הכותרות
♦ סחתיין לראש עיריית ירושלים, ניר ברקת. הבחירות הבאות כבר בידיו.
ידיעות וישר”ה בכותרת ראשית/ מרכזית, בהארץ זהו כיתוב התמונות המרכזי, ובמעריב לא מאוד התרשמו וזו כותרת בתחתית השער.
♦ הכותרת הראשית הבוקר ב-ynet מספרת על ישראלים מיואשים בני 40 שלא מצליחים לקנות דירה. המטרה כמובן ברורה.
אם כך, שמישהו יסביר לי את הידיעה מלפני חמישה ימים על הסתערות הציבור על קניית דירות ועל זינוק של 83% בקניית דירות? גם ב-ynet עצמו התפרסמה ידיעה על זינוק ברכישה באמצע ינואר.
ולא שאני מפקפקת בקושי בקניית דירה בישראל, כמובן.
כלכליסט מציג כמעט את כל הבטחות הדיור של הפוליטיקאים בחמש השנים האחרונות.
♦ אב הבית, מני נפתלי, מאיים לתבוע את רה”מ על שהאשים אותו בהגדלת הוצאות מעון רה”מ (ynet).
לעומת הכותרת הזו ב-ynet, הדיווח על האיומים בתביעה מופיע בישר”ה תחת הכותרת מדברי יוחנן דנינו אתמול.
♦ דיווח ישר”ה על העתירה נגד העיתון.
♦ בן כספית נוזף בנתניהו על שהתקוטט עם טל שניידר.
הנה הסיפור כולו אצל טל.
מהפך בישר”ה?
♦ אחת הטענות הנשמעות בימים האחרונים היא שישר”ה כבר לא ממש תומך בנתניהו, וזה למקרא הטוריםהביקורתיים של דן מרגלית ומרדכי גילת. אני לא רואה בכך מהפך אלא עלי תאנה. לא רק זה, השניים הם עיתונאים בכירים, ואיש לא יגיד להם מה לכתוב. אם יגידו להם, הם יקומו וילכו, כך לפחות אני משערת.
משתכשכים בביצה
♦ ארבעה עיתונאים עוזבים את ynet: רועי מנדל, עדנה אברמסון, מור אלזון ואהוד קינן.
♦ רואים את ההפניה הזו בגוגל “גבר דתי לא אמור לקרוא טורים של נשים”?
“הדף אליו ביקשת להגיע לא קיים”
הנה גם הצילום של הכתבה הנעלמת מהמדור החדש, ynetמדיה.
מה הסיפור? טוב, זה קצת מסובך, בקושי הבנתי:
הכתבה באה לתקוף את בחדרי חרדים, המציג תמונות נשים רק במדור הנשי ועם אזהרה לגברים בכניסה. אלא מה,מוטי לביא, עורך כיכר השבת המתחרה, מקבוצת ynet, לא אהב את הרעיון שיש כתבה על בחדרי בטריטוריה שלו וביקש להסירה. ועדיין לא ברור, למה? הרי הידיעה תוקפת את האתר המתחרה, לא? אה, אז זה ההסבר, מנקודת מבט חרדית: הכתבה כאילו מחדדת את העובדה שבחדרי יותר חרדי מכיכר, וזה לא מתאים לו. סיפור מוזר, לא אכחיש, וכך גם ההסבר שלו.
TV
יונתן יבין מוולווט את מירי רגב בגב האומה אמש.
די משונה שהתבטאויותיה של האסון התרבותי מירי רגב, מהתוכנית “גב האומה” אמש, לא מקשטות את כותרות האתרים (עיתונים טרם ראיתי). אולי בגלל שזו תוכנית סאטירה שלתכנייה “אין לייחס רצינות” (אף שהיא לא מהצוות), ואולי משום שכמו תותחנים שמאבדים את שמיעתם, כבר התרגלנו לווליום מסוים ממנה.
כך או אחרת, ברגעי החסד המועטים שבהם הצליחו לקיים עם החללית הסהרורית הזו קשר כלשהו – מבלי שתנסה שוב להסיט בצווחותיה את הדיון ממסלולו – נשמעו וידויים לא נוגעים ללב בכלל שאף גובלים בסקופים של ממש. בשיאם טענה רגב בחום שהחשמלאי שלכאורה הוזמן לארמון המלכותי ביום כיפור, בכלל לא הוזמן ליום כיפור. “אבל זה הרבה יותר גרוע, כי החשבונית מתוארכת ליום כיפור, כדי שתחייב לפי תעריף 400%!”, אמר המנחה שליין (ציטוט לפי זיכרון).
רגב לא הקשיבה זמן רב, הייתה עסוקה בקטיעת הבדיחות המשובחות של הרביעייה, כי כך היא רגילה ממשדרי האקטואליה ומקטטות השוק שלה בוועדות הכנסת. אלא שהתוכנית הזו היא לא “פופוליטיקה” והצוות המרובע הוא לא פרייאר. הבדיחות עברו מעל ראשה ומבעד למסך, נישאות אל הצופים על הכתוביות שאותן רגב (עדיין) לא יכולה להשתיק.
והיא יצאה *** וגסת-רוח ומסוכנת בדיוק כמו שהיא במציאות, שלא לדבר על כך שהפלילה את הבוס שלה (לפחות פוליטית) בשחיתות לכאורה שקשר לו מבקר המדינה.
אגב, למבקר המדינה יוסף שפירא, היא קראה, פחות או יותר “שקרן”.בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
הודעה לעיתונות:
לפני מספר שבועות החלו כמה שופטים בדימוס לקבל כמויות גדולות של דואר זבל מגוף מסחרי מסתורי. לדברי השופט בדימוס עו”ד דניאל ארנסט הווירוס המחולל את משלוח המיילים התלבש על זהויות של שופטים ושופטים בדימוס, וכך למעשה הדביק עוד ועוד מחשבים של בעלי תפקידים במערכת המשפט והציף אותם בדואר זבל. “כשאתה מקבל הודעת דוא”ל משופט ותיק אתה פשוט פותח אותה. אי אפשר להתנגד ולסנן כאלה מיילים, כי מה תגיד, שאת המייל הזה מהשופט לא קראת או זרקת לזבל?” אומר ארנסט. לפני מספר ימים ניסתה הנהלת בתי המשפט לטפל בבעיה, אך טרם הצליחה.
לפני פיזור
איך היה אמש בבית חשמונאי ולאן אנחנו נוסעים היום.