אומרים שאם מביטים מהירח לעבר כדור הארץ ניתן לראות שני דברים: את החומה הסינית, ואת האגו של שי חי. לכן, היה משהו הגיוני בכך שהפרק אמש עסק בעיקר בשניהם. מה שפחות הגיוני זה שהשעה חצות ואני מוצף רגשות ש-83% מתוכם הם זעם, אחרי שהבטחתי לעצמי שלא אהיה מעורב רגשית בעונה הזאת. אז ברשותכם אעשה רגע סדר ואחזור לנקודה בה האגרול עדיין היה שלם - אם להשתמש בפתגם סיני עתיק שממש כמו ה"אל תבנה חומה בינך לבין אהובתך" של שי חי, המצאתי הרגע פשוט כי נוח לי.
תגידו מה שתגידו על שחר ועל אסתי-לי, אבל איציק ורינת הם דיירים חדשים לא פראיירים בכלל*. וב"לא פראיירים בכלל*" (לא, הכוכבית אינה טעות הקלדה) הכוונה היא שהשניים אמנם יודעים לריב, אבל רק אחד עם השנייה; מעמדם לא מאפשר להם, לפחות בינתיים, לפתוח חזיתות ברורות עם דיירים וותיקים. כך יוצא שהפרק נפתח בוויכוח סוער בין איציק ורינת סביב העובדה שבעוד היא חושבת שנשים שוות לגברים, הוא חושב שגברים בנויים אחרת. ומה הכוונה ב"בנויים אחרת"? לא משהו חשוך או פרימיטיבי, חס וחלילה, רק שצריך לקבל את העובדה שגברים בוגדים - פשוט כי יש להם "זובור" ולנשים אין. פנו מקום בחוג למגדר (ובאקדמיית האח הגדול ללשון, סמוך ל"פישקה" המפורסם) - בקרוב מגיע אליכם מרצה חדש וחמוד במיוחד.
עמדתו של איציק ביחס למקומן של נשים בחברה, שהתחילה עוד בשבוע שעבר עם נאום הגיישה, מבטלת את כל ההתקדמות שהעולם עשה ב-50 השנים האחרונות במחי תספורת פלוס גוונים אחת. מסתבר שנשים "חושבות מהרחם והחצוצרות", צריכות לשרת את הגברים שלהן, ובאופן כללי לא להיות דומיננטיות מדי - כי אז, אם חיברתי נכון אחד ועוד אחד, הן לא יקבלו ולו זובור בודד לרפואה. למעשה, השלב הבא בהשקפת עולמו של איציק יהיה לתמוך במילת נשים - ובהתחשב בעובדה שעיסוקו בחיים הוא לקרב מספריים לגופן, נראה שזה לא רחוק.
מעבר לחומה ומה שי חי מצא שם
קצת אחרי הדיון המעמיק הזה (בו רינת מתגלה כתותחית) יוצאת לדרך משימת סין לצלילי "צ'יינה גירל" של דיוויד בואי, מה שמעלה את השאלה איזו כמות השמעות של המוזיקאי תידרש עד שהדיירים כבר יואילו בטובם לגלות שהוא מת, והאם זו למעשה משימה סודית אכזרית במיוחד. הבית מתחלק לגברים ונשים, כשבהתאם לסין - ארץ בה כרכו את רגליהן של נשים על תחילת המאה ה-20, ובה עד היום הורים זורקים את בנותיהן הקטנות לרחוב כדי שיוכלו לעמוד בהגבלת הילודה ולהביא לעולם בן זכר – איציק ממונה לקיסר. ואז מתחיל המופע הגדול של שי חי.
מסתבר שמבחינת שי חי, כשתניה ירתה בדיירים במסגרת משימת שרלוק הולמס - היא באמת הרגה אותם; כשפלורי ערפה את ראשיהם של דיירים במסגרת משימת "אליס בארץ הפלאות" - היא באמת ערפה אותם; וכשגילי וגיל עלו למופע סטנד אפ - הם באמת הצחיקו. כמובן שההנחות האלו (במיוחד האחרונה) מופרכות לחלוטין, אבל לא לפי שי חי. הוא טוען שהמשמעות של בניית חומה בינו לבין אהובתו חורגת מגבולות המשחק והופכת לאמיתית, כך שלמעשה צריך לשלוח את תניה ופלורי למאסר עולם. זה היגיון כל כך מגוחך עד שהוא היה יכול להיות סתם מצחיק, לולא הסירוב של שי חי להשתתף במשימות שהופך אותו לכל כך מעצבן.
