אל תחמיצו את "קצה האגם", מיני סדרה מעולה ומצמררת שתסחוף אתכם לעולם של פשעי ילדים, נופים ניו זילנדיים ואווירת "טווין פיקס". עם תפקיד מעולה של אליזבת' מוס ובבימויה של ג'יין קמפיון, יש סיכוי שמצאנו את היורשת של "דה קילינג"
דנה נפתלי | mako | פורסם 07:00 10.09.13
דובר רבות על כך שזהו תור הזהב של הטלוויזיה, בעוד שהקולנוע ממשיך להמטיר עלינו שוברי קופות סטייל באטמן פוגש את סופרמן, הטלוויזיה עסוקה בלנסות ולהגיש לנו את החוויה האנושית המורכבת על שלל גווניה. אלה מאיתנו שחובבים טלוויזיה איכותית למדו שיש היום היצע של סדרות שדורשות השקעה נפשית, זמן ולעיתים גם קיבה חזקה. מיני הסדרה החדשה של הוט, "קצה האגם", המשודרת כרגע רק בהוט VOD, ללא ספק נמנית על הסדרות הללו.
אליזבת' מוס, לא רק פגי מ"מד מן""קצה האגם" היא מיני סדרה בעלת שישה פרקים מבית היוצר של "סאנדנס", הבימאית והיוצרת היא ג'יין קמפיון (זוכת פרס האוסקר על סרטה "הפסנתר"), בשיתוף עם צוות ההפקה של "נאום המלך". עלילת הסדרה מתרחשת בעיירה קטנה בניו זילנד בשם "לייקטופ" וכיאה לעיירות קטנות וציוריות, היא לא חוסכת מאיתנו אווירת "טווין פיקס" ומסתירה סודות אפלים מן העבר.
רובין (אליזבת מוס, מד מן) היא חוקרת מסידני המתמחה בפשעי ילדים. היא חוזרת ל-"לייקטופ" שבה גדלה על מנת לסעוד את אימה הגוססת ומוצאת את עצמה בעיצומה של חקירה. טואי, מוקד החקירה, היא ילדה בת 12 שנכנסה לאגם הקפוא שבמרכז העיירה כשהיא בחודש החמישי להריונה. במהלך החקירה מגלה רובין כי ב-"לייקטופ" המושגים "צדק וחוק" אינם כפופים לערוצים המקובלים, אלא דווקא לאיש אחד, מאט מיצ'ים, אביה של טואי. במהלך החקירה רובין מבינה כי תושבי העיירה מסתירים סוד אפל וגם היא תצטרך להתעמת עם עברה. לעלילה הסבוכה הזו תוסיפו קבוצת נשים סהרורית, שמונהגת על ידי גורו בעלת שיער אפור וגוף קטן ונערי (הולי האנטר, "הפסנתר") שמשתקעות במכולות באמצע השממה הניו זילנדית ומשמשות כמעין מקום מפלט לתושבי המקום.
גם הטבע הופך לאחת הדמויותבנוסף לדמויות המרתקות והמוזרות כאחד, הנוף בסדרה עוצר נשימה והופך לאחת מהדמויות. הוא מורכב מיערות סבוכים, אגמים קפואים ולא מעט שממה, שעוזרת לייצר חוויה שהיא יפה ואכזרית כמו הטבע עצמו. קשה להתעלם מכך שהסיפור של רובין מזכיר מאוד את העונה השלישית של "דה קילינג". בשני המקרים מדובר באישה שחוקרת היעלמות של ילדה כנגד כל הסיכויים, על רקע דומיננטיים, כשהן מנסות להתיר סבכים פוליטיים ואנושיים בדרך. אין ספק שיש דמיון במבנה העלילתי, אך החוויה העוצמתית שמתקבלת מהצפייה היא שונה. "קצה האגם" דורשת סבלנות גדולה יותר, היא מתקדמת לאט וחושפת כל פעם רבדים נוספים שמסבכים את העלילה אבל גם הופכים אותה לאנושית, מרגשת וכיאה לטבע האדם, גם קשה לעיכול.
אליזבת מוס עושה בסדרה הזו תפקיד מופתי. היא מגלמת את דמותה של רובין ברגישות ובחדות ומביאה הרבה עומק אך גם מעט ניכור, מה שיוצר דמות מרתקת ונוגעת ללב כשם שהיא מקצוענית וחזקה. גם פיטר מולאן שמשחק את מאט מיצ'ם, האיש שמשליט טרור על העיירה, נותן תצוגת משחק מרהיבה, מהר מאוד גם אתם תשנאו אותו מעומק לבכם. ויש את הולי האנטר, כמובן. האנטר מביאה לסדרה, בשילוב עם הנוף והטבע הגרנדיוזיים, אלמנטים טווין פיקסיים מיסטיים. קבוצת הנשים שהיא מנהלת מספקת לעיתים את האתנחתא הקומית הנדרשת בסדרה כה אפלה ומורכבת.
מצמרר, סוחף, אנושילא הכל מושלם בסדרה, המבטא של מוס האמריקנית למשל די מבאס. היא מנסה לשוות לעצמה מעין מבטא לא ברור, אך שומעים בוודאות שהוא לא קשור למקומיים ונשמע תלוש. גם אלמנטים מסוימים בחקירת המשטרה אמורים היו להרים דגל אדום לחוקרת המנוסה, אך היא פשוט מתעלמת מהם וממשיכה בדרכה.
בסופו של דבר מדובר בסדרה מרתקת ועשויה היטב שדורשת לא מעט מן הצופים, אך גם מספקת את הסחורה וסוחפת עד לסוף המותח והמפתיע. גם לאלו מכם שפחות מעוניינים להשקיע בסדרה כבדה מובטחת תמורה - אליזבת מוס מבלה חצי מהזמן בין הסדינים עם בן זוגה בסדרה ועל כן, רואים לה את הציצי לא מעט. שלא תגידו שלא מספקים לכם איכות.
