הכותרות
♦ תודה לאל, חרפת הרה”מ חזרה לשער ידיעות. נו, הכל בסדר. עולם כמנהגו נוהג. בכפולה הפותחת, שכל כולה מוקדשת לנתניהו ולבנט, נחום ברנע מספר שבסו”ש המייל שלו הוצף בשאלות של ידידים אמריקאים: מה, הוא באמת מתכוון לנסוע? הוא=נתניהו.
כמו כן נפתלי בנט זוכה פה לחבטות אין קץ:
…בנט יצא מכליו ביום שבו החליט נתניהו על הקדמת הבחירות, ומאז לא שב אליהם… או שהוא לקח משהו או שמשהו לקח אותו…מבלי משים, הפך נפתלי בנט, ראש הסיעה הקוקואית ביותר בכנסת, לראש הממשלה בפועל. כל החלטה מופקרת שהוא יתמוך בה תעבור, כי נתניהו לא ירשה לעצמו לעמוד לשמאלו…
♦ מה אומר כריס וואלאס בפוקס ניוז על נתניהו.
♦ נתעורר דיון אתמול בבלוג על חשיבות הידיעה שהייתה כותרת ראשית בידיעות: שי בכר, ירקן אהוב מרעננה, נרצח לכאורה בגלל שהפך לעד מדינה נגד עבריין. למעשה מדובר בכרוניקה של מוות ידוע מראש: הבנאדם עומד להעיד נגד ראש ארגון פשע. מה התרחיש האופציונלי? בישראל יש רשות להגנה על עדים, בדיוק כמו בכר. מה נעשה במקרה שלו (תגובת המשטרה: “המשטרה מקיימת הערכות מצב עיתיות סדורות ומוקפדות בנוגע לעדים ופועלת כנדרש בהתאם לתוצרי הערכות המצב” [הערה: נא להחליף את העורך/ת של תגובות המשטרה])?
אשאל אחרת את השאלה: האם הטרגדיה של בכר זכתה לכותרת הראשית כי היא, על הדרך, חוץ מהסיפור האנושי, גם (או בעיקר) מנקנקת את המשטרה?
אימייל שכתבה לי לקוחה שלו:
…שי בכר הוא הירקן שלי מהוד השרון, הוא נרצח בין כפר סבא להוד השרון. אנחנו כולנו מזועזעים כאן, שי התכוון להעיד נגד מערך הפרוקטשן בעיר, ניסה לחזור בו הגלל האיומים שקיבל, ושימי לב שבשעת הרצח הבת שלו היתה איתו ברכב, זה עדיין לא משהו מקובל במשפחות הפשע בישראל, לפגוע בילדים ונשים. הלכתי היום לחנות שלו והיא הייתה סגורה, קוראים לה בשם הפואטי תפוחים ותמרים. קשה ועצוב לי לחיות בעיר שבה בעלי חנויות שאני די מחבבת נאלצים לשלם פרוטקשן והעירייה לא עושה כלום.
בכל הכנות, ועם כל האמפתיה לרצח של בכר, אני לא יודעת למה סיפור ההצתה (לאחר רצח?) של אישה בגבול יפו פלורנטין, אותו הבאתי פה לפחות שלוש פעמים, לא הזיז לאיש. למה? זה לא קצת פחות צפוי?
מדרג הזעזוע והטרגדיה לא ממש ברור לי.
♦ מאמר המערכת אתמול בהארץ התפרסם בערבית.
חיי שרה
♦ מאלכוהול מרובה ועד יישור עוגות דבש.
זה מה שטוענים התצהירים על אודות השרה.
כפולת 12-13 בידיעות (ויש גם הפניה וכותרת ע”פ שמינית מהשער המתייחסת להתפרצויות ואלכוהול בהתייחס לשרה) מוכתרת ב”אווירה של פחד בקרב העובדים בבית ראש הממשלה”
[צבעתי והדגשתי את הכותרת כפי שהיא במקור]
התצהיר על אודות השרה הוגש במסגרת התביעה שהגיש אב הבית במעון, מני נפתלי, נגד משרד רה”מ, הסמנכ”לעזרא סיידוף ורה”מ נתניהו. נגד השרה, כפי שחוזרים ומציינים בלשכה, אין שום תביעה.
