דיוויד בקהאם נישק את בתו בפה ולאנשים נורא קשה עם זה. לא בפעם הראשונה, אגב. התגובות המזועזעות היו גם לפני שלוש שנים, לתמונה דומה שלו מנשק את אותה בת, הארפר סבן, על השפתיים. אז היא הייתה בת חמש, היום היא בת שמונה, אולי נשיקת האינטסגרם הבאה תהיה בגיל 12, מי יודע. הוא לא התרשם מהזעזוע הכללי והעלה עוד תמונות נשיקה עם הארפר סבן, וגם ויקטוריה בקהאם העלתה אחת, שפחות הטרידה את המגיבים. והאמת שזה מרענן, נשיקה של הורים וילדים על הפה תמיד נחשבה, בסטריאוטיפ, לעניין של מזרחים. לנשק את הילד שלך בפה ולקרוא לו אבא. האם בקהאם מזרחי? כנראה שלא. חבל, היה יכול להוציא דרכון פורטוגלי.
עוד לא מזרחית בכלל שהתנשקה לאחרונה בפה עם אביה – בר רפאלי, כפי שנתפסה בעדשת המצלמה באירוע מתוקשר. תמונה שעוררה תחושת אי נוחות כי יש משהו משונה, בעיני אנשים רבים, באדם בוגר שמנשק על השפתיים את אמו או אביו. אגב, גם סרטון הפרסומת שלה להודיס לפני מספר שנים, שבו היא מחפצנת גבר שמתברר כאחיה, הרגיש קצת מוזר. קיבלנו את התחושה הזאת גם לפני מספר חודשים עם סרטון שהעלתה אמנית הקינוחים והסטוריז, ליאור קוקה, שבו היא מתנשקת עם אביה. כמו אצל בקהאם, גם כאן התגובות היו נסערות עד כדי כך שקוקה הוציאה הבהרה שיחסיה עם אביה הם "נורמטיביים". עכשיו, ברור שהם נורמטיביים, אף אחד לא באמת חשב שהיחסים בינה לבין אביה אינם נורמטיביים, אז למה זה הפריע לאנשים? למה זה זרק אותם למקום של גועל או קרינג' או אי נוחות?
גם לי זה היה מוזר, האמת, ואני עוד ממנשקי השפתיים. הייתי, לפחות, הבן שלי בן שש ולא בעניין יותר, לשמחתי הוא עדיין מאשר חיבוקים, בכפוף למצב רוח ו/או שוחד שלוקים. כשהיה תינוק חסר דעה, הוא בהחלט היה מנושק על השפתיים. מעולם לא חשבתי שזה יוצא דופן, למעשה לפי סקר מהימן שערכתי עם חמש חברות בדיוק - מעדות מגוונות - כולן נישקו את התינוקות שלהן על הפה. ולפי תחקיר גוגל מהימן למחצה, יש לזה גם שלל תקדימים אבולוציוניים. החל מהטענה שנשיקות בפה מחזקות את המערכת החיסונית (אינני יודעת אם הטענה הזאת נכונה וחשוב לי לציין – למען הסר ספק - שמעולם לא נישקתי את בני עם לשון ושאף אחת מתמונות הסלבס המנשקים לא כוללת לשון), והסבר מעניין נוסף הוא שבעבר הורים נהגו ללעוס את האוכל ולהעבירו מפה לפה לתינוק, כמו ציפורים, הנשיקה היא השריד לכך.
נשיקה לתינוק או פעוט על שפתיו היא לא מינית, ממש כמו שהנקה היא לא מינית. אולי זה נראה לחלק מהאנשים משונה ואולי באמת, במקור, מדובר בהבדלים תרבותיים, אבל שווה לנסות לתהות למה – אחרי עשרות אלפי שנים של נישוק תינוקות וילדים בפה – זה פתאום מפריע לאנשים?
קודם כל, ככל הנראה, כי זה מצולם. הרי אין עלייה באחוזי ההורים שמנשקים את ילדיהם בפה, רק בצילומים שלהם. החשיפה לחיי המשפחה של הבקהאמים או של ליאור קוקה היא עניין של העשור האחרון, עד אז הורים נישקו או לא נישקו את ילדיהם על הפה בפרטיות, הזעזוע הוא ממנהגים שתמיד התקיימו, פשוט אנשים לא הכירו אותם.
