו שיהיה בו – מוות, לא קרה. אנחנו מסתובבים סביב זה כבר עונה שלמה. גם הפרק הזה שלח רמזים לקראת סוף איום ונורא. בסדר, ברור שלא צריך להתייחס לכל תאוריית קונספירציה, אבל אי אפשר להתעלם מהתחושה שמסתובבת כאן כבר מהפרק הראשון בכל הנוגע לריקוד של הדמויות עם מלאך המוות. כפיצוי על החוסר הזה, הגיעה ההפתעה שיכולה למשוך את השטיח מתחת לכל הדמויות בסדרה. או שמדובר ב"מקגאפין", שמייצר פעולת הסחה בשביל שלא נשים לב לדבר האמיתי שקורה.
ששש מיצי, נותנים פרסומות|צילום: AMCסאלי היא גיבורת הפרק, שמוצאת את עצמה בשלב לא פשוט בחיים, או כמו שבריטני ספירס אמרה פעם: "כבר לא ילדה, עדיין לא אישה". סאלי מגלה שמשחקי הילדות שלה עלו שלב. האמריקאים מכנים התמזמזות במילים "Second Base", מין אנלוגית בייסבול לסקס (נחשו מה זה אומר על "Home Run"). חברתה של סאלי הגיעה כבר פעמיים לאותו בסיס שני, ולכן מרשה לעצמה לקחת חרויות שרק מבוגרים יכולים. היא עושה את זה בעזרת תעלול ילדותי: את המכתב שסאלי כתבה במסיבת הפיג'מות שלהן, היא שולחת ישירות למיטשל, הילד ההו כה חתיך של סילביה וארנולד. סאלי רוצה להיחשב כמבוגרת. אמא שלה לא מתייחסת אליה כאחת כזאת וסאלי בוחרת ללכת לאבא שלה כי הוא לא רואה בה ילדה קטנה.
היא משיגה את המפתח לבית משפחת רוזן במרמה, כי גם השומר בכניסה רואה בה עדיין ילדה קטנה ותמימה. מה שהיא רואה שם הופך אותה בן רגע למבוגרת אמיתית. ברוכה הבאה סאלי, כאן כולם בוגדים, לכולם יש מניעים נסתרים והכל די חרא באופן כללי. בסוף הפרק היא עוד תפגין רגע אחד אחרון של ילדותיות, כשלא תהיה מוכנה לשמוע את השיחה שארנולד מנהל עם דון. דון, שכל כך נהנה מהסיטואציה בה הוא יכול היה לצאת המושיע (וזה תמיד מוביל אותו לצרות), מקבל בהפתעה את ארנולד ומיטשל שמודים לו. סאלי קמה מהשולחן ובורחת לחדר, שם היא נועלת את הדלת ולא מוכנה לפתוח אותה. עולם המבוגרים מחכה לה שם בחוץ, אבל היא מעדיפה להסתגר. דון מנסה לפנות לליבה: "בסך הכל ניחמתי את גברת רוזן", הוא אומר לסאלי. באותו הרגע פתאום גם לו נוח לראות אותה כילדה קטנה. הבעיה שהיא כבר ממש לא.
הכל אודות אמא
אני מצפה ממך למחוק מאמא שלי את החיוך הזה|צילום: AMCמבחינת דון העולם הוא פשוט מגרש המשחקים הפרטי שלו. אם הוא רוצה להזכיר את וייטנאם במהלך שיחה עם אנשי ג'נרל מוטורס, הוא יעשה את זה. למה? כי מה שמעניין אותו חייב לעניין את כולם. לדון יש את כל הסיבות בעולם להתערב בענייניה של משפחת רוזן, בניגוד גמור למה שאמר למייגן. קודם כל כדי לעזור לארנולד ולסילביה ולצאת גיבור כמו שהוא כל כך אוהב ואולי גם למנוע מהילד את הגורל שלו עצמו. אם לא בשביל עצמו, לפחות בשביל אותו חייל אותו ליווה לחתונתו בתחילת העונה, לפני שנשלח למותו בארץ רחוקה. בסופו של דבר, כרגיל אצל דון, הפתרון פשוט נופל עליו מהשמיים בהתגלמותו של טד, שהוא הגרסה היותר טובה אך פחות מצליחה של דון. טד הוא זה שהציל את המצב, אבל דון זוכה לקבל את הפרס: לחזור ולשלוט בסילביה, שעכשיו חייבת לו את חיי בנה. ומה יקרה כשסאלי תגלה הכל (ויש לי הרגשה שהיא לא תשמור בבטן)? האם מיטשל הנסער יחליט, שוב כמחאה, לברוח מהוריו ולנסוע לווייטנאם?
