הכותרות
– אז מה הסיפור עם מוחמד דף?
גורמים ישראלים דיווחו שמוחמד דף חי וחזר לפעילות. זה לא ממש חדש, ואני לא יודעת מה הסיפור שמאחורי הסיפור. אם יש כתבים שיודעים על כך, הרי שהם לא כותבים זאת. והבוקר: ח”כ חיים ילין תוקף את הממשלה על פרסומים אלו.
בידיעות מופיעה הידיעה היום על חיותו הנמרצת של דף בע’ 10-11, עם תזכורת לכותרת משער העיתון בדצמבר 2014 על כך שדף חי. אין בידיעה של אליאור לוי שום רמז למה הוא מפרסם את דבריו אלו היום ומאיפה הם לקוחים.
גם מתוך הכמה מילים בהארץ אי אפשר להבין מה הסיפור.
רק במעריב הידיעה מופיעה בשער העיתון. אין לי מושג למה מתכוון בן כספית בידיעונת שלו בנושא.
ברק רביד ובן כספית מתדיינים. כן, הסיפור פורסם בינואר, אבל כספית (שכנראה לא קורא ידיעות בשוטף, ופרסם חודש לאחר מכן) טוען שיש סיפור גדול מאחורי זה. יופי, אבל מהו? למה לחזור על מה שכבר פורסם אם אין את הסיפור הגדול?
תזכורת: בינואר גרס רוני דניאל שמוחמד דף מת. מה הוא חושב היום?
גם חנן כהן התרעם.
שימו לב: בישר”ה אין על כך מילה היום (אלא אם החיפוש לא עובד). נקווה שמהסיבות הנכונות, ואם כן, אז כל הכבוד.
בקיצור, מה הסיפור עם מוחמד דף? מה, הקוראים צריכים לעבוד כדי להבין למה אתם מתכוונים?
הדסק לענייני ביטחון של ולווט, שלו חפ”ק בבור, מוסר כך: ביום ראשון נערך תדרוך, ככה”נ לכתבים לענייני ערבים. האמברגו היה להיום בשש בבוקר, וכך יצאו כולם, כמקהלת פרחי צדיקוב עם שביל בצד, עם המידע הסתום שכולם כבר יודעים. למה? מה, היו בתדרוך, לא יפרסמו? ככה זה. ואנחנו נותרנו לאכול את הלב ולא להבין מה קורה כאן. שטויות, אפשר להאביס את הקוראים בכל מה שאפשר והם כבר יבלעו ויפלטו.
– כשראיתי את הכותרת הראשית של ידיעות הבוקר, “ניצחון לחרדים: חוקי לפיד יבוטלו”, פרצתי בצחוק. צחוק מר, אבל צחוק. איזה שינוי אפשר ליצור במדינה הזו? ומה יצא לנו מהקרבות המרים של לפיד ומההישגים הגדולים עליהם דובר במשך חודשים? ומי בכלל מסוגל לחשוב משהו חיובי על גלגל הענק של הפוליטיקה האווילית פה?
ותגובת לפיד הבוקר.
– צפריר רינת כותב בהארץ על אלפי מקרי “מוות מוקדם” כתוצאה מזיהום אוויר.
בהנחה ש”מוות מוקדם” אינו ביטוי ספרותי או פילוסופי, מישהו יכול להסביר מה המשמעות המדעית, הרפואית, הסטטיסטית, של “מוות מוקדם”? האין זה תפקידו של מחבר הידיעה או של מי שערך אותה, לשים לב לפרט בלתי שולי זה?
– חיילת מחצרים התלוננה שנאנסה ע”י ארבעה חיילים מהבסיס בו היא משרתת. נפתחה חקירה.
צרות בכותרות ובכלל
מתוך מעריב. אנטבה? מה עוד?
(תודה ליוסי)
“עלייה גבוהה מהצפוי במחיר הדלק” (ישר”ה).
כותב לי רמי:
כך יוצרים היסטריה. 10 אגורות X 40 ליטר בממוצע למכונית = 4 ש’. מיכל מחזיק שבוע עד שבועיים בשימוש רגיל. “מהרו לתחנות”? “הכינו את הארנקים”? כולה 4 ש’ לבעלי רכבים.
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
המייג’ור, ראש דסק טוויטר, אינסטגרם ותפקידים מיוחדים ליקט:
– רובי המרשלג מדווח: בערוץ הראשון נפרדים מהביפר. מצחיק? אמממ.
– סלפי נפאל.
– גם ד”ר קליין לא יכול היה להישאר אדיש לאסון בנפאל.
קליין בגרמנית זה קטן. הנה אדם שלא נאמן לשם שלו.
– חיים ריבלין ינהל את החברה של לחיאני.
– עו”ד רוני אלוני סדובניק על התנפלות התקשורת על מאי פטאל.
– בן כספית טועה. מי שחוסל זה בנו של עימאד מורנייה, ג’יהאד, ולא בנו של נסראללה:
– אמיר: את הפיסקה הבאה אפילו אנשי היח”צ של הראל לא היו מעזים לכתוב:
מסוק של צוות החילוץ “הראל 669″ חילץ אתמול ארבעה מטיילים ישראלים שהיו תקועים בגובה 3,500 מטר באזור האוורסט מאז רעידת האדמה הגדולה שפקדה את נפאל בשבת. הארבעה יצרו קשר באמצעות קריאות מצוקה לווייניות, והראל, שהצליחה להעלות את המסוק בדרך לא דרך
– עדי גרסיאל על הביקורת של עינב שיף על אייל גולן:
מבקר הטלוויזיה המושחז של ידיעות אחרונות, עינב שיף, יצא היום בשצף קצף נגד “סיבוב ההופעות הארוך בחייו” של אייל גולן, שנועד לשקם את מעמדו אחרי פרשת הקטינות. שיף נוזף בערוץ 2 שהקדיש את התוכנית “אנשים” לזמר, אך לא טרח להזכיר בתוכנית שהוא הורשע בעבירות מס. המבקר אומנם צודק, אבל אם תתבוננו בקטעי העיתונות מידיעות בימים האחרונים תגלו שיש פה וואחד “פוסל במומו”.
נירית מעדכנת על שני כנסים תקשורתיים שיקרו בקרוב:
– כנס חיפה לתקשורת אסטרטגית.
– כנס ירושלים על חופש העיתונות.
לפני פיזור
מה עשו אמש אלה קרי ונוריקו סאן ברמת השרון?
ולוח מאי של הסרט.