אחרי ההדחה של מויאל, יחסי הכוחות בטיניום נראים ברורים למדי - תורג'י, אנה וענת יושבים על המרפסת של הקנטינה ומשקיפים בבוז חרישי על ענבל גבריאלי, פרסטר ועזאם. בסופו של דבר ענבל צדקה, בעזרת מויאל הם היו יכולים להדיח את תורג'י ולהפוך לברית השלטת, אבל עזאם ופרסטר העדיפו להתחנף לכולם ולהישאר על תקן השבוי המוטרף והחנון הרזה שמוחלף במיכל זוארץ. שזה, אגב, כבר ממש מעליב. מילא אם היו מחליפים אותו בברזנט או שק אורז, אבל מיכל זוארץ?
השורדים מצטרפים בכיף לפסטיבל הנגיעות ההדדי מלבד עזאם, שנזכר שהוא דרוזי ושזה לא מכובד. "מי היא בשבילו?" הוא מרעים - לא קרובה, לא אשתו, לא הבת שלו. האמת שאם זאת הייתה הבת שלו זה היה קצת מדאיג. ככל שעובר הזמן מתברר שהבדלי המנטליות בין עזאם ליתר השורדים גדולים משחשבנו. הוא בכלל תכנן שאחרי שכולם ימצאו ביחד את פסלון החסינות הוא ייקח אותם לעוספיא, ישתף אותם בסוד גלגול הנשמות ויחתן את האלמונית יוליה פלוטקין עם בן העדה. כנראה שזה לא יעבוד. עוד משהו שלא עובד זה השילוב בין סבון, משטח חלק ובוקי נאה, שמתברר כעגום אפילו יותר מהשילוב של ברזנט לח, שפשפת ובוקי נאה. בוקי נכשל בעוד משימה פיזית באופן משפיל, ככה אנחנו אוהבים אותו.
עלילות משה: טיניום חוזרים לחוף עם שלל הציד ואנחנו מגלים שפרסטר צמחוני. שיאכל שיפוד, עזאם מציע, אבל פרסטר מתעקש לשבת בצד, לכרסם מקלון סלרי כמוש ולפנטז על טבעול תרד. איזה פארטי פופר, שאחרי זה לא יתפלא שמחליפים אותו במיכל זוארץ, המודחת הראשונה מ"רוקדים עם כוכבים 3" (האחות זוכרת את כולכם). הפרנויה הקלה של עזאם גוברת כשמסרבים לשלוח אותו לבקתת המשא ומתן. חברי השבט מעדיפים את ענת, והוא סבור שזה בגלל שהוא דרוזי או מעורער בנפשו. מעורער בנפשו? מה פתאום, הוא יציב ככבאית בכפר סבא, כעמוד תאורה בהר הרצל, כהר געש בהוואי.
ענת הראל ונטלי דדון נפגשות בבקתת המשא ומתן ומיד תוקפות את קערת הפירות. מילא נטלי, אבל הראל בדיוק סיימה לתקוע המבורגר, לא מאוד פיטנס מצידה. מתברר שהפעם המו"מ שהן צריכות לנהל הוא על אנשים. ענת, שבכל דלת שנסגרת רואה חלון שנפתח, מנצלת את המצב כדי להיפטר מפרסטר. מסתבר שלכל אורך הזמן הזה ענת הראל גם רצתה את מיכל זוארץ וגם מוכנה לנהל עליה משא ומתן קשוח במיוחד, שני דברים שלא קרו מאז ימי "שישי עם מיכל", וגם אז תמיד היו מוכנים לקחת במקומה את עינת ארליך.
פרסטר ובוקי נאה בשבט אחד? וואו, ריכוז כזה של רגשות נחיתות לא נראה מאז הדיסק הראשון של בן ארצי. פרסטר ואיתי שגב באי אחד? וואו, ריכוז כזה של בדיחות קרש לא היה מאז, ובכן, הפרק הקודם. נטלי חוזרת לשבט אבלה וחפוית ראש, רועדת וממלמלת "סחר באנשים", כאילו מכרה את מיכל זוארץ לגנרל קוני ולא כולה העבירה אותה שני מטר הצידה לחוף עם מנגל. פרסטר גורם לכולם לרגשות אשם ואז גורר את עצמו לחבריו החדשים בתקווה להסתגלות חברתית מוצלחת יותר. "הם לא הסכימו לקבל את בוקי", מסכמת נטלי דדון את העסקה.
לאחר רבע שעה של בדיחות רוטציה, אנו יוצאים למשימת החסינות שמטרה להחזיק את אנה ארונוב והאלמונית יוליה פלוטקין מעל המים. שני שבטים, שתי חברות של תורג'י, מי מהן יותר רזה? "אני נחושה לדעתי להילחם בשיניים", מכריזה ענבל גבריאלי ומיד פורשת מהמשימה עקב אבדן תחושה בידיים. בוקי טוען כי אבא של ענבל יראה את זה ויתבייש בה, מה שאומר שבקרוב בוקי יאבד תחושה בברכיים. למרות חוזקו של עזאם (אסור ללפף!) עזאם וחולשתו של פרסטר, דאנג זוכים באתגר. המעי הרגיז של בוקי הוביל אותם לעוד שלושה ימים נטולי הדחה. ניצחון הרוח, הלוזרים, האנדרדוג. אם תורג'י היה עושה צבא, הוא היה יודע שככה נגמר כל סיפור גבורה אמיתי.
מי יודח בטיניום? ענבל שהכשילה את המשימה? אולי תורג'י שעולה לכולם על העצבים? ומי יישאר באי התקווה, מויאל, איריס, העכברים או הרפס אחד ענקי? אתם יודעים איך אומרים - זה לא נגמר עד שהגבר השמן מפליץ.
הציטוטים:
"עזאם עזאם לא מפחד להחליק" (או לדבר על עצמו בגוף שלישי)
"בוקי, בזחילתו האחרונה" (גיא זו-ארץ דרמטי)
"אני אורז את חפציי המועטים והולך" (פרסטר, פולני)
"אפשר לגעת לך בטוסיק?" (אנה לאיתי. קריית מלאכי זה כאן)
"מה כבר היא עוברת שככה היא נראית?" (ענבל, מפרגנת לאיריס ונשיכות העכברים)
השוט של מיכל:
