הכותרות

עולם כמנהגו נוהג: בידיעות מבטיחים שיהיה קשה, בישר”ה ממשיכים להפחיד מפני איראן ואובמה, במעריב ובהארץשומרים על נייטרליות ומודיעים שהולכים לנשיא.

דרור אידר: מי פה הגזען? לא נתניהו, השמאל.

שבעה ילדים נספו בברוקלין. בשלושה עיתונים מדווחים על כך בשער: ידיעות, מעריב וישר”ה. רק בהארץ אין לכך זכר, אבל כן מזכירים שיהונתן גפן הוכה בביתו בעוון שמאלניותו וש-142 נהרגו בפיגועי התאבדות בצנעא.
האסון מופיע בתחתית ע’ 8.

ילדיםנשרפו

לעומת זאת סיפור גפן מופיע בתחתית ע’ 13 בישר”ה, אחרי שתחילת העמוד מוקדשת לטור של אידר, המסביר שהדיווח על המצביעים הערבים לא נחשב לגזענות.
בידיעות סיפור גפן מופיע ע”פ כל ע’ 12.
בהארץ הידיעונת על גפן מופיעה רק בשער.
במעריב בתחתית השער וע”פ כל ע’ 8.

משתכשכים בביצה

דרמה בין פרופ’ אמיר חצרוני לאמירה בוזגלו (קישור ליו טיוב) בתוכנית הבוקר של קשת בהנחיית יואב לימור וגלית גוטמן. בסוף האייטם מסלק לימור את חצרוני מהאולפן. תקדים? תקדים.

רפי רשף VS עמית סגל.

עמית סגל VS רביב דרוקר VS סגל. קחו נשימה ארוכה, שלושה קטעים ארוכים.
יש לי רק שאלה קנטרנית אחת: האם דרוקר ואני גרים בדירות שכורות מאותן סיבות? כלומר, ייתכן שגם דרוקר, כמוני, מתקיים מסכום מינימלי בחודש ולכן לא יכול לרכוש דירה?

ברנע מתחרע.

ברנעמתחרע

אריאנה מלמד כתבה בסטטוס בפסייבוק שעזבה את ynet כי לא נתנו לה לכתוב טור על ציפי לבני, יתרונותיה וחסרונותיה. וואלה ברנז’ה והמארקר הביאו את הדברים, שאלו את ynet ואת ידיעות וקיבלו “אין תגובה”. אבל מישהו הגיב פה בבלוג. נכון שמדובר באנונימי, ושאין לסמוך על טוקבקיסטים, לפחות בחלק לא קטן מהמקרים, אבל זה מה שכותב “יודע“:

אריאנה מלמד פוטרה מידיעות. לא התפטרה ובטח לא בגלל מה שהיא מתארת, עכשיו, בדיעבד, בפוזת דון קישוט.
ואף אחד לא טורח אפילו לבקש תגובה או לברר פרטים. בושה.

אז הנה, דווקא ביקשו תגובה. לא ענו.

עוד טור מצוין, כרגיל, של אמיר טייג.
רגע, שנייה, קודם הטור של יום שישי: כך איבדו ידיעות ו-ynet את אמון הקוראים.
ולא, לא התכוונתי לנתניהו טוב לעשירים, אלא לזה שעוד לא עלה לאתר:
הנה חלקיק:
טייג22.3.15

בטח שמתם לב שבכתר של הארץ אין יותר קישור למארקר?
מארקריוק

לפני פיזור

אצבעות שחורות.

איפה אלה קרי ומה קרה לנוריקו-סאן? הערב ב-20:00 בהר אדר וב-21:00 בסינמטק ת”א.