מחבבת, שיר

בזמן כתיבת שורות אלו, איציק ונטלי הספיקו להיפרד לפחות שש פעמים (שזה, אגב, גם שמו של סרט ישראלי שמצליח להיות מדכא פחות ממערכת היחסים שלהם). חבל שאף אחד לא שולח פוש סלולרי כל פעם שהם נפרדים, אמר אף אחד אף פעם, וחובבי "משחקי הכס" בטח יודו שהיו שמחים לראות את הקשר שלהם מגיע לשיא בפרק הכולל חתונה אדומה. וזהו, נשתדל לא להעיק יותר מדי עם רפרנסים לסדרה, אולי רק נשחיל שאיציק יצא הכי ג'ופרי בפרק, הכנס כאן בדיחה על סטלה על תקן חומת הצפון. 

אז משימת "משחקי הכס" - מלבד לפלג את הבית כמו כל משימות "האסירים סוהרים" ו"עשירים עניים" שראינו לפניה - חשפה בפנינו דבר מדהים: את נירו לוי בטייץ לבן. וגם קיבעה סופית את המהפך שעבר מהחבר החמוד, המסתחבק והוומנייזר שהוא כל הדמויות אותן גילם אי פעם, למיזנתרופ מבודד, ארסי, אינטליגנט ולפי הדיירים גם סובל מבעיית גזים. כלומר, הדבר היחיד שנשאר מדמותו הטלוויזיונית הוא הומור פלוצים. והאמת? די מבאס, אתה סוף סוף חושף את אישיותך האמיתית בטלוויזיה, רק כדי לגלות שאף אחד לא אוהב אותה. כאילו, מהדיירים בבית, אצלנו באופן אישי הוא הפך לפייבוריט. נירו מופתע לגלות שכולם בבית שונאים אותו וזה גורם לו לדמוע קלות בחדר המשימות. אבל רגע לפני שהוא מעלה לפייסבוק תמונה שלו מגיל 15 ומספר על החרם שעבר בחטיבה (האשטאג איגי), האח מסביר לו שהוא בכלל מלך וזה סבבה לגמרי כי יש בופה. נירו מצוות אליו את סטלה ויחד הם שולטים בווסטרוז סניף נווה אילן באצילות ובהגינות.

בינתיים, יתר הדיירים עוטים על עצמם פרוות אוגר והולכים לנמנם על ערימות שחת בצינוק. האוכל נורא והריח לא משהו, אבל דבר לא גורם להם סבל כמו שירתו הבלתי פוסקת של מושיק, הגרסה האודיטורית לערב בחברת רמזי בולטון. המשימה הראשונה אותה הנתינים צריכים לעבור היא רכיבה על סוסים במשך 14 שעות עם הפסקות לבירה, מה שהופך את סתיו מאנדרוגינוס עדין לגבר שיכול לדקלם את "גולדן בוי" בגרפסים. כצפוי רק שיר מזועזעת ובפרק הזה היא תוכיח, שוב, שהיא לא רק בחורה מתוקה שזכתה בקצריבל, אלא גם המצפון של מדינה שלמה.

בזה אחר זה הדיירים פורשים מהרכיבה המפרכת, שמהבית נראתה בעיקר כמו נדנוד מונוטוני נעים שגרם לכל הורה לתהות אם יש מצב להביא כזה הביתה ואיך בדיוק מחברים אליו תינוק. היחידים שנשארים הם רותם בלי ו' ואיציק, היא בזכות גוף שחושל בפילאטיס מכשירים, הוא בגלל שהכל עדיף על פני לשהות עם נטלי. כפיצוי על הסבל האח שם להם את השיר "ואיך שלא", וזה הזמן לספר שגם שירו של מושיק עפיה "אהבה בצ'אט" נכתב על הכלבה של אריאל זילבר.

לאחר שנירו וסטלה בוחרים להציל את מוטי (זקן ומפורק) וסתיו (עדין וממוטט), יתר הנתינים נשלחים בחזרה לצינוק ומרגישים מדוכדכים במיוחד. איציק, שיכור ומדוכא, מוציא הכל על נטלי ומושיק. לא שעתו היפה ביותר, וזה אחרי שראינו אותו עם כוסה בלחי. וכדי להשלים את אווירת "משחקי הכס", הוא גם מנסה להשתחל למיטתה של רותם בלי ו' תוך כדי שהוא מעמיד פני ישן. וואו, כזאת בגידה לא ראינו כבר הרבה זמן. כלומר מאתמול בצהרים כשגילינו שטל מוסרי עובר לניקולודאון.

אחרי המשבר הרגשי הזה, שבמסגרתו רותם בלי ו' יצאה הכי בסדר עם נטלי וזכתה ממנה לתגובה "היא לא חברה שלי!", הנתינים עוד צריכים לחבר שירים לנירו וסטלה ומחליטים ללכת עם האמת שלהם, רק בחריזה, מה שנשמע בערך ככה: "הו נירו מלכנו האמיץ, שכל היום יושב ומפליץ, אני לא אתחנף כי קצת קריר, אבל אתה אחלה, מחבבת, שיר". מבחינת שיר, כבר ברור שהעונה הזאת מחולקת בין צבועים וחנפנים ובין אנשים אמיתיים כמוה וכמו נירו. כל האירוע הופך לסוג של מועצת שבט שבסופה שיר ניצלת מהדחה והאח פוקד עליה ללכת ולעמוד לימין המלך. הימין השני, שיר. בשלב הזה כבר לא ברור אם נטלי - שכהרגלה מפגינה את כל היציבות של בולען בים המלח - כועסת על איציק, או חזרה לאהוב אותו, או מעדיפה לשמור מרחק, או לא מוכנה לוותר עליהם, או רוצה לעזור לו עם נטייתו להרס עצמי שלמרבה האירוניה, הדוגמא המובהקת ביותר שלה היא העובדה שהוא במערכת יחסים עם נטלי. 

אז מה הלאה? האם שלטונם המשותף של רותם בלי ו' ואיציק יצית סוף סוף את הניצוץ ביניהם? והאם סטלה תהיה המודחת הראשונה? ואולי אחרי משימת "משחקי הכס" נקבל גם משימת "סקס והעיר הגדולה" שבמסגרתו פרק שלם ילווה בוויס אובר של רותם בלי ו'? נגלה בקרוב!

אמרו:

"מה הם ממש לא אוהבים אותי, הא?" (נירו. לקח לו זמן)

"הוליווד!" (מוטי גלעדי מתרגש מפסל קלקר ושני קרטוני ביצוע על סט המשימה)

"מי חשב שאני אשב בבית סוהר עם איציק, נטלי ומוטי גלעדי?" (מושיק. תכלס, חשבנו שזה יהיה עם אנשים אחרים)

"עוד שנייה מתפוצץ לי הבז'ז'" (רתם, אם הבז'ז'ונים)

"לכו לישון, אנחנו נשלים פה מה שצריך, תרגישו בנח" (איציק. יושב לו לבד בחושך)

"אתה זקוק לזה, אתה האיש המבוגר מבינינו" (נירו למוטי, שניה לפני שהוא מעלה אותו על קרחון)

"מי דיבר עלייך בכלל יא טומטום" (איציק לנטלי. תמיד שומר על קלאס)

"בא לי להרגיש את הקהל" (נטלי. עזבי, לא כדאי לך)