אגב טד, הצצה קטנה אל משפחתו מגלה שגם הוא לא ממש אוהב לחזור הביתה. בצדק, מבאס שם. אשתו נרדמת מול הטלוויזיה, וזה עוד המצב הטוב. כשהיא לא נרדמת, היא גוערת בו על כך שהוא לא בבית. הוא מצדו, ממשיך לפלרטט עם פגי, שנהנית מזה מאד. בבית יש לה עכברושים עצומים נוטפי דם, הם מזכירים לה עד כמה היא לבד. אפילו סטן לא מוכן לבוא לטפל בזוועה, גם כשטמון בכך סיכוי סביר לסקס. פגי לא סתם לבד, היא נשארה פצועה בשטח בדירה בשכונה מוזנחת. איך אפשר להפגיש את טד ופגי מבלי ליפול למלכודת? ומי מהם צריך להתבגר בשביל להבין שהפנטזיה הזאת נועדה בשביל לברוח מהמציאות הבעייתית שאליה הם נקלעו?
מה שמוביל אותנו לאיש שלעולם לא יתבגר גם אם זה יכה בו עם בזנ"ט: פיט. עוד תזכורת לכך שמדובר באחת הדמויות הכי טובות ומעניינות בטלוויזיה. פיט הוא מופת של כתיבה. כל העונה אני כועס עליו ועל כמה שהוא פוץ, אבל תמיד מתרשם עד כמה הוא חושב קדימה. כיצד הוא האדם הכי מתקדם בדעותיו ובמקביל הכי מפגר בהחלטות שלו בחיים. הפעם הוא נופל לשתי המלכודות בו זמנית: פיט, שבמהלך העונה הזמין נשים לדירה שלו במנהטן, גילה שגם אמא שלו מגלה את המיניות שלה מחדש עם האח שמטפל בה. את הפרטים אודות ההתעסקות המינית של השניים הוא דולה לאט ובזהירות רבה, רק שלא ישמע חלילה שאמא שלו היא, חס וחלילה, אישה בעלת תשוקה מינית. פיט לא אוהב לשלב אימהות ומיניות. זו הסיבה שהוא גם הפסיק לאהוב באמת את טרודי: היא הפכה לאמא (ובכך הפסיקה להיות כיבוש). כמובן שאנחנו, ממרחק הזמן, יכולים להבין שהאח המטפל של אמא קמפבל הוא בסך הכל הומו חביב עם שפם מרשים, אבל פיט לא יכול לראות את זה. הוא שקוע בפרסונה של עצמו.
הסיפור העצוב של בוב
רציתי לדבר איתך מברך אל ברך|צילום: AMCהסצנה עם בוב בנסון כל כך טובה כי היא חושפת את שתי הדמויות בצורה ישירה. בנסון סוף סוף נחשף במלוא הדרו - החיוך המזויף לא שייך לאיש שמנסה בכל כוחו להתקדם לצמרת, אלא למי שמסתיר את עצמו מאחורי פסאדה. הדמות שלו מסתדרת יופי לפתע. הוא האיש הכי חנפן במשרד כי הוא גם האדם הכי בודד בו. בזמן שכולם משחקים את משחק החיזורים האינסופי, הוא צריך לחייך ולהסתיר. לרגע אחד הוא מחליט ללכת על זה ולספר לפיט את כל האמת: על האח הסיעודי שהמליץ לאימו, על הרגשות שלו, על כך שזה לא משנה מי אוהב אותך כל עוד הוא דואג לכל הצרכים שלך בעולם. פיט לא קונה את זה. הוא לא יכול כי אף אחד אף פעם לא אהב אותו. אמא שלו בעצמה אומרת לו את זה. פיט היה ילד בלתי אהוב וגדל להיות מבוגר בלתי אהוב. הוא סילק מעליו את אהבתה של טרודי כי לא היה יכול היה לשאת אותה יותר. עכשיו הוא לא יכול לראות שהאיש החמוד עם החיוך העצוב הוא לא סוטה, אלא אדם אוהב שנאלץ לחיות בסוד. כך ברגע אחד הוא בוחר לסלק את בוב ולפטר את האיש היחיד שהצליח להביא אושר לאמו המסכנה. איך ריחמנו על פיט בפרק הקודם, אבל מעבר לחוסר מזל - כל מה שקורה לו בסופו של דבר די מגיע לו.
"טובות" הוא פרק על אנשים והמניעים הנסתרים שלהם. כולם מנסים להתקדם בחיים אבל מגלים שההתקדמות הזאת תוביל אותם למקומות לא צפויים. זהו פרק שבו אנשים חוזרים הביתה לגלות ששום דבר טוב לא מצפה להם שם. סאלי חוזרת לגלות את אביה הבוגד. פגי חוזרת לעכברוש מדמם, טד חוזר הביתה לאישה קר ופיט חוזר להתמודד עם אמא שמעולם לא אהבה אותו. כמו תמיד, החלק הדרמטי ביותר הוא של דון. מעולם הוא לא היה קרוב כל כך להרס מוחלט. עכשיו הכל נמצא בידיה של הבת שלו, שצריכה להחליט עכשיו האם היא ילדה או אישה.
