סערת 8200: היסטריה שמועצמת על ידי כלי התקשורת

הכותרות

מלחמת עולם מתגברת סביב המכתב של בוגרי 8200. נתניהו מחזק את ידיהם (שער הארץ), בוז’י מספר שהוא רס”ן ביחידה.

כקונטרה למכתב עליו חתמו 43 מילואימניקים של היחידה, כתבו 200 מבוגריה מכתב לרה”מ, שבו הם מתנערים מהמכתב הקודם. המכתב יישלח לרה”מ כבר הבוקר, אבל הם דאגו להעביר אותו קודם לכן לידיעות (לישראל היום). בטח כל החבורה עובדת במשרדי פרסום ויח”צ.

"אנו, בוגרי יחידה 8200, חיילי וחיילות מילואים בעבר ובהווה, מבקשים להביע זעזוע, שאט נפש והתנערות מוחלטת ממכתבם המצער של חברינו וחברותינו ליחידה אשר בחרו בדרך הסרבנות הפוליטית והצהירו כי לא יהיו מוכנים לשרת יותר ביחידה…

לסרבנות הפוליטית אין מקום בכלל וביחידה 8200 בפרט. משעה שאנו כחיילי המילואים נקראים לדגל, אנו שמים בצד את נטיותינו ודעותינו הפוליטיות ובאים לשרת את המדינה…

צר לנו שחברינו עושים שימוש פוליטי וציני בחובתם החוקית והמוסרית לשרת את היחידה במילואים… איננו יכולים להשלים עם ההאשמות בדבר היעדר כללים אתיים ומוסריים בעבודת המודיעין ביחידה. נמשיך להתייצב בכבוד ובגאווה לשירות בכל זמן שיידרש…"

- ארבעה עמודים שלמים בראשית ידיעות מוקדשים למכתבים המפלגים את המדינה. המילים “סערת 8200″ מככבות בכותרת.

- רק שני עמודים בישראל היום, גם פה “סערת 8200″, אבל בקטנה. הכותרת היא “מכתב הנאמנות”, ודן מרגלית מטיף לחיילים ולהורים שלהם.

חד משמעית, העיסוק במכתב, התגובות ההיסטריות, מכתב הנגד, הכל חסר פרופורציות. כמו כל דבר במדינה הזאת. עמודים על עמודים, כותרות ראשיות בעיתונים, הזדמנות לקיטוב נוסף ולהפרדה בין הלוחמים לבין הפקידים המעונבים במדים, למה לא. את כל הברדק הזה מלבה התקשורת. לא אף אחד אחר. יש מכתב של כמה עשרות מאנשי 8200? יאללה מלחמה, קדימה אש.

בעוד ישראל היום מסביר שנתניהו ולפיד ייפגשו כדי לדון במחלוקת על התקציב, ידיעות בשערו נחרץ: “תקציב או בחירות”. נו מה, נתניה צריך עכשיו בחירות על הראש?

רציתי להביא לכם את הכתבה הזו של מוטי בסוק מהמארקר, אבל היא מוליכה לכתב על שעונים חכמים או שאר קשקושי אפל, או סמסונג, או מה. אז נחכה שיתקנו.

דעאש פרסם הבוקר סרטון עריפת ראש של בן ערובה שלישי, דיוויד היינס, שנחטף לפני שנה וחצי.

שלושה מיקירי ידיעות ע”פ שני שליש עמוד 18: שלוש תמונות בהן נראים: ציפי לבני, יאיר לפיד והשר יצחק אהרונוביץ (אאל”ט) והחצוצרן יעקב פרי. מה הסיבה למסיבה? ערב שירה בציבור הנערך בקיבוץ בארי כבר שמונה שנים. ומה ערכן של תמונות וכיתוב זה? חשבו לבד.

אתם ודאי מופתעים מאוד, אבל שירה בציבור זה אחד הטקסים היותר מתועבים בעיני. מעולם לא לקחתי ולא אקח חלק באירוע שכזה, שהוא לדעתי אחד המביכים שהמין האנושי מציע.

