פרסטר. אוי. דווקא השורד המושפל מכולם זוכה להדחה המשפילה מכולן, ומוכיח שאם יש דבר עצוב יותר מגיבור טראגי, זה לוזר טראגי. אנחנו אולי הרווחנו את הפרק הכי טוב העונה, אבל הוא קיבל בעיטה לביצים שהוא בדיוק ניסה לגדל. אז סביר להניח שהוא לא ינצח את אושרי ונטלי ויחזור מאי התקווה, אבל מי יודע? דברים מוזרים יותר קרו. גלעד שליט הקליט שיר ראפ, למשל.
קצת לפני כן נטלי מגיעה לאי התקווה, מה שאומר שאושרי יבלה את היומיים הקרובים בוואריאציות על "אמרתי לך". באותו הזמן בטיניום, כולם ממשיכים בחזרות למחזמר "עובדים על עזאם" (על הבמות בחנוכה הקרוב, כתיבה: תורג'י, כוריאוגרפיה: אנה, מקהלה: ענת ושנאפי), אבל הדרמה האמיתית מתחוללת בכלל בדאנג. איתי שגב מוציא את התסכול על ההדחה של נטלי על ידי השפלתו של פרסטר, שמנסה להסביר לו שזה לא נעים לו על ידי שיתוף פעולה מלא ורטינות פאסיב אגרסיב למצלמה. אחרי מועצת השבט, אנחנו כבר יודעים שאיתי שגב בכלל לא יודע שהוא פוגע בפרסטר, הוא סתם עושה את זה כי הוא נודניק וכי הוא חושב שהוא מצחיק. לא ברור מה יותר גרוע, האמת.
חברים, פרס על הפרק. בעצם חסינות. בעצם פרס שהוא חסינות. והפעם - אחיזה בלפיד. כנראה מישהו שם התייאש מלהסביר לעזאם את המשימות, או שסתם נורא רוצים לשמור את בוקי, אבל לעומת המשימות הסבוכות והמייגעות שאנחנו רגילים אליהן זה נראה כמו אולימפיאדת הנכים. אחרי 20 יום על האי אנחנו מגלים שבוקי חושב שליוליה קוראים בתיה ושבזמן מאמץ פיזי הוא חוטף טורט. צרורות של קללות נורות לכל ערב, ונחתמות ב"שתיפול כבר הזונה", אל עבר ענת הראל. אין ספק, בוקי הוא הג'נטלמן של העונה. דון דרייפר הישראלי.
דאנג אמנם מפסידים במשימה, אבל הפתעה על הפרק! טיניום יגיעו גם הם למועצת השבט ויוכלו להעניק חסינות לאחד מחברי דאנג. ולמנה ראשונה - פרסטר מודיע קבל עם וגיא זוארץ שהוא הולך להדיח את איתי שגב. על מנת לאזן את הגבריות הפתאומית הוא גם מתחיל לבכות, כמובן. אולי אם הוא היה מצליח להסביר למה הוא עושה את זה כולם היו מבינים, אבל הוא לא וזה סתם יוצא כמו סכין בגב, ועוד לחבר הכי טוב. הרי פרסטר ושגב הם הגרסה הלוזרית ונטולת הסקס אפיל של אושרי ותורג'י.
אם פרסטר היה עושה את מה שהוא הכי טוב בו - לא לדבר על מה שמפריע לו, לתת לזה להצטבר בבטן ולמות מבפנים - הוא עדיין היה במשחק. במקום זה, הוא גורם לכולם לרחם על איתי שגב וחברי טיניום מחליטים לתת לו את החסינות. הניצחון של איתי שגב כפול - הוא גם סוג של השלים עם טיניום למרות שהדיח את אושרי, והוא גם יוצא אצילי כי הוא מחבק את פרסטר ולא מצביע נגדו במועצה. ולמה שיצביע לו? אם פרסטר נשאר יש לו ביץ' עד הגמר, אם הוא הולך זה לא אשמתו. אז שני קולות לבוקי, שניים לפרסטר, מבחן אש על הפרק. כמובן שמבחן אש למישהו שמבעיר פלוצים על בסיס יום יומי לא ממש נחשב לאתגר, בוקי מנצח בקלות ונשאר במשחק. הכנס כאן נאום על הזקנה במסדרון\השמן המיוזע\הקיץ של אביה.
בנדנות לבנות לכולם! איחוד שמח לשבט סאנאי. גיא זוארץ טוען שמשמעות המילה היא "זוהר", אבל זה עלול להיות גם סנאי זעיר ממשפחת הגרבילים הנפוץ במופעי מין במועדונים זולים בבנגקוק, אז אל תמהרו לקעקע את זה על העורף. שמפניה, קרקרים חומים ואייל גולן מספיקים על מנת להכניס את השבט לאווירת ספיישל חפלה עם ירון אילן בערוץ 24. רגישות=יוליה פלוטקין מצווה על עזאם לרקוד כאילו הרגע שוחרר מהשבי.
אבל אנה בקושי מספיקה לזוז כמו ג'אגר וכבר גיא זוארץ מפסיק את החגיגה - מסרים מהבית! איזה מזל שאנחנו בעונת וי.איי.פי והכל קורה מהר, בעונה רגילה היו מורחים את זה על פרק שלם. אז הבת של איתי חמודה, הבנים של עזאם נראים בגילו ואף אחד לא מבדיל בין ההורים של אנה ושל יוליה. שזה מוזר, כי ידוע שכל המשפחות דומות, אבל המשפחות הרוסיות - רוסיות כל אחת על פי דרכה.
בפרק הבא - ענבל גבריאלי ודורון ג'מצ'י מנסים להיאבק ברבע גמר היורו. כי מישהו צריך.
הציטוטים:
"משה ואני זה ברזל" (איתי שגב. אוי)
"בדינמיקה ביני ובין איתי הוא המשפיל ואני המושפל" (פרסטר. חשבנו שזה ככה בדינמיקה שלו עם העולם)
"הוא מאלץ אותי לעשות בדיחות שעשיתי איתו לפני עשר שנים" (פרסטר על איתי. הוא מאלץ אותנו לשמוע אותן!)
"היא פשוט אישה ונשים הן היסטריות ומשהו בחולשה הנשית הזאת משפיע על המשחק" (אושרי על נטלי, שכנראה הצביעה נגדו כי היא הייתה במחזור)
"אני נאנס ואומר שאני נהנה מזה" (מ. מלשכתו של איתי שגב)
"אני רואה את עצמי כאחד שזוכה במשחק הזה" (פרסטר. אוי)
"לא ראיתי אותה אף פעם רוקדת כי לא ראיתי כוכב נולד" (בוקי על אנה, מפרגן לערוץ המתחרה)
"סאנאי? חשבתי סיני ולא אהבתי" (עזאם נזכר שפרק שלם הוא לא דיבר על השבי)
