מוסד טבעי, אוניברסלי לגמרי ופועל על חיבה ותלות הדדית – כך תפסו אנתרופולגים וסוציולוגים בני המאה התשע-עשרה ומחצית העשרים את המשפחה הגרעינית. לפניהם, אגב, אף אחד בכלל לא חשב שצריך לחקור או להגיד מה הקטע של החבורה המורחבת שמתגוררת תחת אותה קורת גג. הסיבה העיקרית לעיסוק במוסד המשפחתי בכלל נבעה מרצונם של אנתרופולוגים מוקדמים לקטלג בני חברות "מתפתחות" לתוך קטגוריות הגיוניות מערבית. בקיצור, אם גם הם תקועים בתאים משפחתיים, הכל בסדר איתנו.
הרבה מים זרמו בתמזה מאז והתא המשפחתי חטף בעיטות ויריקות מכל כיוון אפשרי, כל זה, רק כל לקום מחוזק אחרי כל פעם. אם אנחנו יכולים לקרוא, לשמוע ולצפות בסיפורים בדרגות אימה משתנות על משפחות מתאכזרות או מתפוררות ועדיין לחזור הביתה בסוף כל יום, משוכנעים שיש איזו אמת בסיסית של אהבה שאינה תלויה בדבר במוסד המשפחתי – שלנו או של מישהו אחר – כנראה שאנחנו באמת מאוד צריכים את זה.
לשחק בסדרה החתומה על ידי פוקס הוא חלום עבור רוב השחקנים בישראל, והקאסט מאזן היטב בין שחקנים מוכרים לאנונימיים יחסית, שמצליחים לייצר יחד עולם מורכב ועשיר, בתוך המשפחה ועבור כל פרט בנפרד. ליאור אשכנזי מגלם את אב המשפחה, נח באומן, העוזב את אשתו נעמי (ענת וקסמן) במה שנדמה, לפחות לילדיהם, כרעם ביום בהיר. ארבעת הצאצאים, ערן (נדב נייטס), איתמר (אריאל וולף), שירלי (יערה פלציג) ויהלי (ידין גולדמן) עזבו את ההורים וירושלים מכורתם לטובת חיים בעיר הגדולה תל-אביב, הטומנת בחובה הצלחה כלכלית (ערן), אינטלקטואלית (שירלי), אמנותית (איתמר) ומנה יפה של תהילה (יהלי). בתמורה הילדים נאלצים לשלם את המחיר הפעוט של ניכור עירוני, נוסף על זה הכללי שחשים ילדים שפרחו מהקן בעשור הראשון של דירות שכורות. אם כי לפי מצבם של ההורים באומן, לא נראה שהניכור חולף עם ההתבססות.