♦ הלם. ראו היכן מתנוססת ההפניה לאיציק סבן בישר”ה על ידיעות ונוני מוזס ו-ynet:
…מרבית כלי התקשורת, ובראשם “ידיעות אחרונות” ואתר האינטרנט שלו ynet, שהפך לבריון השכונתי ברשת, עובדים בשירות השמאל. נדמה שרוב השדרים, הכותבים, הפרשנים, העורכים וה”מומחים” שמגיעים לדפוס ולאולפנים – כולם אנשי שמאל שמפרשנים לנו את המציאות המעוותת כפי שהם חיים אותה בבועה של עצמם…
וכפולת 2-3:
♦ במעריב התצהיר זוכה להפניה עליונה בשער, לכפולת 4-5 ולטור נוסף בו מביע בן כספית את חיבתו לרעיה.
…אנחנו מדינה שנלקחה בשבי. כמו שאמר לי לפני כמה חודשים מישהו שמכיר את בני הזוג נתניהו מקרוב, “צריך להכריז נוהל חניבעל ולנסות להציל את המדינה”. זו אינה רכילות. התנהגותה החולנית של הגברת נתניהו, המעורבות שלה בכל החלטה, בכל מינוי, בכל פגישה ובכל אמירה, הן עובדה קיימת. טירוף המערכות שנע סביבה כחרב מתהפכת משפיע על ניהול העניינים הכמוסים ביותר של המדינה, בנקודות הקריטיות ביותר. הם מנסים עכשיו להפוך את מני נפתלי לאיזה בריון שמאלני קיצוני שנשלח כדי להפיל אותם. הם שכחו שנפתלי היה המאבטח האישי של המשפחה, אהוב ונערץ, ששמר עליה, ועל הבנים שלה, ומעניין שאז הוא לא היה כזה מסוכן. פתאום, כשהחליט לצאת ולספר את האמת, מתנפלים עליו…
♦ ידיעה על השרה הוסרה מאתר וואלה.
אם תלחצו על הקישור הזה, שעדיין נמצא בגוגל,
תגיעו לתוצאה הזו:
♦ יאיר ואבנר נתניהו בסכנה (לא קשור לנושא הקודם).
בחירות
♦ הסרטון המסעיר ביותר בפייסבוק אתמול היה של שרון גל, הפרזנטור של ליברמן, מתראיין לערוץ 20, דקה אחרי שעזב אותו, על, נו, לא משנה מה. אנשים תהו מה עם האתיקה. הצחקתם אותי. על מה אתם מדברים? הרי גל אמר את בעצמו, באופן הכי גלוי שיש, בראיון ל-7 ימים שעברה שנייה בין עבודתו העיתונאית לעבודתו כפוליטיקאי, והבאתי את הציטוט המדויק פה. הנה בשדח”ז.
המעבר היה חד… ערב קודם אתה סוגר ליין-אפ אחרון ועוזב את האולפנים, ולמחרת אתה נוסע למשרד החוץ, עולה ללשכת השר, יושב איתו בצד השני של המתרס, הפעם מול המצלמות, ומקשקש…
בכ”א, מה חדש? וכי לא עברנו אותו דבר בדיוק עם יאיר לפיד? אלא שהוא שיקר זמן רב, ועבד על המפלגה שלו בעוד הוא כותב את הטור שלו ב-7 ימים. את השערורייה נימק בזמנו בכך שהוא ממש לא כותב על פוליטיקה. בחיי אלוהים.
הודעה לעיתונות:
שר האוצר יובל שטייניץ תוקף הבוקר את שר האוצר לשעבר יאיר לפיד בראיון לגיל הופמן באולפן הבחירות של מעריב: “כואב הלב על הביצועים של שר האוצר לשעבר. מדובר בשר האוצר הכושל בתולדות המדינה. הוא קיבל את הכלכלה הכי טובה במערב והחזיר אותה במצב גרוע. בתקופתי העלו לישראל את דרוג האשראי בתקופתו הורידו את הדרוג. התרעתי בפני ראש הממשלה על ההתדרדרות בכלכלה הישראלית וראש הממשלה אכן קרא אותו לסדר בעניין. לפיד לא הסכים לשנות את הרגלו להסתכל על הכותרת של הבוקר במקום להסתכל על יסודות הכלכלה. הזלזול שלו בנגידת בנק ישראל ובצמרת האוצר. לפיד קיבל מדינה עם גרעון מתכווץ (שטייניץ צמצם מ-38 ל-32) . כל המדדים החשובים בתקופתי היו בעלייה: השקעות בישראל, צמיחה וירידה באבטלה”.
