* התגובה של לונדון מגיעה לקראת הדקה 05:45
חמישה גברים – יהודים כולם, אשכנזים ברובם – יושבים באולפן, מונים ומנתחים את כותרות היום. מה שנקרא מדגם מייצג באקטואליה הארצישראלית. שלשום (שני), היה עוד יום במערכת של "לונדון וקירשנבאום". האייטם הראשון על סדר היום היה התקיפה המינית, לכאורה, של הרץ לנשיאות, סילבן שלום. ראשון לא משום שמישהו מייחס חשיבות אמיתית לנושא, אלא משום שהוא צהוב, ובחדשות בישראל צהוב הוא זהב.
יושבים להם ארבעת הגברים ומשוחחים (כי גברים הרי משוחחים, לא מלרלרלים) אודות ההתפתחויות בפרשה. לא שיש התפתחויות מי יודע מה, אבל עד שיגיע האונס הקבוצתי החדש של ילדה בת 13 (חם מהתנור!), נאלץ להסתפק בדברים האלה. המנחה ירון לונדון הציג את הפרשן הפוליטי רביב דרוקר שידבר על הפרשה, שהיא "יותר פוליטית מאשר משפטית". הפרשה, אמר, ולא השפעותיה.
כך, בהינף נוד ורבאלי, חשף לונדון את מה שרוב הגברים בישראל חושבים על הטרדות מיניות. החברים בפאנל נקרעו מצחוק, העניקו לו מבט שמוענק בדרך כלל לילד שובב, והמשיכו הלאה בטבעיות. בצדק, אין סיבה לעשות רעש מעוד פרטנרית ללילה מעורפל ונטול מוסר. זה כנראה היה קורה גם אם לונדון עצמו היה מתבקש לבצע מין אוראלי במעסיקיו במוטל נידח, לא ביג דיל. אז מה הטעם לבזבז עכשיו את הלקסיקון המכובד הזה על שיממון?
_g.jpg)
גם אם לונדון ביקש להביע שאט נפש מסיקור מנופח וצהוב של פרשות מהסוג הזה, או לטעון כי מדובר בניסיון לפגוע בסיכוייו של מועמד לנשיאות, הדרך בה עשה זאת רק הופכת את כל הנושא לחמור הרבה יותר. אם הדאגה לנשים ושלומן או לשמו הטוב של אדם, מסתכמים בסופו של דבר בפלוץ, כל מה שנותר בסוף היא הרכילות. ובכלל, אם פליטת גזים בשידור זה הדבר הכי חכם שיש למנחה רהוט ומחוכם לתרום לדיון, אולי לא כדאי לפסול על הסף שהוא כבר לא במקצוע הנכון.