צהלולי בחירות
♦ מתאהבים בנתניהו: האם ערוץ 2 התגייס לקמפיין של נתניהו? בשני שודר הנאום שלו במשך חצי שעה (אפילו ערוץ 1לא שידר זאת). אמש, שלישי, ראיון מחניף (14:32 ד’, יונית לוי ועמית סגל בעפעופים וחיוכים) ואחר כך עוד כתבה שלציון נאנוס עם ציטוטי המנהיג.
מה קרה לספינת הדגל של החדשות בישראל? האם נכנעה ללחץ?
♦ הנה מה שכתב אילן שילוח: כלבי השמירה הפכו לחתולים סיאמיים.
♦ ידיעות מוולווט את הראיון הלזה, ועוד בשערו (ונזעק להגן על שני יקיריו): “בשיחה עם ערוץ 2 הפיל ראש הממשלה ב-6 השנים האחרונות את האחריות למשבר הדיור על אולמרט ולפיד * העבודה: ‘טוב שלא האשים את גולדה’”
♦ כך גם מעריב (והידיעה בע’ 10)
♦ למרבה הפלא בישר”ה אפשר למצוא את הראיון רק בע’ 15 ללא שום אזכור בשער. למה לא מתלהבים מהראיון המושי-מושי בערוץ המרכזי בישראל? מדוע מצניעים אותו?
♦ ובהארץ? ככל שראיתי, התעלמו מהראיון לחלוטין.
♦ קריקטורה משעשעת של אורי פינק במעריב על נתניהו והמשילות.
♦ השאלה של המארקר, למה רה”מ ורעייתו אוהבים לארח טייקונים משונה ביותר. את מי רציתם שיארחו? אותי?
אין לי ספק שהרעיה (וגם הרה”מ) היו נהנים מצפייה בסרט שלי, אבל זה לא בסדר היום שלהם. בחירות, בכ”ז.
♦ האם מיכאל פלקוב, יועץ התקשורת של אביגדור ליברמן חי או מת?
ליברמן צייץ:
נו, אז שמעתי שעכשיו המשטרה רוצה להאשים את ישראל ביתנו בהיעלמות המטוס המלזי…
מזג האוויר
בלעדי לולווט: הגלים מגיעים לגובה סוכת המציל בחוף בת ים. צילום: יריב.
חמש דקות ו-22 שניות על מזג האוויר. טוב, עדיף מאשר על ביבי.
♦ מדריך כבישים ומוסדות לימוד.
♦ מוקד המידע של עיריית ירושלים.
מ-10:00, ירושלים במצור. תיאורי הקריסות בחיפה ובפ”ת.
באשר לגיחוכים על “לא ערוכים בישראל”, הסבירו לי כבר בשנה שעברה שבהרבה מקומות בעולם לא ערוכים, משמע, אין מה לעשות נגד פגעי מזג האוויר, ופעמים רבות החיים היומיומיים משתתקים.
♦ ביהמ”ש הורה לעירייה לחבר את מאהל חסרי הדיור שליד רכבת מרכז לחשמל. כל הסיטואציה הזו היא בלתי נתפשת.
♦ מבזקן ולווט מדווח: ב-9:15 לערך התמוטט עץ דקל על כמה מכוניות בדרך נמיר. אין נפגעים בנפש.
משתכשכים בביצה
לראשונה מאז הקמת ידיעות נמכרה אתמול כפולת האמצע לפרסומת. זה היה כלל ברזל: לא מוכרים את כפולת האמצע למפרסמים.
עובדים בעיתון בהלם. חומת תוכן בצורה נפלה בשל המצוקה הכלכלית הכבדה.
מתברר שדורון ברוש ממש אוהב את יעקב אילון בערוץ הראשון.
רוגל אלפר חוזר להיות מבקר הטלוויזיה של הארץ.
עמוס רגב, עורך ישר”ה, פיטר שני עיתונאים החשודים בהדלפה. מעניין אם אורי משגב ייתן להם עבודה. או הארץ.
