ליבוביץ' הסדרה (צילום: באדיבות מירה עופרן)
ליבוביץ'. הזמנה לביתו|צילום: באדיבות מירה עופרן

הפרק הראשון שפותח את הסדרה המצוינת של רינת קליין מרון ואורי רוזנווקס, אודות ישעיהו ליבוביץ', עוסק דווקא בשאלה אחת – שאלת האלוהים. השאלה הזו לוקחת חלק גדול בהגותו הבלתי נדלית של הפרופסור, שנחשב בעיני רבים לגדול ההוגים היהודים מאז הרמב"ם, וכמו הרבה מן השאלות המוצגות בסדרה החדשה (ימי ב-ד, 22:00, ערוץ 8), גם מהדהדת בכל שאר כתביו ודבריו של ליבוביץ'.

"העולם איננו אלוהים, ואלוהים איננו בעולם" אמר ליבוביץ. והפרק הראשון נע סביב השאלה הזאת שחילונים רבים אינם עוסקים בה כלל. מדובר בבחירה אמיצה לפרק ראשון, אבל כמו שמגלים מהפרק השני והשלישי – מדובר בסדרה אמיצה.

אורי רוזנווקס, שכבר אחראי לסדרת המופת "לוד", מגיש פה ביחד עם רינת קליין שלושה פרקים שבאופן מפתיע כלל לא מנסים לפצח את דמותו של ליבוביץ. בחירה שהיא כמעט אוטומטית אצל יוצרים ישראלים - לקחת דמות "אניגמטית" ולנסות לפתור אותה - מוזנחת פה כמעט לחלוטין.

אין חידה בליבוביץ'. במובן מסוים, דמותו היא רק שיקוף להגותו, לתורתו, לכתביו. צדדיו הקוטביים מוצגים בטבעיות. בין העקשנות האנטקלטואלית העצומה לבין הצניעות שבה חי. בין צעקותיו הרמות לבין היכולת שלו להזמין אל ביתו תלמידים רבים ולענות כמעט לכל מכתב בשקט נפשי עצום. בין דעותיו הקשות על מדינת ישראל, לבין ההתעקשות שלו לאהוב את המדינה ויושביה. הסדרה מטיילת בין הקטבים האלה, על הקו העלילתי העצום הזה, והיא עושה זאת בהצלחה מעוררת התפעלות.

ליבוביץ' הסדרה (צילום: באדיבות מירה עופרן)
לא מנסים לפתור את החידה|צילום: באדיבות מירה עופרן
בפרק השני של הסדרה מוצגים הנושאים הפוליטיים שליבוביץ' העז להתעסק בהם. "מי שמשלים עם הכיבוש, משלים עם הרצח" תועד ליבוביץ' צועק בפני קהל הסטודנטים עם להט בעיניים, באוניברסיטת ירושלים שבה לימד. כמו שאלות קשות על מהות האמונה שלנו, ליבוביץ' ביקש מאתנו להבין גם את מהות המוסר שלנו, המוסר היהודי האבוד. מפתיע לגלות שגם בפרק הזה, הסדרה משתמשת באותה הטקטיקה שבה היא השתמשה בפרק על האמונה. שאלת האלוהים מקבלת את אותו טיפול שמקבלת שאלת המוסר. שוב, דרך מסע מפרך בין תלמידיו, באי ביתו, מבקריו הגדולים, מבקריו הקטנים ונכדיו שרובם ממשיכים את דרכו.

 

בואו לפייסבוק שלנו!

מפתיע לגלות עד כמה ליבוביץ' עצמו היה מתועד בימי חייו. בעת הליכה ברחובות ירושלים או באוניברסיטה העברית בין המדשאות והפסלים, השיחות הרבות, ההרצאות. ליבוביץ' עצמו יכול לספק חומר לשעות על גבי שעות, אך הסדרה בוחרת שוב ושוב לחזור גם למרואיינים כיום. לאנשים שבמובן מסוים ממשיכים להתעסק, במהותם ובאופן יומיומי, באיש ובדבריו.

ליבוביץ' היא סדרה המספקת, ולו לרגעים בודדים, שיעור מאלף בנושאים שהעסיקו את ליבוביץ' בימי חייו. הבחירה החכמה שעשו היוצרים, להעניק מקום של כבוד לנכדיו של לייבוביץ', מחיה לא רק את האיש עצמו, אלה גם את הפילוסופיה שלו. מעשיו, דבריו, כתביו, כל אלה מתגלמים היטב בכל מי ומה שהשאיר אחריו. כולם ממשיכים בדרך זו או אחרת להתעסק בשאלות שהניח בפניהם.

הסדרה מציגה גישה רעננה לדיאלוג הישן והרומנטי, לפיו לפני עשרים שנה עוד התהלך כאן גאון הדור והיום אין מי שיכנס לנעליו העצומות. במקום זאת, "ליבוביץ'" מדגימה לנו כיצד האיש עצמו הצליח להשפיע על העולם שבו אנו חיים, ושגם מסביבנו יש אנשים שמוכנים להמשיך ולעסוק בהגותו ובמשנתו. בהרבה מובנים, לייבוביץ' היא שלושה שיעורים דחוסים ומרתקים. זו סדרה שהיא הזמנה אל האיש שרובנו כבר לא יזכו להיות מבאי ביתו. זוהי ישיבה בחדרו המפורסם עמוס הספרים, והקשבה. מהבחינה הזאת, הצפייה בליבוביץ' היא לא פחות מצפיית חובה.