דון מצליח להרחיק מעליו את כל האנשים שאוהבים אותו – סאלי, פגי ומייגן. רגע לפני סיום העונה השישית, אנחנו מקבלים קצת תשובות לגבי בוב בנסון, פתרון מסוים לתאוריית הקונספירציה של העונה וגם שיא נהדר לפיט קמפבל
דון דרייפר. התינוק האמיתי של רוזמרי|צילום: amc זהו, נותרנו עם הפרק האחרון לעונה. אלא אם כן מד מן הולכת לשבור מסורת ארוכת שנים שבה הפרק האחרון הוא אירוע מסכם ולא סחרחרה של אירועים משמעותיים, אפשר להירגע. מייגן לא תירצח (למרות שהפעם, במקום שרון טייט, הפרק עוסק בבעלה רומן פולנסקי שאת סרטו "תינוקה של רוזמרי" הם רואים בקולנוע ומצטמררים) ובוב בנסון הוא לא הבן של דון (אם כי הוא מעין אח רוחני שלו). זו הייתה עונה אפופת מסתורין שהולכת להגיע לשיא או לסיכום בפרק הבא, אבל אם אתם רוצים להשאיר את הקונספרציה בוערת לפחות לעוד שבוע, נדווח לכם שהסודיות בשיאה - לאחר שהפרק שודר בארה"ב, במקום רגעי ה"בפרק הבא" המסורתיים, הפעם הראו קטעים לא קשורים ממהלך העונה.
אבל רגע, למה בכלל לחשוב על שבוע הבא כשיש לנו שבוע עמוס ונהדר לדבר עליו? זה היה פרק פנטסטי של מד מן שהביא הרבה מאוד קווי עלילה לשיא בלתי צפוי. בוב בנסון, דון, סאלי, בטי, כולם זכו למידת הרחמים, כפי שמרמז שמו של הפרק. והכי חשוב - הדמות האהובה עליי בסדרה, שקיבלה טוויסטים חדשים ומרהיבים העונה, הגיעה לשיאה. פיט קמפל, לעד תהיה לנו את עונה שש. זו לחלוטין העונה שלך.
סאלי. כבר מעשנת?|צילום: amc"מידת הרחמים" מרמז לנאומו המפורסם של אנטוניו מ"הסוחר נוונציה" של שייקספיר (העונה הזאת נתלית באילנות גבוהים במיוחד), היא אכן מה שהדמויות בפרק הנוכחי מתעסקות בו. גורל כולם תלוי בדמויות אחרות, ואלה צריכות להחליט כיצד לנהוג. סאלי מגלה כי גורל אביה מונח בכף ידה, אך היא קודם כל חושבת על עצמה ומחליטה שהדבר הנכון לעשות יהיה לברוח כמה שיותר רחוק, לפנימיה. דון, שלפתע אנחנו מרגישים כלפיו רחמים אחרי עונה שלמה שבה עורר בנו בוז עמוק, נשתל בכיסא בכל פעם שבטי רוצה להגיד לו משהו על סאלי. דון יודע שהוא איבד שליטה, והוא מוכן לשלם כל סכום שידרש על מנת לשלוח את מי שהייתה בתו ועכשיו הפכה להיות האויבת שלו הרחק מן העין.
סאלי ממשיכה את מה שהתחילה בפרק הקודם - סדנה בהתבגרות. היא מגיעה לפנימייה שבה היא מגלה יחסי כוחות חדשים. היא מוחזקת בשבי בידי שתי נערות מעצבנות שרוצות אלכוהול וסיגריות. לאחר מכן, היא מגלה כי מצופה ממנה להעניק את עצמה לבחור רק בגלל שהוא נסע מרחק רק אליה. היא מסרבת, כי סאלי לא מוכנה לקבל את חוקי המשחק החדשים. לבסוף בטי מרשה לסאלי להוציא סיגריה ולעשן אותה. "עדיף שתעשי את זה מולי במקום מאחורי הגב שלי" אומרת בטי, שיודעת לקרוא את הבת שלה טוב מכולם. בטי יודעת בדיוק מה עבר על סאלי במהלך אותו סוף שבוע, היא מקבלת את בתה אל עולם המבוגרים. סאלי מעשנת את הסיגריה, ומתנערת מאביה. הוא לא נתן לה דבר, דבר מלבד הדרך שבה היא אוחזת את הסיגריה ומוציאה את העשן מחלון המכונית ודבר מלבד עולם המבוגרים המחורבן.
בוב בנסון, סוף התעלומה|צילום: amcגם קני מבקש את מידת הרחמים. ההתעללות של אנשי ג'נרל מוטורס עברה כל גבול. הפרק קני הוא ההתגלמות ההפוכה של התמונה שהיתה תלויה מעל ראשו של סטן בפרק הקודם - הוא פשוט נראה כמו משה דיין, עם אותה רטייה מפורסמת. אבל קני לא רוצה להיות גיבור מלחמה של עולם הפרסום. יש לו ילד בדרך והוא רוצה להיות שם בשביל לגדל אותו. עבור פיט, לוותר על חשבון חלומי (ועל מוות וודאי) נראה כמו טמטום מוחלט. פיט רואה הזדמנות להפוך את עצמו לרלוונטי שוב בחברה. אם העונה עסקה בנפילתו של פיט קמפל, זהו רגע העלייה שלו. פיט, אחרי אין סוף החלטות לא נכונות, חייב לעשות את הבלתי אפשרי ולהפוך את עצמו לכלי מועיל לסטרלינג קופר. לראשונה העונה, פיט סוף סוף משחק חכם, והוא עושה זאת רק בזכות מידת הרחמים אותה הוא מגלה. כביכול, כמובן.