תרבותV
ברוך מרזל ומיכאל בן ארי כמבקרי אמנות בתערוכת החמסות במכללת ספיר. אין מילים.
צרות בכותרות
מעריב:
TV
הרשות השנייה תבחן את תשדיר שישי ישראלי לאור תלונות הציבור.
(תודה ליובל גפן)
מח’ מנויים
♦ ממש לא הייתי מתלוננת היום אם העיתון (ידיעות) לא היה מגיע, אבל הוא נחת ב-6:32. כל הכבוד.
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
♦ נתניהו מבקש בפייסבוק מאזרחי ישראל להציע עוד שני מועמדים או מועמדות לרשימת הליכוד.
♦ להלן התכתבות מייל מאתמול. בכל פעם שנדמה שאין לאן להתדרדר מגיע אירוע חדש. אציין רק שמדובר בפנייה יוצאת דופן במיוחד:
1. דבורית שלום,
כנס ** הינו כנס שנתי הפונה לעוסקים בתעשית המידע במגזרים השונים. *** ואני מארגנות יום עיון שכותרתו – התוכן הוא המלך: השפעת מהפכת הדיגיטל על הוצאה לאור, הפצה וצריכה של תוכן. פרטים במצורף.
נשמח אם תוכלי להרצות במושב השני של יום העיון: “הדמוקרטיזציה של ההוצאה לאור” על נסיונך כבלוגרית עצמאית. הכוונה להבין איך ומדוע פיתחת את הבלוג, היכן הבלוג ממוקם בין יתר הפעילויות שלך ובעולם העתונאות באופן כללי, מהו המודל העיסקי העומד מאוחריו, לאן את רואה את עולם הבלוגים העצמאיים צועד ועוד. בקיצור פעילותך ומשנתך בהקשר לבלוג.
אשמח לשוחח על הפרטים***.
-
2. תודה רבה.
בעיקרון – אין בעיה.
אמרי לי מתי אפשר להתקשר.
הסכום הוא ***.
להת’
(למטה כל פרטיי)
-
3. תודה דבורית,
המרצים ביום העיון, כמו גם המארגנות, לא מקבלים תשלום. הכוונה להשתמש בכנס במובלע כפלטפורמה שיווקית.
אשמח אם בכל זאת תרצי להשתתף. במידה ולא – אבין, ונחכה להזדמנויות אחרות
בברכה
-
4. אה. תודה רבה. אוותר:)
♦ אני לא יודעת אם מישהו מהקוראים פה זוכר את הפאזה של אריאנה מלמד כאנה וגנר. המדור הזה היה אחד הטובים שכתבה בחייה, ואני אומרת את זה כמי שמתכונים וכתבות אוכל זרים לה במיוחד. אני זוכרת שנפעמתי, משהתגלה שאנה וגנר זו היא. נרגשתי מאוד מכך שאפשר להמציא את עצמך מחדש. זה היה לפני הרבה יותר מעשור, והרבה לפני שבלוג בכלל בצבץ בתודעתי, ואני זוכרת שדיברתי על כך עם הפסיכולוגית שלי דאז, על הבריאה מחדש. כך שבאופן תת מודע, אולי המדור הזה השפיע עלי, שנים לאחר מכן, להתחיל לכתוב את הבלוג, ובעילום שם דווקא.
ממליצה להוסיף בפייסבוק אינפו על מהות המדור ומיקומו על ציר הזמן.
לפני פיזור
♦ היה מאתגר להגיע לסינמטק חיפה אמש, אבל בכללי לא נורא: אם מגיעים לרכבת, וממנה דרך הטרמינל לאוטובוס שמגיע לסינמטק, זה ממש קלי קלות.
אני מקווה שההגעה לעין המפרץ הערב תהיה דומה: רכבת לעכו ומשם טרמפ לקיבוץ.
הנה, בבקשה, לא רק אני משתמשת בתחב”צ אלא גם הזוג הזה, שהגיע לחתונה שלו באוטובוס. סחתיין.