"ג'וני ואבירי הגליל" (yes Drama, ימי ד' ב-22:30) נשמע אולי כמו שם של להקה פיקטיבית בניהולו האמנותי של אודי כגן, אבל כך מתקראת הסדרה החדשה בכיכובם של עוז זהבי, יוסף סוייד, אושרי כהן ויואב לוי (בהמשך יתווספו לקלחת גם מלי לוי ויפתח קליין). רוזנברג מביים לבדו את היצירה המשותפת לשובל ולו, והיא מגוללת את סיפורו של ג'וני קציר (זהבי) - סוג של אפרים-חוזר-לאספסת, בן זונח ששב לקיבוץ מוצאו בגליל לאחר פטירת אביו, במטרה להשתלט על עסק הכוורנות המדשדש של המשפחה ולהפוך אותו לדבש "בוטיק" מהסוג שנשות צפון תל אביב תהיינה מוכנות לשלם ביוקר על נבגיו. על הדרך, הוא יידרש להפגין אחריות ולקחת אפוטרופוסות על אחותו הקטינה, שנמצאת כפסע מחסותה החונקת של המדינה.
אלא שעסק הכוורנות לוקה בחסר, וההוצאה לפועל מדפקת על הדלת. כשג'וני מגלה שקייס (סוויד), ניצל את עבודתו במכוורת כדי לסרסר את עצמו לנשות האזור, הוא מחליט לעשות מעשה ולהרחיב את מופע היחיד של קייס לקברט מלא הכולל את עצמו ואת שני חבריו הטובים, איתמר (כהן) ושימי (לוי).
נושא הזנות נמצא פה ושם בכותרות, ולאחרונה עלה במיוחד עם החדשות על ג' - עובדת זנות אשר נטלה את חייה לפני כמה שבועות בבית הבושת בו הועסקה בתל-אביב, ושמותה היווה טריגר למספר הפגנות ולשיח תקשורתי מעט יותר מורכב בנושא המטואטא כמעט תמיד מתחת לשטיח. אצל רוזנברג ושובל אי אפשר לטעון להיעדרו של הנושא, אבל המוקד הוא כמובן ההיפוך, שהרי בזנות גברים הממוקדת אך ורק בנשים עסקינן.
ההיפוך הזה מאפשר לכל העניין להיות הרבה יותר קומי (אם כי במורד הדרך, כל גיג הג'יגולו אמור להתגלות לג'וני כפחות קליל ומגניב משחשב) - אבל לא באופן שעומד עם הגב לנושא הטעון של הזנות. זו נקודת זכות רצינית עבור הסדרה, שיכולה הייתה בקלות להתייחס לכל הנושא בצורה שטחית ומטופשת כמו אחרים (היי רוב שניידר). מההבטחה של הפרק הראשון, נראה שיש מצב שבהמשך יגיעו תובנות מיניות נועזות אף יותר.
ל"ג'וני ואבירי הגליל" יש את כל הפוטנציאל להפוך לגרוטסקית, אבל היוצרים התחמשו בזהירות גדולה שבאה לידי ביטוי הן בדיאלוגים והן במשחק אמינים ומדויקים, ובפסקול שובבי מספיק כדי לגרום לכם לחייך אבל לא מספיק כדי להצית טריגרים של "אסקימו לימון – הרימייק". בקיצור, הבטיחו יונה, והאמנו. עכשיו בואו נראה מה יוצא.