אח, 2014. איזו שנה יפה, איזה בציר משובח. הילארי קלינטון הייתה הנשיאה הבאה של ארצות הברית וג'ון סנואו עוד היה בחיים בפעם הראשונה. ספינר היה, לכל היותר, כינוי למדריך ספינינג וסיפור האהבה של נועה הולנדר ועמוס דהרי הסעיר את המדינה. כן-כן, בפעם הקודמת בה נתקלנו באביב אלוש, רותם סלע וכל הגאנג עוד היינו טרום שי חי וטרום תגלית גלי הכבידה, אבל במציאות של "להיות איתה" עברו רק כמה חודשים, ואנחנו קופצים ישר לתוך העלילה שעזבנו בעונה הראשונה. כיוון שאנחנו זוכרים בקווים מאוד כלליים מה קרה לפני שלוש שנים, הנה התקציר: עמוס הוא אופה, נועה היא אשכנזייה. המשפחה שלו מצחיקולה, חמה ולוחצת, המשפחה שלה לא כל כך קיימת. שני עולמות נפרדים, הפוכים, מנוגדים - אין ביניהם שום דמיון.
אבל אל תתנו לעלילת השיר Sk8er Boi להטעות אתכם, כי סיפור האהבה של עמוס ונועה הצליח, ובענק. כמה ענק? הסדרה עשתה ממוצע של 30% רייטינג, הוכיחה סופית שרותם סלע היא שחקנית טובה וכריזמטית, סיפקה לנו את דמותה של ונסה מימון ואת דמותו של הישבן של אביב אלוש. רק על האחרון הגיע לה איזה "מסך הזהב".
בכל מקרה, הפרק הראשון מצניח אותנו ישירות אל תוך מסיבת ההפתעה לכבוד יום ההולדת של עמוס. בתוכנית: יהודה קיסר, ושיבתו מהגלות של אסף דהרי. אסף חזר חמוש בחברתו הספרדיה בלנקה, בקו עלילה שנלקח מהשנה 2005 ומהסדרה "טלנובלה בע"מ", שם, כזכור, הייתה עלילת משנה לטינית סופר-ווירד, עם קוקו מאחיו ושחקנית ישראלית אומללה שגילמה דמות בשם פילאר, וסבלה מכל מאפיין דרום-אמריקאי אבר, כולל סומבררו ותוכי מקאו. קו העלילה של אסף ובלנקה לעונה הקרובה: הם רוצים להקים חברת קייטרינג, אבל בלנקה היא לא יהודייה. איך אפשר להכין אוכל כשאתה לא יהודי? לא ברור, אבל יש לנו עוד שמונה-תשעה פרקים לגלות.
אה, וגם ונסה הייתה שם, אם כי בצד הלא נכון של חבל הקטיפה. בחודשים שחלפו מאז אירועי סיום העונה הקודמת, ונסה הקימה סוכנות טאלנטים, דבר שלמדנו מכך שכל דמות שהיא פגשה בפרק אמרה לה משהו כמו "אה, כן, אני זוכר שאת כיום סוכנת, דבר אשר קראתי אודותיו באתר פייסבוק, בו אני גולש לעתים קרובות". עד שהסוכנות שלה תמריא, ונסה מוכרת בחנות למוצרי חשמל, או נכון יותר לומר שעבדה, כי בתחילת הפרק היא עשתה מה שמ"כיות בצה"ל מכנות אחורה-פנה-קדימה-צעד והתפטרה. בקיצור, היא מובטלת עם הרבה אמביציה, מה שמתאים בהחלט לשוק ניהול הכישרונות הישראלי.
במרכז הפרק ניצבים שני דברים: הראשון הוא התחת של אביב אלוש, שבאמת, אין מספיק טורים כדי לשבח ולפאר את תרומתו לפרק, לטלוויזיה הישראלית וליצירה המוסרטת באשר היא. השני הוא גדעון הולנדר, אבא של נועה, שהגיע מאל.איי בליווי מזכירתו לוכסן מאהבתו, עדן. גדעון הוא הדמות הכי מפחידה בעולם: גבר אשכנזי עם המון כסף. גדעון הולנדר בא מהחור הכי אפל בגיהנום כדי לקנות את האנרגיות ואת תשומת הלב של נועה, והוא עושה את זה בלי יותר מדי מאמץ, ועם הרבה יותר מדי מילים לועזיות בדיבור שלו. העימות שלו עם נועה בארוחת הערב היה השיא הרגשי של הפרק. ולמרות שהוא נשמע קצת כמו רגע חשיפת הרוצח ברומן ויקטוריאני, הוא היה אפקטיבי. הוא היה אפקטיבי משום שצחי גראד ורותם סלע היו טובים בו, אבל גם כי הוא העמיד תמונת מראה יפה למשק הבית של משפחת דהרי - חמון שאוכלים עם הידיים לעומת צלחות חרסינה מוארכות עם עשרה סוגי חסה; קילו עגבניות בחינם לעומת ציורים מכוערים (סליחה, עמוס) בעשרים אלף דולר; עימותים ישירים מול עקיצות פסיביות-אגרסיביות.