מתקלקלים

זוכרים את שם הספר של שטרסלר, וזה של בן דרור ימיני, על כך שעובדים עלינו? אז הנה עוד הוכחה. אני לא יודעת של מי האינטרס האווילי הזה, אבל בישראל היום החליטו שסל הצריכה של הטבעונים יקר במאות אחוזים מזה של אוכלי הנבלות. זה מגוחך ברמות: הכתבת חיפשה תחליפים לחלב, שוקו, גבינה, מיונז,  מעדן חלב, חמאה, ביצים, ומצאה שהם יקרים במאות אחוזים. ואם לא הבנתם מה לא בסדר, אסביר: לא צריך לאכול ולצרוך את המוצרים האלו, ברור? לא צריך תחליפים. לא.

מוצרי בסיס כמו קטניות, אורז, פירות וירקות, כלל לא מופיעים ברשימה הטיפשית.

כמו שכבר אמרתי לא פעם, אני לא מטיפה לטבעונות (אני גם לא ממש טבעונית, בכ”ז, לאומנית ציונית) או לצמחונות, ושכל אחד יאכל מה שבראש שלו, אבל לעוות את המציאות בעזרת שטיפת מוח לא רלוונטית? יש גבול.

מדינת כל גזעניה

כיתת מחוננים נפתחה בדרום העיר. ההורים מהצפון לא שולחים את ילדיהם לשם בנימוקים שונים ומשונים.

משתכשכים בביצה

מה קרה לביה”ס סם שפיגל, שהפר זכויות יוצרים של צלם. פסק דין קצר למדי, שכל עורך באתר כלשהו, או בעיתון, או יוצר סרט דוקומנטרי, חייב לראות.

בביקורת הטלוויזיה בהארץ, המבקרת היומית, נועה אפשטיין, יורדת על בן דרור ימיני, שהשמיץ את הארץ בשישי זה, אלא במשך שנים, ובספרו. ולא רק, כמובן. ואני רוצה להדגיש משהו: אם נדמה לכם שמי מעורכיה של אפשטיין ביקש ממנה לכתוב על הכתבה הזו, אתם טועים בגדול ולא מבינים את המנגנון הפסיכולוגי של העובד.

"ימיני, המקדם את ספרו “תעשיית השקרים”, הציג את מרכולתו המוכרת: ארגוני זכויות אדם, התקשורת העולמית, חלקים בתקשורת המקומית (כמו העיתון שאתם קוראים בו) והאו”ם “פשוט השתגעו”, לדבריו. במקום להתרכז בפלוג’ה, צ’צ’ניה וקוסובו, הם מתעקשים להידבק אל ישראל. בכל העולם יש הפגנות שקריות על ישראל, אפילו בתל אביב. האופנה העולמית היא להתעמר בנו, ובניגוד לסקיני ג’ינס, היא לא מתכוונת להיעלם. גם אם נצא מנקודת הנחה שימיני צודק פה ושם – גם תרנגולת עיוורת מוצאת לפעמים גרגיר אנטישמי טוב – קשה לחשוב על מטרה משונה יותר כדי להקדיש לה שנים של עשייה. שהרי גם אם העולם עסוק ברדיפתנו, האם כל מה שאנחנו זקוקים לו זה עוד תחושת צדק? אולי עוד קצת Hasbara טובה? סופסוף נוכל להסביר לעולם שאנחנו דווקא בסדר ושהוא טועה. אוי, כמה שהעולם עתיד להתבייש כשיבין את מה שימיני הבין כבר מזמן."

בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק

בצלם אינו מתכוון לדרוש ממנגנוני החקירה הישראליים הקיימים לחקור חשדות להפרות לכאורה של הוראות המשפט הבינלאומי במבצע צוק איתן (נעמה כרמי).

מבחן אינטליגנציה, אם משעמם לכם.