חייו של בוב בנסון תלויים בפיט. בנסון, מסתבר, הוא לא רק מישהו שמאוהב בפיט. הוא דון דרייפר חדש המגיע לעולם הפרסום בו כמעט לא שואלים שאלות. בהרבה מאוד התחנפות וקסם אישי מוזר, הוא פילס דרכו למעלה. אבל השם המזויף ניגנב ממישהו אחר, ממש כמו שדון לקח את שמו מבחור אומלל אחר. זוכרים את התאוריה לפיה בנסון הוא בנו האבוד של דון דרייפר? ובכן, זה לא רחוק מהאמת. בנסון הוא פשוט תזכורת נהדרת לעונה הראשונה, לרעיון החלפת הזהויות, לבריחה מעצמך. עכשיו בנסון מוצא את עצמו בידיו של פיט קפמל, שבפניו הוא בטעות חשף את הקלפים שלו לגבי נטייתו המינית. בסצנה הטובה בפרק, פיט מתעמת עם בנסון שמהרגע הראשון יודע כי הוא מובס ומוכן לארוז את הדברים. אך הפלא ופלא, פיט מחליט לשתוק. אחרי הכל, מה יותר טוב מלעבוד עם מישהו שאתה אוחז את כל חייו בידיך?
פיט קמפבל. תמיד גיבור טראגי|צילום: amcחשוב לזכור שה"רחמים" שפיט מראה כלפי בנסון הם קצת מזויפים. פיט מכין את בנסון לגיהינום הגרוע ביותר - הוא מחזיר אותו לארון. בנסון המובס מסכים לכל התנאים, הכל בשביל שסודו לא יתגלה. אבל הוא לא מבין שפיט אוחז סכין קרוב לחזהו, מוכן בכל עת לחתוך ממנו את ליטרת הבשר שלו. (וגם נחמד לחשוב על פיט כשיילוק, הסוחר היהודי מוונציה, כמי שבטוח שכולם בידו אך לבסוף מתברר כי איכשהו הוא הפסיד מכל כיוון אפשרי).
פיט לא מפסיק להפתיע ולהתפתח. בכל פעם שבה אני חושב שאני יודע מה הוא הולך לעשות (את הדבר הלא נכון) פיט מצליח להפתיע אותי. בעונה השישית הוא אמנם בודד מאי פעם, אבל פיט לא עסוק רק בהרס עצמי, הוא הרבה יותר מורכב מזה. ואולי בבוב בנסון הוא מוצא משהו שהוא גם יכול להתחבר אליו. אולי זו העניבה שלה החמיא בפגישתם הראשונה, אולי החוצפה של בוב. ואולי זה שעכשיו בוב מוצא את עצמך שייך לחלוטין לפיט. לא ברור מה, אבל פיט מוצא משהו בבוב שאולי הוא עצמו לא יכול להסביר. עם פיט, באמת שאף פעם אי אפשר לדעת.
ולסיום - דון. התינוק המגודל. הוא שוכב על הספה בתנוחה עוברית, ורק חסר שהוא ימצוץ את האגודל. הוא אפילו משחק תינוק מגודל בהדגמה לפרסומת החדשה מבית הצמד החדש טד ופגי. זה ברור שהם מאוהבים, וזה ברור שהם צריכים להיות אחד עם השנייה, אבל דון רק רואה את זה כגורם מפריע. בתרגיל דון אופייני, הוא מצליח להציל את טד מול הלקוח וגם להביך אותו על הדרך. דון רואה רק דבר אחד מול עיניו - פגי. פעם בת טיפוחו, עכשיו היא קוראת לו מפלצת. והיא צודקת, דון הוא באמת מפלצת. הוא מאבד את בנותיו בקצב מסחרר. גם סאלי וגם פגי מתרחקות ממי שהיה אביהן. פגי לא רוצה להגיד "אבא שלי לא נתן לי דבר" לדון מול הפרצוף, אז היא קוראת לו מפלצת. דון לא סתם שיחק תינוק בהדגמה לפרסומת. הוא שיחק את תינוקו של השטן מתינוקה של רוזמרי. לפעמים נדמה קצת שדון הוא בנו של השטן. המזל שלו לא הגיוני, ההזדמנויות שיש לו יכולות להספיק למאה אנשים ברי מזל, אבל איכשהו כל מה שהוא נוגע בו נובל. וזה לא נעים לצפייה.
האהבה הגדולה של המשרד|צילום: amcאבל איכשהו, הדמות שהכי זקוקה למידת הרחמים היא דון, והיא זקוקה לזה מאתנו, הצופים. דון היה בלתי נסבל במהלך כל העונה, הוא הרחיק מעצמו את כל מי שרצה להיות אתו. מייגן היא היחידה שממשיכה לנסות להתקרב לדון, אבל כמו שבטי כבר אמרה - לאהוב את דון זו הדרך הלא נכונה להתקרב אליו. עכשיו הוא שוכב בתנוחה עוברית והלב נחמץ. אנחנו עוקבים אחריו כבר שש עונות ומכירים היטב את הקסם שיש לאיש הזה, אבל לא יכולים שלא לחוש אליו הרבה מאוד בוז אחרי כל הפרקים שבהם ראינו אותו מנסה לפרק לגורמים את מי שהצליח להתקרב אליו. את כולם חוץ מאחת - את מייגן, ואולי התשובה מסתתרת דווקא אצלה. ההרגשה היא שמייגן היא הדמות שעדיין לא קיבלה את סגירת המעגל שלה בעונה הזאת. ובפרק האחרון היא תאלץ לקבל החלטה שאולי תחרוץ את גורלה כגברת דרייפר מספר 2. האולטימטום כבר ניתן. עכשיו נחכה ונראה האם מייגן מסוגלת להציל את דון, או שגם היא כבר איחרה את הרכבת.
