הארוחה שהתקיימה ביום חמישי שעבר בביתו של בני ציפר מעניינת אותי. למען האמת היא לא סתם מעניינת אותי, היא מרתקת אותי; יש בה כל כך הרבה אלמנטים, שאני פשוט לא יודע מאיפה להתחיל. אולי לטובת הקוראים שלא הספיקו להתעדכן, אפתח פשוט בפרטי הרקע: בני ציפר הוא עורך מדור הספרות של עיתון הארץ ובעל טור שבועי - בו הוא כותב מדי שבוע דברים פרובוקטיביים במיוחד, חלקם על גבול ההזיה. הוא בסקציה של טיפוסים כמו מנחם בן, יורם שפטל וארי שמאי (אתם מכירים את הסגנון).

ובכן, בשבוע שעבר אירח ציפר את ראש הממשלה ורעייתו לארוחת ערב בביתו. לצד הזוג נתניהו הוזמנו גם הסופר אייל מגד ואשתו הסופרת צרויה שלו, שהם ידידים של ראש הממשלה, ועשו בשעתו את החיבור בין ציפר לשרה. הוזמנו גם שני עיתונאים: הפרשן הכלכלי של עיתון "הארץ" וערוץ 2, נחמיה שטרסלר ורעייתו, וכתב הבריאות של ישראל היום (לשעבר גם ב"הארץ") רן רזניק, שהגיע עם בן זוגו. לבקשתו של נתניהו הוזמן גם יובל נח הררי, אף הוא הגיע עם בן זוגו. אם לסכם, ליד השולחן ישבו 12 איש, 6 זוגות, שלושה מהם קשורים לעיתון "הארץ", ושניים וחצי מהם גייז. מעניין.

בדרך כלל אנחנו יודעים מעט מאוד על חיי החברה של ראש הממשלה ורעייתו. אנחנו לא שומעים כמעט על חברים או ידידים שלהם, ומעולם לא דווח על ערב חברתי שהתקיים בבית הזוג נתניהו והיה מעניין עד כדי כך שמישהו יטרח להזכיר אותו בתקשורת. הזוג נתניהו לא מרבה לארח או להתארח בפומבי, והפעם הקודמת שלמשפחה היה חבר ידוע היה זה רוני מאנה - וגם במקרה ההוא, ההסבר בחוגים הפוליטיים היה שמאנה בעיקר שירת את בני הזוג, ובהמשך נס לחו.

בארוחת הערב אצל ציפר פגש הזוג נתניהו - חוץ מאת בעל הבית - עוד שני סופרים מצליחים, שני עיתונאים נחשבים, ואת ההיסטוריון המדובר ביותר בארץ, שגם כתב את "קיצור תולדות האנושות" - הספר המוערך, הנמכר והמדובר ביותר בישראל בשנים האחרונות. אם כן, הבילוי של ביבי ושרה היה בהחלט אינטלקטואלי. אפשר גם להגיד שהיה זה ערב שמאלני ביותר, שכן להערכתי רובם המוחלט של האורחים לא הצביע עבור נתניהו בבחירות האחרונות. ועוד לא אמרנו כלום על טבעונות וצמחונות (נח הררי, למי שלא יודע הוא חזק בענייני הגנת בעלי החיים).

יובל נח הררי  (צילום: איליה מלניקוב)
יובל נח הררי. גם שמאלני, או רק טבעוני?|צילום: איליה מלניקוב

את כל הפרטים העובדתיים שאני יודע על הארוחה, למדתי מתוך הראיון הארכני שנתן בעקבותיה ציפר לאתר "וואלה". טיפוס הציפר הזה; בתחילת האירוע הוא הכריח את האורחים להקשיב במשך 20 דקות לשני צעירים שמנגנים מוזיקה קלאסית (הו הו, התרבות הגבוהה). אחרי הארוחה, עם זאת, הוא רץ לספר לחבר'ה - שזה ההפך ממוזיקה קלאסית, לא? ואם זה לא מספיק, בראיון התלקק ציפר על בני הזוג נתניהו באופן שאפשר להגדיר כמביך.

