איזה גמר מדהים היה אתמול! רגע, זה לא היה הגמר? אז איך כוכב יצאה מהבית? כצפוי, נגמרה לי העונה. סימסתי פעמיים וכל מי שלא - שיתבייש. אין לי מושג איך לקחו לי את כוכב הגדולה והמופלאה, יוסי ועינב בובליל באדם אחד, אישה שהייתה אמורה לעשות איתנו דרך, ללוות אותנו עד לגמר ואז להפסיד בו למעיין. זאת שעה קשה, שעה שבה אנחנו צריכים להתאחד כעם, להביט לשמיים ולזעוק – אלוהים, למה לא את עדן? או את אח חורג? היינו מחליפים אותו ברחלי רוטנר וכולם היו מרוצים. ויודעים מה, עם כל החיבה, למה לא את תאלין? המשפט היחידי שהיא אמרה בפרק זה "ג'ימי אני חוזרת הביתה", תנו לה ללכת. אבל לא, כוכב, הסבתא של כולנו, האישה שהצליחה לשלב את המילה "שתן" בהכי הרבה משפטים לא קוהרנטיים, שסיפקה את סצנת המסוק והיוותה דמות אם משונה עבור שם - הולכת מאיתנו. משהו מת בנו. משהו נשאר איתה.
אה, וגם שמוליק.
אבל החיים חייבים להימשך. אחרי שדן התגבר על שני, הוא החליט לנסות להזרים את הדיירת היחידה שיש לה פוטנציאל מופרעות גדול אפילו יותר – אורנה. ואתם בטח שואלים את עצמכם, באיזה עולם קוגרית שומרת נגיעה מהווה אופציה רומנטית טובה יותר מטרנסית ערבייה? ובכן, בעולם שבו כוכב מודחת רביעית. דן גורר את אורנה לחדר האח ודורש חיבוק, אבל זה לא אפשרי כי היא שומרת מצלמה, שזה כמו שומרת נגיעה אבל בתוספת וואי וואי אם לא היו מצלמות היית מקבל הרבה יותר מחיבוק. אורנה ודן מבינים זה את זה ללא מילים, בגלל שפעם הוא כבר יצא עם אישה מבוגרת ממנו בארבע שנים או כל פרט ביוגרפי משעמם אחר כי בינינו, הרומן הזה אותנטי בערך כמו פרסומת של שפיטה לחומוס צבר, הדבר היחיד שמעניין בו זאת שני. דן, שבטח היה מתויג הכי הרבה פעמים בשאלת הפייסבוק "תייגו את האדם הכי גנרי שאתם מכירים וצרור מפתחות מאסטר ואל תגידו להם מי זה מי", יודע שברגע שהוא יישאר לבד בבית אישיותו האמיתית תפרוץ החוצה, ותהיה מורכבת משיזוף ומילואים וקרוספיט וטיול למזרח ועידן עמדי וכולנו נירדם.
שני, כצפוי, לא מקבלת את הקשר החדש בהבנה. עושה רושם שהיא עדיין לא ממש יודעת מה קורה בינה ובין דן, וכשהוא אמר לה שהוא לא מסוגל להסתכל עליה, מת שהיא תעוף מהבית ולא רוצה להחליף איתה מילה יותר בחיים, היא בעצם שמעה "אני אוהב אותך אבל מבולבל". נו, קרה לכולנו. בגלל זה קשה שלא לאהוב את שני, למי לא יצא להיות פתטית וחסרת פאסון פעם או פעמיים או שישים? כאילו, מינוס החלק שבו היא מנסה להיפטר מהגופה של אורנה בבית עם חמישים מצלמות שבטח יתרחש באחד הפרקים הקרובים.
השפלה קיצונית במיוחד נרשמת כששני מתפרצת לדאבל דייט של אורנה, דן, אביחי ומעיין, ומנסה להתסיס אותם עם רכילות ששמעה במקרה בזמן שישבה בסלון עם כאב בטן, כוס מים ואולר קפיצית. מסתבר שעדן וכוכב מטנפות על כולם, ואיכשהו שני תמיד נמצאת בסביבה כדי להאזין להשחרות. כל העסק בעייתי אפילו יותר, כי שני בעצם חברה באותו מחנה יחד עם אורנה, תאלין ומעין, זה שמכונה (בקבוצת וואטסאפ מהמובילות בארץ) "העקוצות". איך זה ישפיע על אחדותו של המחנה? יש לקוות שהן יתגברו, אחרי הכל מדובר בעונה של בנות חברות וחמודות ובנים רכלנים וסכסכנים.
בלילה הדיירים נבהלים לרגע שהחזירו את משימת האימה, אבל זאת רק כוכב בוכה במקלחת. היא נשלחת לחדר האח להתרעננות ואנחנו זוכים לחלק הכי יפה של הפרק - השיחה של מעיין ואביחי. וואו, כמה רגשות. "אני רוצה שאלוהים ייתן לך לראות", "אני רוצה שאלוהים ייתן לך בית", יש לכם עוד סינג'ורים לאלוהים? כאילו, פנייתכם חשובה לנו אבל מיקומכם בתור הוא מיליארד כי וואלה דברים קורים בסוריה. אבל שיחה מהממת, תודו. יכול להיות שכל הירידות של אביחי על מעיין הן סתם פוזה דבילית והוא בעצם היה מאוהב בה לגמרי מהרגע הראשון? ויכול להיות שמעיין לא בוכה כי אביחי מתעוור אלא כי לא בא לה להתאהב בעיוור? אפשר להבין אותה אבל בואו נסכים – אלוהים לא יביא לה דירה, להתאהב בעיוור כן.
בקטנה
אמרו:
"אתה פחות חד" (כוכב לדן. גם פחות מודח, לצערנו)
"יש בה הרבה יותר עניין בעניין מאשר בי" (דן. יש יותר עניין בכל דבר מאשר בך)
"עדיין לא הכרת את הכושי הנכון" (אנדל לשני. הופה, ספר לנו עוד)
"לכי לדן הוא מחכה לך. הוא אמר שלא תעזי להתקרב אליו דרך אגב" (כוכב, אשפית הסתירות הלוגיות)
"כשאני מדבר איתך אני לפעמים קצת מתקשה" (דן לאורנה. הממממ)
"איך ידעתם שאני פה?" (כוכב, אחרי שהעירה חצי בית עם הבכי שלה)
"איזה אדיש, כמו מלפפון, יום הוא ביד יום הוא בסלט" (כוכב על שמוליק. והיום הוא בבית)
"אני אולי לא יכול לראות אותך, אבל אני לא שונא אותך" (דן לשני. יודע לפייס אישה)