הדבר שההולנדרים הכי עשירים בו, מתברר, הוא טינה, והם יודעים להיות אלימים אחד אל השנייה בחדות ובקור רוח, כמעט באיפוק. אבל המטענים שלהם נפיצים. עמוס מנסה לפייס את נועה, לפחות באופן חלקי, במהלך הפרק השני - הוא מוכן לפגוע בצביקה כדי לתמרן את ונסה ולהרים לנועה בשידור חי, בתוכנית האחת שמשודרת בערוץ 2, והם אפילו מתחבקים בסופו של דבר. התחזית: נועה וגדעון יכריזו על סולחה סביב פרק 5, אבל בפרק החתונה הדרמטי (ונסה מגיחה מתוך צדפה, עמוס בג'ינס, עמליה דהרי בכפתן הולוגרפי) הם יבינו שאנשים לא באמת משתנים והוא יעזוב אותה שוב.
ניסיון הטיפול של "להיות איתה" בנושא נפיץ כמו גזענות כמעט נדון מראש לכישלון. לא כי לדרמות קומיות אין את היכולת לעשות את זה, אלא כי בתשעה מתוך עשרה מקרים, "להיות איתה" תעדיף את הגאג על פני האמירה. הפרק השני נפתח בשיחת הכנות לחתונה שנועה עורכת עם חברותיה, מיה ו… עוד מיה? רוני-לי? מיתר? אזוב? לא יודע, שם כלשהו שבתרגום מתסריטאית אומר 'צפונית'. הן חולקות בזעזוע אנקדוטות מאירועים שונים בהן היו, ובהם אנשים ממוצא תימני רקדו סביב כוס. קודם כל, נשמע פאן. דבר שני, אתן יושבות ב"'קפה קפה", אז מי אתן שתשפטו בענייני טעם והליכות.
הבנות מצולמות בסתר, הסרטון עולה לרשת, ונועה נחשפת אליו לראשונה רק במהלך הראיון הזוגי אצל ליאון רוזנברג בתפקיד ליאון רוזנברג רק בהומו. גם אם נצא מנקודת הנחה שנועה לא ראתה את הסרטון במהלך היום - ושצביקה, או בני משפחתו של עמוס או אפילו חברותיה המעניינות לא צפו בו ודיווחו לה - באיזה וודג' ליאון רוזנברג, תימני של כבוד מאז שנת אלפיים-ולא-קרה-אף-פעם, דוחף לה את זה בפנים באמצע ראיון? בר רפאלי הייתה קמה והולכת על שליש מההתנהגות הזאת, אפילו בתוכנית פרה-פריים טיים.
הטיפול חצי-כוח בסוגיית הגזענות נמשך גם בסצנת הפגנת המחאה מחוץ לבית של נועה, שכוללת נפנוף בעלי גת, נשים שמוצעות למכירה ושני סלבס: לירן חולצה אפורה וחברת כנסת תואמת מירי רגב, שמאיימת על נועה בחרם. פאק באמינות: המפגינים קוראים בקול "גזענועה", מילה שלא נוח להגות ובטח שלא לצעוק ביחד. מצד שני, זה מתכתב עם סצנה קודמת, בה גם הקהל באולפן של מיקי וגם משפחת דהרי צעקו "נ-שי-קה" במהלך הראיון, אבל עשו את זה בשני מקצבים שונים. מה שאני מנסה להגיד פה הוא שלאף אחת מהדמויות ב"להיות איתה" אין חוש קצב, זה הכול.
למזלנו, התמרון של גדעון מצליח וונסה מאירה את נועה באור חיובי. במקביל, משפחת דהרי מלמדת את הצופים שזה בסדר גמור להתגזען על תימנים, כיוון שגם תימנים מדברים לפעמים לא יפה על אשכנזים. אז תאכלו תחת, "תור הזהב", גזענות זה אחלה כל עוד כולם מטנפים על כולם. אם לעמליה דהרי לא אכפת מאליטות, גם לי לא. תחזרו ללהקת "קמע" ואל תתקשרו אפילו, כי יש לי דייט עם דר זוזובסקי, האישה שכנראה גבוהה מדי למכנסיים רגילים ולכן הופיעה כל הפרק בג'ינס 7/8. ביוש.
