אתם מריחים את זה? לא, זה לא אביחי הפעם, אלא אווירת הסיום שבאוויר. עוד שבוע כל זה ייראה לנו כמו זיכרון רחוק, הדיירים שאנחנו כל כך עסוקים בהם יחזרו אט אט לאנונימיותם, ובטקסטים האלה יעטפו את שימי הדג. אוקיי - באלה של אחות חורגת לפחות, את שלי אני ממסגר ותולה מעל המיטה ליד ציור הפורטרט של כוכב.
לא פלא אם ככה שהדיירים עסוקים ב"בחוץ", שהוא המקבילה של החיים בבית "האח הגדול" לעולם הבא. כמו כל אדם מאמין, הם לא מפסיקים לדוש בשאלה מה יהיה "בחוץ", האם יסתדרו אחד עם השני "בחוץ", מה יהיו ההשלכות של מעשיהם "בחוץ", וברגעים של כפירה בינם לבין עצמם הם כנראה גם תוהים אם בכלל קיים ה"בחוץ" הזה. ובכן, אל דאגה דיירים יקרים - הוא קיים, רק שבמקום לפגוש את אלוהים תפגשו את זוהר ישראל.
העתיד המעורפל עוד יותר מעתיד התאגיד מעסיק בעיקר את אורנה ודן. זאת אומרת, את אורנה - דן ושאר המדינה יודעים שלזוגיות הזו אין תוקף בחוץ. ואם למישהו עוד היה ספק, ההבעה של דן כשאורנה חוזרת לבית אומרת הכל. לא היו הרבה מבטים בהיסטוריה האנושית שהיו נלהבים פחות מזה של דן כשאורנה חוזרת לבית, מבט שמתמקם איפשהו בין שרון פוגש בחנין זועבי במסדרונות הכנסת לאנדל נתקל בשוטר בהפגנה. אבל אורנה לא רואה את זה עדיין. אי אפשר להאשים אותה ממש, היא מאוהבת – מה שדן כנראה מעולם לא היה, ועכשיו נראה שאפילו חיבה אין שם.
מה שזה לא יהיה שלדן היה כלפי אורנה, זה התחלף בסלידה מוחלטת. כל דבר שהיא עושה מעצבן אותו, כולל להצהיר שהיא רוצה להגיע לגמר. "הקראש הדפוק הזה עם הגמר בגיל שלה", הוא מתלונן למעיין. להיכנס לבית "האח הגדול"? סבבה. לשמור נגיעה כמו שחמימו שומר על עברית תקינה? לגיטימי. להתאהב ברובוטריק שמורכב משאריות אישיות שנאספו מפינת האבידות בבומבמלה? רצוי. אבל להעז ולהגיד שאם כבר הגעת לתכנית את מעוניינת להגיע גם לגמר? אמאל'ה מי זאת הזקנה הפתטית הזאת ולמה היא לא טהורה כמו דן ומעיין שנדדו לנווה אילן "בשביל עצמם". ובכן, בואו נעשה סדר בעניין אחת ולתמיד: אף אחד לא מגיע לבית האח "כדי לעבור תהליך עם עצמו". מגיעים או כדי לקחת דירה, או כדי להתפרסם, או כדי להחזיר חובות לשוק האפור. אלה האופציות, דן ומעיין, בחרו את זאת שהכי מתאימה לכם.
בינתיים מתחילה משימה חדשה, ומה אתם יודעים – רדיו, פקס, השנה היא 1999 ו-mako מעסיקים ילד בן 12 (אני יודע, הרמתי לכם להנחתה, עופו על זה). סתם, זוהי כמובן המשימה המיתולוגית מעונה 2 – תקופה עתיקה כמעט באותה מידה, בה אלירז שדה עדיין היה לא-בלתי-נסבל. אלא שאז המשימה גרמה לדיירים להיכנס אחד בשני, ואילו הפעם היא גורמת לאורנה לשיר. הנה, חזרנו לאורנה, כי היא כמו רוח הקודש - נמצאת בכל מקום.
קצת אחרי ששרון פותח את השידורים ולמשך שעה קלה הופך את ערוץ 26 לערוץ 20, מגיע תורו של דן שמקבל את המסר ש"מבחוץ נראה כי הזוגיות מקטינה אותך", המסר, יחד עם השאלה שמופנית לאורנה מחברו המסתורי של דן "ליעד" (למה לא בקצב הסמבה הפעם?) ומאשימה אותה בכך שהיא מסרסת את בן זוגה, גורמים למשבר להתלקח. או במילים אחרות: הרגע לו דן חיכה כל כך.
