אחד הדברים המשמחים בחודש הקשה הזה ובשנה המגעילה הזאת (כן תשפ"ה, הכוונה אלייך, ומה אם רק תשרי) הוא "רק לא זה", הקומדיה הרומנטית המשגעת של נטפליקס בכיכובם של אדם ברודי (סת' כהן מ"האו.סי") וקריסטן בל (ורוניקה מארס מ"ורוניקה מארס"). מדובר בשני כוכבים שממיסים כל מילניאל בוגר ושלא ייאמן שהכימיה ביניהם מתגלה רק עכשיו, בעשרה פרקים קצרים ומצחיקים. מה קורה שם? נוח רוקלוב, רב רפורמי מאל.איי, מתאהב בג'ואן, פודקאסטרית צינית ולא יהודייה כלל.   

עכשיו, הסדרה מבוססת על סיפור חצי אמיתי, כך לפחות נטען, אבל זה עדיין לא עצר את טענות האנטישמיות שעלו נגדה מכל עבר. וזה מעניין, כי הסדרה באמת סטריאוטיפית - כלומר יש בה מבטא יהודי כבד, הורות חונקת, נשים בשם אסתר ופה ושם גם צץ אף גדול בפריים, אבל דווקא שנאת יהודים אין בה כלל וכלל. אולי דווקא להפך כי נוח, הרבי בגילומו של ברודי, הוא אחת הדמויות הגבריות הבריאות רגשית, ההולסומיות והלוהטות על המסך. אי אפשר לצפות בסדרה הזאת בלי לחשוב שאולי לצאת עם רב (רפורמי) זה המתכון למערכת יחסים נכונה.

מדובר במוב טלוויזיוני כל כך מפתיע, שאי אפשר שלא לתהות לכמה רגעים לגבי נכונותה של קונספירציית השליטה היהודית בתעשיית הבידור. כי במציאות הנוכחית, שבה יהודים לא נחשבים לנחשקים במיוחד ויש בעולם אנטישמיות אמיתית, זו הסדרה הכי מרימה שיכלה לקרות לנו. הרב היהודי מוצג כרגיש, מתחשב וטוב לב, ובגלל שהוא רפורמי אז גם הדת אצלו לא מאוד מנג'סת. בתקופה הכי גרועה ליהודים באה סדרה ומציגה אותנו כעם הנבחר! כלומר, העם הנבחר להתבולל איתו. זו לא אנטישמיות, זה נס. 


מעניין להביט ברבי מנטפליקס מול דמות אחרת שהעולם מושקע בה בחודש האחרון: פי דידי. האם אי-פעם נתקלנו בגבר רעיל יותר? אם תתמסרו לכמה שעות טיקטוק בנושא, וזה בהחלט הבינג' המומלץ לכיפור הזה, תגיעו למסקנה שלא. ככל הנראה גם תצאו עם יותר שאלות מתשובות, ועם לא מעט ג'יפה בנשמה.

מי שעדיין לא התעמק בפרשה יכול לעשות זאת כאן, אבל נתקצר: דידי מואשם באינספור מקרי אונס, תקיפה, סחר בבני אדם למטרות מין, התעללות מינית וסחיטה באיומים. לפי סרטוני הטיקטוק, שהופכים ליותר ויותר קיצוניים ככל שנוקפים הימים, הוא אנס נשים, גברים וקטינים, לפי השמועות אפילו את ג'סטין ביבר. שותפיו לפשעים המחרידים - שלפי שלל תאוריות קונספירציה כוללים גם את רצח הזמרת אליה - הם לא אחרים מג'יי זי וביונסה. בקרוב יחל משפטו של פי דידי ונגלה כמה מהמידע אליו נחשפנו בכלל אמיתי, אבל ברור שגם אם רק חצי מהשמועות האלו נכונות מדובר באדם מפחיד לאללה.

בהערת אגב, כמובן שיש משמעות לכך שדידי הוא גבר שחור. ממש כמו במקרה של הרב מ"רק לא זה" - הגזע משמעותי כאן. עורך דינו של דידי כבר טוען שההאשמות נגדו הן ניסיון להפיל "גבר שחור מצליח", וגם טענות האנטישמיות נגד הסדרה נדמות כמו תגובה אוטומטית של שיח זהויות.

דמיינו על כתף אחת את אדם ברודי עם כיפה וגומות חן ועל הכתף השנייה את פי דידי עם שמן תינוקות וסם אונס - ויש לכם את ייצוג המלאך והשטן המושלם. זוהמה וטוהר. שחור ולבן. או שחור ויהודי, במקרה הזה. ובאופן מעניין, זה תמיד היה ככה עם שני אלו: זו לא הפעם הראשונה שאדם ברודי מגלם יהודי חתיך ומתוק שהוא הגבר השווה באמת בעולם שלא מתגמל חמידות וטוב לב. אלו התפקידים הכי גדולים שלו: ב"האו.סי" הוא היה סת' כהן ועוד לפני כן ב"בנות גילמור" הוא גילם את דייב רגלסקי, בן הזוג החמוד של ליין.

פי דידי הוא אומנם אדם אמיתי ולא דמות, אבל גם הוא ניסה למתג את עצמו מחדש כמה וכמה פעמים: הוא התחיל כשון קומבס וזכה בניינטיז לכינוי פאף דדי בגלל התקפי הזעם שלו ונטייתו לאלימות ולקרבות ירי. עם השנים הוא הפך לפאפי ולדידי והחליף יותר שמות ממלחמת חרבות ברזל, נקווה שגם אצלו זה לא יסתיים ב"תקומה". במשך עשרות שנים אדם ברודי ושון קומבס מתגלגלים אלינו כאותה הדמות בשמות שנים, ובגלגול הנוכחי הם הקצינו - אחד הפך מסתם יהודי לרב ממש, והשני הפך מאדם ששמועות מטרידות נקשרו בשמו לפסיכופת על מלא.

אבל האמת היא שפי דידי מנחם אותנו בדיוק כמו רבי רוקלוב, פשוט כי יש משהו מרגיע במחשבה על טובים ורעים מוחלטים, על אור וחושך. זה הרבה פחות מסובך מהחיים שלנו. ואולי מה שאנחנו צריכים, בכיפור הזה ובכלל, זה את היכולת לברוח לכמה שעות ממציאות מורכבת שמלאה בשאלות וספקות וסתירות, אל יקום בהיר ומובן שבו ברור לנו לגמרי באיזה צד אנחנו אמורים להיות.