ביום חמישי, היום האחרון של מערכת "מעריב" ברחוב קרליבך 2 בתל אביב, התאבד סרגיי חליופין, שומר הלילה הוותיק ואחד העובדים האהובים בבניין. מותו של השומר הוותיק, שכמעט כל עובדי "מעריב" הכירו, הביא לעשרות תגובות צער בקבוצות הוואטס-אפ וברשתות החברתיות. אתמול (שבת) פרסמתי ידיעה בנושא. אייטם נוסף פורסם ב"וואלה! ברנז'ה". בשעות הערב שודרה כתבה על התאבדותו של השומר גם בחדשות ערוץ 2 ובחדשות ערוץ 10, ואילו היום פורסמה ידיעה גם ב"ישראל היום".
לעומת זאת "מעריב", העיתון שעבורו חליופין עבד ב-17 השנים האחרונות, לא דיווח היום על המקרה הטראגי. כך גם אתר הבית nrg. למרות שנכון לעכשיו לא ידוע על קשר בין הפסקת הפעילות של ״מעריב״ בקרליבך 2, לבין התאבדותו של חליופין, רבים מעובדי "מעריב" כעסו אמש כאשר התברר להם כי הוחלט שלא לפרסם שום ידיעה על התאבדותו. בדסק דווקא רצו אתמול להכניס לעיתון ידיעה בנושא, אבל נתקלו בסירוב מהחלונות הגבוהים.
"לי זה היה ברור מאליו שהייתה צריכה להתפרסם היום ידיעה על מותו של סרגיי", אומר אחד העובדים. "כולם היו כל כך מחוברים אליו, ואחרי מותו הצטערו כל כך, שזה היה אך טבעי להתייחס למה שקרה. בשלושת הימים האחרונים אנחנו, העובדים, כל כך ניסינו להגיד שסרגיי לא היה שקוף, אבל אני מצטער, כנראה שבשביל מי שמקבל היום החלטות ב'מעריב' הוא בכל זאת היה קצת שקוף. אחרת אין שום תשובה הגיונית לשאלה למה לא הייתה שום התייחסות אליו מעבר למודעת האבל. כשמת עובד, גם אם לא בנסיבות טרגיות כאלה, מודעת אבל מטעם מקום העבודה היא דבר מתבקש. אבל אני חושב שגם בגלל העיתוי של מותו, וגם בגלל סרגיי עצמו, שעבד כאן כל כך הרבה שנים, עדיין היה הכרחי לפרסם גם ידיעה".
יום בלבד לפני ההתאבדות, הצטלם חליופין לסרטון פרידה מהבניין שצילם אלי דסה, צלם "מעריב". ועד עיתונאי מעריב פרסם אתמול פוסט מיוחד בדף הפייסבוק שלו לזכרו של חליופין. בהודעה נכתב: "חברות וחברים יקרים. בזעזוע ובצער רב אנחנו נאלצים להודיע על מותו של סרגיי חליופין, שכולנו הכרנו כשומר הלילה של בית מעריב ב-17 השנים האחרונות. אנחנו וההנהלה בקשר עם חברת השמירה, ונודיע על מועד ההלוויה בהקדם".
ל"מעריב" הועברה השאלה מדוע העיתון נמנע מלדווח על מותו של חליופין, אולם שם בחרו להסתפק בתגובה הכללית שהעבירו אתמול לשאר כלי התקשורת: "עיתון 'מעריב' מביע צער עמוק על מותו הטראגי של סרגיי חליופין. סרגיי ליווה את 'מעריב' במשך שנים ארוכות, והיה חלק בלתי נפרד מהנוף האנושי של משפחת 'מעריב'. מותו הפתאומי מסב כאב רב לכלל עובדי החברה. יהי זכרו ברוך".