בואו נכיר בזה: דן מחפש כבר זמן מה לסיים את הקשר, אותו ככל הנראה התכוון מלכתחילה לקיים רק בבית האח. הוא פחות או יותר הצהיר כבר ברגע הראשון שהוא הולך על אורנה כברירת מחדל אחרי שכל שאר הבנות בבית כבר היו או תפוסות או שני. אין סיבה שהדבר הזה יחזיק ולו דקה אחרי העלייה במדרגות. אבל עכשיו הרגע הזה מתקרב, ודן לא רוצה שזה ייראה יותר מדי לא טוב, אז בהזדמנות הראשונה שאורנה מספקת לו עם המשפט "אם מה שהיה בינינו היה מספיק חזק היית כבר מנפנף את המסרים השליליים האלה", הוא מנצל את זה כדי להיפרד ממנה. סליחה, הוא לא מודה במפורש, אבל גם לא מכחיש, וכך למעשה גורם לה להיפרד ממנו. בכל זאת, חבר'ה, מדובר פה במאסטר רושנסקי.
זה בעצם הספתח לשורה של רגעים באדיבות משימת הרדיו שנעים בין קשים למרגשים. הקשים: אורנה נשברת בצורה שגורמת גם לשונאיה הגדולים ביותר להרגיש אליה אמפתיה, שני רומזת על אונס שעברה, עומר מספר על המחלה של אביו החורג שהביאה להתרסקות המשפחה שלו. המרגשים: אביחי מדבר על אהבתו למעיין, ובעיקר - מעיין מדברת על אהבתה לאביחי למרות ובגלל המצב שלו, וגורמת לו ולנו לבכות. בקיצור, כל החומרים שכותב טור קומי זקוק להם כדי להתקדם לפסקה הבאה.
קצת אחרי תכניות הרדיו האישיות, מגיע החלק של התכניות הזוגיות – משמע, שלב העימותים. הבעיה היא שאף אחד לא ממש רוצה להתעמת. אפילו דן ושני בסך הכל מלטפים אחד את השנייה בין סטירה לסטירה (אגב, מה זה הקול הרדיופוני הרך בהגזמה ששני מאמצת לעצמה? הכי מפחיד שלה עד כה). אך אל דאגה, יש את שרון גל, האיש שבשבילו כל פיוס הוא בגדר איום שצריך לחסל גם אם ב-11 דקות איחור. ואם לרפרר לגולדה: שרון, לעולם לא אסלח לך על שגרמת לי להשתמש בבדיחה הזאת.
ה"תכנית" של שרון: להיכנס לשידור הרדיו עם עומר חדור מטרה "להכיר את עומר האמיתי" - משמע לדבר על עצמו שעות, להיכנס בשני, ולהאשים את כל מי שנמאס לו לריב בצביעות. אבל לא רק עומר (שמגלה כבר שבוע שני ברצף שיש בו יותר מהנראה לעין) לא מוכן לשתף פעולה, גם שאר הדיירים מזהים את המניפולציה של שרון. ימנים או שמאלנים, הם כבר קלטו את הבלוף האסטרטגי שלו, ויש לקוות שאם בית "האח הגדול" הוא אכן מיקרוקוסמוס, גם שאר הציבור יידע לזהות מישהו שרק בא לחפש דם במטרה לקדם את עצמו.
מצד שני, אם האלטרנטיבה היא ריקודים אוהבים של שני ואורנה לצלילי דודו טסה, אולי דווקא יש משהו בדרך של שרון.
אמרו
״ליעדי איזו אכזריות״ (דן לחברו בבית על הביקורת כלפי אורנה. למה כשליעד עושה את זה הוא "ליעדי" אבל אני מקבל על הראש?)
״אנחנו כאן עם אורנה דנינו, פליטת הריאליטי הכי שנויה במחלוקת בישראל״ (אביחי מפגין כישרון מיתוג)
״אני חושב שהיית רוצה להרגיש שאני מפחד ממך אבל האמת היא שאני יותר סולד ממך. אבל גם מעריך אותך״ (דן רושנסקי במלוא תפארתו לשני)
״חלום הכוכבות הוא משהו שטמוע בי״ (אורנה. גם הדיבוק)
״תכיני ת'רחם כפרה״ (אביחי לשני אחרי שעומר אומר שהוא רוצה ילדים. תמיד מעודן)
״אני צריכה לקנא במישהי? אתה יודע מי אני? סתם הגעתי לכאן? סתם בוחרים בי כל הזמן?״ (אוף אורנה, הטור הזה מוגבל ל-800 מילה, זה לא הוגן)
״הדבר הכי נעים לי כשאני מתרגשת זה לשיר, אז אני אשיר שיר״ (הצילו הצילו הצילו)
״מלכה שלי, אסתר ולא דלילה״ (אביחי למעיין. פייר, ריגש)