יש עוד דיירים שסירבו להשתתף במשימות כמו שי חי: אור שלא הסכימה לשבת בפינת "כל האמת בפרצוף", דודו שמסרב לעשות בהצלחה שתי פעולות בו זמנית. אבל שי חי, בניגוד לאור למשל, לא מעוניין שאחרים יצטרפו אליו למרד - כי זה בעצם אומר שהבית יפסיד במשימה ולא יהיה לו תקציב. הוא משכנע את חבריו להמשיך במשימה בלעדיו גם ברגעים בהם הם עומדים לוותר - כלומר, הוא רוצה שהחומה תיבנה כדי שיהיה תקציב, רק שהוא לא מעוניין לתת יד. הוא בעצם לא מותיר להם ברירה אלא לעבוד לבד, או להיות אלו שמפוצצים את המשימה. זה בדיוק מה שעשתה לי אחות חורגת כשאמרה אתמול "אני נוסעת לחו"ל, כך שבשבוע הבא תצטרך לכתוב גם על הפרק של שבת", ואין לי איך לסרב אם אני לא רוצה שיפטרו את שנינו. זובור עלייך, נטע.
אבל אי אפשר לברוח מההשלכות, וממש כמו תדמיתה של אחות חורגת במסדרונות mako לאחרונה, עושה רושם שגם זו של שי חי בבית מתחילה שוב להיסדק. הדיירים, מלבד תני ואיציק שמתרפסים בפני שי חי (רינת שוב מתגלה כתותחית), מוצאים את עצמם שוב בצד של אור, שמעמתת אותו עם התנהגותו ברגעים בהם היא לא מנהלת את סדנת הפמיניזם המדכאת בכל הזמנים. "תכתבו לי על הקלף מה זה פמיניזם בשבילכן", היא אומרת, ותני כותבת שפמיניזם הוא "זרם קיצוני של נשים ממורמרות". ליד התשובה הזאת, איציק נראה כמו מרב מיכאלי.
והנה זה שוב קורה. השלב הזה בעונה בו אני, כמו רבים אחרים, כבר לא מצליח להביט על דברים מלמעלה בציניות מרוחקת, ורק יורק קללות ועצות לעבר המסך. ואם זה לא מספיק, אז קרה דבר עוד יותר נורא במקביל, ואני לא מדבר על סיקוונס קריאת המסרים מהמשפחות (בחיאת איציק, אתה דקה וחצי בבית, מה אתה בוכה?). העניין הנורא הוא זה: אני מתחיל לחבב את ברק. הנה, אמרתי את זה. מה עושים? למי פונים? למשטרה? לבית חולים? לצל? לרב של משפחת אהרון? צא דיבוק, צא.
אמרו
״אני מתחילה לחשוב שהוא שוביניסט״ (רינת על איציק. מה גרם לך להגיע למסקנה, הזלזול בנשים או הזלזול הבוטה בנשים?)
״קיסר דה לה שמאטע" (איציק על עצמו. אתה אמרת)
״אגרולים שלי״ (דודו. לא מדובר בכינוי חיבה, הוא באמת דיבר לאגרולים)
״פניניזם״ (דודו אומר "פמיניזם". כי למה להגיד מילה נכון אם אפשר לשבש אותה?)
״הלב אומר לי לא לבנות את החומה הזאת״ (שי חי. ובכן, הלב שלך אידיוט)
״יש לי מתחים בגוף, תביא לי ת'אופטלגין כפרה עליך״ (עוד יום בחייו של דודו כהן מעפולה)
״זה נקרא גירי״ (שי חי מסביר מה זה לא לבנות לבן אדם חומת קלקר מול הפרצוף. יש ליפנים האלה ממש משפט לכל סיטואציה, הא?)