תוכן שיווקי באולפן שישי
♦ כשראיתם ושמעתם באולפן שישי האחרון על “בית המלאכה” בו מכינים לערן זהבי, כדורגלן רם דרג, נעליים מיוחדות עבורו, בטח חשבתם על שלושה סנדלרים כפריים קשי יום היושבים ומתקינים את הנעליים היקרות עם סינרי עור כבדים מוכתמים בשמן מכונות. אך לא. בית המלאכה הוא של נייקי, ובן מיטלמן טס לאיטליה ע”ח נייקי. האם לא צריך להיות גילוי נאות? צריך.
רשת עתיד וההפרטה במשרד החינוך
♦ לילי בן-עמי קראה את דבריי על רשת עתיד והגיבה בפייסבוק. מתברר שאין שום דבר חדש במה שכתבתי.
משתכשכים בביצה
♦ גלובס הציב חומת תשלום על כתבות באתר.
אם תרצו לדעת מה תהיה כפולת 2-3 בישר”ה מחר, הריני מבשרת לכם, וזה בכות הודעה לעיתונות שהגיעה אלי (כמו לכולם):
ישראל היום מברכת (מברכת? למה לא מברך? V) על תוצאות ה- TGI ומודה על אמון הציבור בעיתון. כפי שציינו אנשי קאנטר מדיה ניתן לראות כי הן ברמה חצי שנתית והן ברמה שנתית “ישראל היום” מוביל כעיתון היומי הנקרא ביותר בישראל (פער מובהק סטטיסטית) ביום חול, כאשר שיעור החשיפה לעיתון סוף השבוע שומר על יציבות. הנתונים הללו משקפים את ההובלה של ישראל היום לאורך זמן ומקבעים אותו כעיתון הנקרא ביותר במדינת ישראל. הישג זה הנו חסר תקדים במיוחד לאור כמות העותקים הגדולה אותם מפיץ ידיעות אחרונות בחינם הן במהדורת אמצע השבוע שלו והן במהדורת סוף השבוע. אנו מבטיחים להמשיך ולספק עיתון מצוין לקוראינו הנאמנים ומבקשים להודות להם על תמיכתם בנו בתקופה בה גורמים מתחרים ניסו להוביל מהלך לסגירתנו.
♦ מועמדותה של צגה מלקו לרשימת כחלון נפסלה.
לחם עבודה
♦ עובדים במיפסו הגישו בקשה לפירוקה, אחרי מותו של אמיר קס.
בהמשך לטענתו של נפתלי בנט שוועדי עובדים בהייטק ימוטטו את הענף (אחר כך התברר שגם בטקסטיל, לגרסתו), הראיתי את הידיעה לעו”ד שעוסק ביחסי עובדים/מעסיקים, והוא טעם שאני לא מבינה כלום מהחיים שלי, ושהידיעה הזו היא כלל וכלל לא הוכחה לכך שצריך ועדי עובדים בכל מקום, ושרוב המעסיקים הם לא פריצים מרושעים ושיש לי את הרושם הזה רק כי עבדתי בעיתונות. מה עמדת העו”דים המלומדים או העוסקים בדיני עבודה פה?
אותו עו”ד, אגב, טוען שאני נוקטת ברוחב לב מוגזם בשימוש במילה “שקרן”, ולמה לא קראתי “שקרנית” למרב מיכאליכשאמרה שלא עודדה סרבנות, והנה הוכיחו לה ששיקרה. תגובתי: לא ידעתי על האירוע בזמן אמת (בחמישי האחרון. שהרי הייתי בדרכים).
אגב, אני רוצה להזכיר (כבר דיברתי על כך לא פעם) את השינוי במלבושי מיכאלי: מגופיונת עתירת מחשוף ממנה אפשר ללמוד על דגם החזייה שלה ומידתה, לחולצות גולף שחורות אטומות.
מתברר שגם האמירה הגוף שלי ברשותי ואלבש מה שבא לי היא תלוית מעמד ומיצוב.
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
♦ שולה זקן משתחררת מהכלא היום, וענת קם חוגגת היום שנה לשחרורה.
לפני פיזור
תודה רבה לכל תומכי הבלוג.
♦ לוח פברואר של איפה אלה קרי ומה קרה לנוריקו-סאן?