משנה לשנה מפליא לגלות כמה אנשים יושבים לצפות בטקס הדלקת המשואות בערב יום העצמאות. נכון, הטקס מועבר במקביל בשלושת הערוצים הגדולים וזה לא שיש לאן לברוח, ועדיין, מדובר ככל הנראה במדורת השבט האמיתית.
וכמובן, היו מי שניצלו את העובדה הזו עד תום, כמו יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, שידע שהוא מקבל את זמן המסך הגדול ביותר לו יזכה בקריירה שלו, וחפר למוות לא רק בנאום הפתיחה אלא גם בהדלקת המשואה הראשונה. כשדיבר על הפערים החברתיים בישראל, אמר אדלשטיין בין היתר כי "אין לנו את הפריבילגיה ליצור שתי מדינות לעם אחד", וודאי רצה להוסיף "כך שבטח תשכחו משתי מדינות לשני עמים".
ראש הממשלה נעדר מהטקס (כך נהוג), אבל רעייתו קיבלה מספיק קלוז אפים בשביל שניהם, מעניין אם זו הייתה הכתבה מלמעלה. לא רק זה, המצלמה אף התעכבה על יורש העצר ג'ופרי, כלומר יאיר, וחברתו הנורבגית חאליסי, כלומר סנדרה. כן, הם עדיין ביחד, לפחות עד שהחורף יגיע.
הטקס השנה עמד בסימן "זמן נשים", או כמו שמרב מיכאלי ודאי הייתה קוראת לזה "זמנת אנשות". 14 נשים נבחרו לכבוד הזה: ספורטאיות, נשות חינוך, צבא, תקשורת וחברה. למרבה המזל אף אחת מהן לא נזקקה לעזרה בהדלקת האש.
ואחרי כל הכבוד שניתן לנשים הגיע זמן תרגילי הסדר. הצורה הראשונה שדוגללה: משולש הפוך. תעשו עם זה מה שאתם רוצים. אגב, הצורה האחרונה הייתה ציור אבסטרקטי כלשהו שהכרוז הגדיר כ"אשת חיל". לא היה יותר פשוט להראות פוסטר של גל גדות?
אלא שרותם אבוהב שעלתה למופע סטנדאפ התקשתה להעלות חיוך אצל החיילים, אולי בגלל בדיחות כמו זו על בעלה – איש קבע, שקנה לילדים את הספר "דירה להפציץ". אם כי חייבים להחמיא לה על החתרנות. בכל זאת ערוץ ממלכתי, בסיס צבאי, העובדה שהיא לא הועמדה מיד למשפט שדה היא סוג של הישג.
מי שראש הממשלה היה חסר לו בהר הרצל, קיבל אותו במשדר הזה, בצורת ראיון עם אלי יצפאן. רק תזכורת: ראש הממשלה האחרון שיצפאן ראיין היה אריאל שרון, ואתם יודעים איך זה נגמר. החלק הזה היה, איך לומר, פחות חתרני. יצפאן שאל שאלות חנפניות שכולן הרמה אחרי הרמה להנחתות קלות, ראיון שהיה יכול בקלות להתפרסם ב"ישראל היום". הייתה אפילו שאלה-מטעם על עתיד השידור הציבורי ו"האנשים הטובים" שעובדים בה, וזה אחרי שהאורח הראשון שהוצג בתכנית היה מנכ"ל רשות השידור. פראבדה זה כאן.
"בכל פעם שאני מראיין אותך אני יוצא כל כך אופטימי", סיכם יצפאן את המפגש. ואז כולנו התעוררנו מהחלום.