"אני לא מאמין שחיים ככה בעוטף כל כך הרבה שנים"
זה כמובן צריך להיות – "ידענו שחיים ככה בישובי העוטף כל כך הרבה שנים כי זה בחדשות, אבל לא היה לנו אכפת עד שהטילים התחילו לנחות גם על הראש שלנו".
"בואו תגידו למיה לנדסמן מה אתם חושבים עליה"
דרכם של עמודי רכילות באינסטגרם לשסות את הקהל שלהם בסלב כאמצעי להעלאת טראפיק ואנגייג'מנט. לרוב ילווה אחרי זה ב"חבר'ה, הגזמנו קצת, בואו לא נקלל" באופן צדקני וקורץ, אלא אם הם ישראל בידור שלא יטרחו גם עם זה.
"זה יירוט" / "זה נפילה"
תודה לכם, שכנים, על הדיאגנוזה מלאת הביטחון שמבוססת על ההסמכה המקצועית שלכם כבנים בגופייה.
"הלילה אני ישנה עם חזייה"
כי אם חלילה תהיה אזעקה ותצאו עם כל הציצי שלכן מתנפנף מבעד לחולצת טריקו אחד השכנים עלול למעוד מרוב הלם ולמות בדרך למקלט. נו באמת, לאף אחד לא אכפת. תעיפו את החזייה.
"דואה ליפה, יש לי מסר בשבילך"
או במילים אחרות: הייתי פעם בריאליטי ועכשיו אפיק הקריירה שלי הוא פטריוטיזם אינסטגרם חנפני, שזה בעצם אומר לצרוח בסטוריז על ההיא מ"בית הנייר" בשילוב אימוג'י דגל ישראל ובכך להוות את חזית ההסברה העילגת והמביכה שאף אחד לא רוצה, אבל כנראה זו שמגיעה לנו.
"סלבס בחו"ל מגיבים מתוך בורות"
זה אגב כנראה נכון לגמרי, אבל אם נבחן רגע כמה מהישראלים יודעים בכלל מה העניין עם פינוי שייח ג'ראח – עמדה שמאלנית בסיסית ולגיטימית שלא סותרת אהבה למדינה או ציונות - גם לא בטוח שיהיו יותר מדי.
"כנס להתקלח לפני שמחשיך"
ותעשה את זה זריז. כי כידוע החמאס מתכנן את היירוטים שלו על שעות המקלחת של לפחות דייר אחד בבניין. טיפ: אם אין אף אחד בחדר המדרגות שלך עם מגבת, אתה הדייר בחדר המדרגות עם מגבת.
"זה ממש לא לעניין להעלות כזה תוכן בימים כאלו"
כשזה מישהו באינסטגרם שבא לך רע. אם זאת בדיחה, מם או סטורי נמשים שאתה עצמך מעלה, זה כמובן אסקפיזם וזה חיוני לנו בעורף ובכלל.
"מה זה הרעש הזה?"
זה אופנוע מאיץ. זה חתול. זה תינוק בוכה. זאת יונה. זאת משאית זבל. זה מפוח עלים. כולנו מעורערים ופריכים וכל דבר מקפיץ אותנו, זה בסדר.
"שמעתי בום"
אם בחוויה שלך היה בום אז הוא היה ואף אחד לא יגיד לך אחרת.
"זה נשמע קרוב"
הכל נשמע קרוב. אספתם רסיס מהמרפסת? זה *באמת* קרוב.
"אני מתנייד מסלקום"
כי שנים של ניתוקים מהרשת, שירות בינוני ומחיר לא משתלם לא הפריעו ללקוחות, אבל להטיף לשלום, אחווה ודו קיום? פה הגזמתם סלקום! אהבת חינם? איך אתם מעזים! בעידן ה"כמה ימני אני צריך להיות בשביל לא להיחשב כבוגד" בהחלט כשלתם, אבל נרשמה הצלחה מתונה בלהפגין אנושיות. יופי של שימור לקוחות בקרב המיעוט השמאלני המתון שהוא אני.
"אומרים שצריך לחכות עשר דקות"
דבר שנהוג למלמל חלושות בעודכם ספונים במקלט וכל השכנים מטפסים עליכם כדי לצאת החוצה.
"הם אוהבים שעה עגולה"
האמת שהם לא, אנחנו פשוט אוהבים להגיד לעצמנו שאנחנו יודעים מה יקרה כי זה מעניק לנו אשליה רופפת של שליטה במצב כאוטי, שעלול להוביל לקריסת כל טריבונה רגשית אפשרית אצלנו.
"אני אגיד לך על מי לא אכפת לי שיפול טיל"
מה לעשות שלכל אחד יש רשימה.
"הלילה נרעיד את תל אביב"
די חמאס, מה אתם סטורי של מסיבת גייז? מספיק עם ההבטחות האלו, כולנו סתם ישנו עם חזייה (ע"ע).
"הרוב השפוי"
הכוונה כמובן ל"אנשים שחושבים כמוני".
"מי שמרחם על אכזרים סופו שיתאכזר לרחמנים"
ממשפחת "הקם להורגך השכם להורגו". בכל פעם שמישהו מעז לומר משהו שרומז לקיומו של צד שני שסובל גם. ובכן, עם כל האמפתיה לעצמנו, מי שרואה ידיעה על שישים ילדים מתים בעזה ולא לוקח רגע כדי להגיד שהמצב הזה מחורבן לשני הצדדים – משהו מאוד מהותי נדפק אצלו עמוק בפנים.
"טוב, לכם יש ממ"ד, אתם אפילו לא צריכים להתעורר"
מדרג הפריבילגיות החדש: ממ"ד -> ממ"ק (מרחב מוגן קומתי) -> מקלט בבניין -> חדר מדרגות -> חדר מדרגות בתל אביב, שבו כל טריקת דלת גם ככה מנשירה על יושביו מטח חול וצדפים אז אין מה לטרוח עם פגיעה ישירה.
"צה"ל מחזיר את החמאס כמה שנים אחורה"
זה אומר לתקופת צוק איתן?