די. שיואו. וואו. אומג. סוף סוף אביאל ומיטל התנשקו! האנושות חיכתה לרגע הזה כבר אלפי שנים, כבר מימי התנ"ך כשיהומגש בן שפגט הבטיח לבני ישראל "יום יבוא ובחור כלשהו בתכנית ריאליטי ישתעמם אז הוא יתחיל עם בחורה כלשהי והיא תגיד אה אוקיי וזה יהיה מביך". ויקוד העם וישתחוו.
האמת, כשאביאל לחש למיטל שהכין לה "הפתעה קטנה" וגרר אותה לעובי היער החשוך כשהיא ממלמלת "לאן אתה לוקח אותי" קצת קיוויתי שהיא תמצא את עצמה בצריף עם איברים כרותים כשאביאל מנופף במסור חשמלי וזועק "את תהיי מעיל יפיפה". נאלצתי להסתפק ברומנטיקת השנקל שכללה שמיכת נמלים ונשיקה על רקע "ליסן טו יור הארט". מסתבר שמיטל כלל לא שיערה שאביאל זומם עליה, וזה לחלוטין בא לה בהפתעה. "הייתי מובכת, זה היה מאוד מתוק מצדו", היא מדווחת, שזה בנשית מדוברת "אין לזה עתיד, ילדון". אבל בינתיים למה לא, והם מתנשקים ברגש ואביאל מדווח לה שהוא בחר אותה על פני שחר כי הוא מעדיף מבוגרות. וואו, כבר היה עדיף שתגרור אותה לצריף עינויים ותתפור ממנה ז'קט.
לתפוס קיימנים, שזה סוג של תנין היפסטר, זה הדיל הכי קל, הם פשוט יושבים בביצה ומחכים שירימו אותם כמו תינוק אפוף נזלת בקניון. ריי-בוי קופץ לתוך מרק הקיימנים בהתלהבות ומפנטז על מאבק אימתני בזוחל ענק, אבל בפועל מדובר בסוג של מזוודות בשנ"צ וכל חברי הקבוצה מצליחים לצוד אותם. באגף הפיראנות זה כבר יותר מסובך, קבוצת קונדור לא מצליחה לצוד אותן, ומלבד פיראן אחד שמנשנש את הגר אין הרבה אקשן והם עוברים לציד קיימנים. ושוב, כמו בכל משימות הבע"ח עד היום, עיקר הסיוע של נשות קבוצת קונדור הוא לעמוד מרחוק ולצרוח. לא ברור איך שאר חברי הקבוצה מצליחים להתאפק מלהעיף עליהן צרור קיימנים לפרצוף, כמה משימות אפשר להעביר בעמידה המומה בצד? בסוף שחר מצליחה לצוד איזו לטאה סמלית, והגר מרימה מחזיק מפתחות שיוחלף אחר כך בקיימן בעריכה, וסוף סוף מגיעות כל הקבוצות אל המפל.
הו, המפל. פיסת גן עדן בראשיתי וקסום, או כמו שאביאל אומר, "מקום להיט". חברי הקבוצות צריכים לאסוף 200 דגי טלפתיה, לשאת אותם על גופם ב"מקומות מוצנעים שהשתיקה יפה להם" נאנק אודי כשטלפת אחד מסתנן אל ישבנו כדי לגלות על איזה קלף הוא חושב. עם הדגים האלה עליהם לטפס על סולם חבלים ושם להיתקע חצי יום כשהם צורחים ומתעלפים לסירוגין, או לפחות זה מה שבתיה עשתה. כנראה אצל החרדים צריך לשמור שש שעות בין לבישת דג לטיפוס על מפל, אז היא נעצרת על הסולם ומתייפחת עד שכל קבוצת אנקונדה עוברת אותה. "השם, אני אוהבת אותך!" היא זועקת לשמים. "הייתי מובך, זה מאוד מתוק מצידה", אומר השם בטסטה. וכמו בסטיגמטה המפורסמת, הקרסים חותכים בבשרה של בתיה והיא מדממת את דרכה המיוסרת לפסגת המפל.
אבל גם עם מלחמות הגבריות העקובות מדגים, אפשר לומר שיחסית לימי-הרונן של יגואר הקבוצה הזאת היא מופת של תפקוד. הם מגיעים לשלב ספירת הדגים, ולמרות שריי-בוי מצהיר שתפס 42 דגים זה לא מספיק, והם מפסידים. הקבוצה הקטנה ביותר בתכנית הולכת שוב להקריב את אחד מחבריה. מי זה יהיה?
"אני!" מודיע ריי-בוי באצילות, "אני אוהב אתכם ומאמין בנתינה והקרבה ואהבה ואני מייצג את האור והאמת והטוב ועוד מילים כאלה". נשמעת חבטה כשהרחם של לי שובק חיים ועף על הרצפה. גם הביא 63 דגים, גם מקריב את עצמו למען הקבוצה, גם שערו מתבדר ברוח וכולי?! חברי הקבוצה נשנקים מהכרת תודה ומקריבים אף הם את ריי-בוי, והרמוניית הקבוצה נשמרת. האם ריי-בוי ישוב משדה הקרב? האם לי תאבד את אהובה? האם יהודה ישיב את כבודו האבוד? ומי יועמד לדו-קרב מול אל האמת והאור והצדק והאהבה והנתינה וההכלה והטוהר והיופי והאצילות והשגב והנצח כוכב השחר והערב הבאתי 109 דגים אלוהים אני מת לסנדוויץ' ריי-בוי המופלא? רק השם יודע והוא בדיוק מקליט טסטה.
בקטנה
הי הפקה, שלא תחשבו שפספסנו את העריכה השובבה שלכם כשהגר ואילן טיפסו לסירוגין על המפל, נאנחים וגונחים, ואתם עברתי מגניחה לגניחה, מקלוז אפ לקלוז אפ, עד צעקת ההקלה האחרונה של הגר שהגיעה לפסגה. בקרוב בדיוידי בתחנה המרכזית.
"שחר איזה מהממת! את הנשמה שלנו!" (ידידיה הוזה)
"תמיד חשבתי שמגניב להילחם בתנין, כמו ב'אייס ונטורה 2'" (ריי-בוי חושף את התפריט התרבותי של קהילת הפראנה)
"תראו איזה עץ משוגע! תקחו ממנו קצת כוח!" (אודי שודד עץ משוגע)
"בגלל שאני פראניאני יכול לחסום את הריח" (ריי-בוי מסביר למה הוא נשא את הדג בפה שלו. העיקר שזה חסם לך את הפה)
"אם אילן לא לידי, מה ייתן לי כוח להמשיך?" (הגר וסוד המוטיבציה הנשית)
"אני חושבת שדודו הוא בעצם ספיידרמן" (שחר. טוב)
"זה כמו שתשימי לי זהב ויהלומים, לאיפה אני אושיט את היד?" (אביאל מסביר את ההבדל בין שחר ומיטל. אז מי הגחלים?)
"שיואו אני בשוק, אני בשוק, וואו, אני בהלם" (מיטל מעולם לא ראתה שמיכה כנראה)
"אנחנו כמו ארבעת המופלאים!" (לי על יגואר. יותר כמו יחידת המתאבדים)