ויש פה גם עניין של גיל. תמונה של הורה שמנשק פעוט שונה מתמונה של הורה שמנשק בת שמונה, או בת עשרים. ברגע שהילד או הילדה מתבגרים, זה לוקח אותנו למקומות של טאבו, של גילוי עריות. בקהאם מנשק פעוטה בת שנתיים זה מתוק, בקהאם בשקיעה עם בתו בת השמונה זה כבר ווייב של זוג, וזה מלחיץ. יכול להיות שצריך טבלה מסודרת, על מנת שכל הורה ידע מתי הוא הופך מחמוד למגעיל וממגעיל לסוטה?
ואולי התגובה שלנו היא תוצאה של רגישות יתר? אנחנו שומעים כל כך הרבה על התעללות בתוך המשפחה, שכל הבעת חיבה תמימה לוקחת אותנו, אסוציאטיבית, למקומות אפלים. אם אחוזים כל כך גדולים מהחדשות היומיות שלנו הם אונס וגילוי עריות והתעללות, וחצי מהטלוויזיה שאנחנו צורכים היא טרו קריים על ילדים שנאנסו או סדרות עלילתיות שבמרכזן תעלומת היעדרות של ילד בכפר בריטי שליו, ילדים הופכים אצלנו אוטומטית ליצורים בסיכון שיש להגן עליהם, ויותר מכך, לפוטנציאל להיות אובייקט מיני. כשבקהאם מנשק את בתו על השפתיים, הדבר האחרון שהוא חושב עליו זה שהיא יכולה להיתפס כאובייקט מיני כי אלוהים אדירים, זאת ילדה בת שמונה. מבחינתו, אלו שצופים בתמונה ומצטמררים הם אלו שהתעוות להם משהו שם בפנים.
ויכול להיות שהוא צודק. אלו לא רק החדשות והתרבות שאנשים צורכים, אלא גם הפורנו. בתחילת השנה עלתה במגזין מאקו כתבה של רם גלבוע על הז'אנר האהוב ומחופש ביותר בפורנהאב בשנים האחרונות – גילוי עריות. בעשרת המקומות הראשונים בחיפוש תמצאו את מילף, אמא, ואמא חורגת. בשנת 2010 אחד מתוך 100 חיפושי פורנו היה גילוי עריות. בתחילת 2017, 16 מתוך מאה חיפושי פורנו של גברים ו-9 מתוך מאה חיפושי פורנו של נשים היה גילוי עריות. בכתבה נבדקו גם הסרטונים הפופולריים בישראל, ובין שמונת הכותרים הכי פופולריים, שלושה הכילו את המילה "אחות". אנחנו לא כאן כדי לדון בסיבות לזה (שנעות על הסקאלה שבין הצורך בגירויים חזקים יותר כל הזמן, לבין "משחקי הכס"), אבל כן שווה לשאול מה זה עושה לנו. אנשים מסוגלים לשבת ולהביא ביד מול פורנו גילוי עריות, זה מן הסתם לא אומר שזה יזלוג להם למציאות, אבל אולי, כתוצאה מכך, כשהם יחזרו לעולם האמיתי ויראו נשיקה בין אבא לבת, זה פתאום יזרוק אותם למקום לא נעים.
האם אנשים צריכים להפסיק לנשק את הילדים שלהם בפה אחרי גיל מסוים? או בכלל? או לא לצלם את זה? זה לא העניין, וזה גם לא ענייננו. זה אנחנו שהשתנינו, לא המציאות. אנשים מכל העדות ינשקו או לא ינשקו את הילדים שלהם על השפתיים, בהתאם לתרבות ולהרגלים ולתחושת הנוחות שלהם. זה לא יהיה קשור לפגיעות מיניות, גילוי עריות או כל תופעה אפלה ואיומה אחרת, שמתרחשת רחוק מאוד מהאינסטגרם.