ציפר הוא אחד שמדי שבוע מרגיז בכתיבתו עוד קבוצת אוכלוסייה עם אמירות קיצוניות במיוחד, תוך שהוא מתנשא על קוראיו בעזרת ציטוטים של פילוסופים צרפתיים עלומים. מפתיע שדווקא מול השררה, מול ראש הממשלה ואשתו - שגם הם עצמם יודו שהם דמויות קונטרוברסאליות - הוא מאבד את כל כושר השיפוט ומתנהג כאחרונת המעריצות של בריטני ספירס.

עוד כמה פרטים: בני ציפר הוא נשוי ואב לילדים, אבל הוא לא בדיוק סטרייט. בספר שכתב ונקרא "ציפר ובני מינו", הוא תיאר את עצמו כהומו, כולל חוויות בגוף ראשון. אבל אל תחשבו שהוא חבר באגודת הלהט"ב, להפך; אותו ציפר כתב ב"הארץ" שהיטלר הוא זה שהמציא את ההומוסקסואליות המודרנית (אתם חושבים שאני ממציא את זה, אבל לא) ולאחרונה אף הבהיר שבניגוד לכל בר דעת, הוא בעד טיפולי המרה. מי שימצא כאן שנאה עצמית וניגוד עניינים אינו טועה. כאמור, ציפר הינו כותב שנמשך לפרובוקציות מקושקשות.

לפני הבחירות האחרונות הוא עלה לירושלים, פגש את שרה נתניהו וכתב טור משתפך שבו הסביר כי הסיבה לחוסר הפופולאריות שלה היא עובדת היותה אישה ארוטית, המקיימת יחסי מין פעילים עם בעלה. באותה כתבה הוא התמוגג מהגברת נתניהו והתחנף אליה, אם לשפוט על פי העובדה שהם הגיעו אליו לארוחת ערב השבוע, כנראה שהחנופה מאוד הצליחה.

ציפרשרה
ציפר. כמו אחרונת המעריצות

באותו ראיון שנתן ל"וואלה" אחרי הארוחה, הרחיב ציפר על בני הזוג נתניהו; הוא סיפר על חוכמתם, השכלתם, נחמדותם ומה לא. ההתרפסות הזו היא מאוד משעשעת - שהרי ציפר הוא כביכול גדול המתוחכמים, שמכיר אישית את מישל וולבק ואנשי רוח מכל העולם. והנה כאן הפרובוקטור הזועף והרושף הוא בסך הכל הילדה אביה מהסיפור של גילה אלמגור, או הילד הקטן והלא אהוב שבסך הכל רצה שיאהבו אותו. כל מה ששרה נתניהו הייתה צריכה לעשות זה ללטף לו את הראש ולהעניק לו שעה של תשומת לב, ולפתע הכיבוש, מתווה הגז, הקואליציה המטורפת וכל השאר, הפכו לאוויר שאינו מעניין.

אני נטפל קצת לציפר, בשמחה יש להודות, כי נעים לראות אדם כה נפוח הופך לבדיחה מול עיניך. אבל ציפר הוא רק דוגמא - הוא כמו דמות ספרותית כתובה היטב, בספר שבא להזכיר לנו עד כמה זה קשה לשמור על המצפן הפנימי שלך. זה לא שאני חושב שארוחת ערב עם הזוג נתניהו היא משעממת או לא ראויה; אני רק חש שאנשים מסוגו של ציפר, אנשי תקשורת בעלי תפקיד, צריכים לשמור על איזשהו עמוד שדרה (והתירוץ שיש עליהום על שרה ולכן ציפר בצד שלה, הוא במקרה הטוב עלוב).

בתשובה לשאלת המראיינת ב"וואלה" סיפר ציפר כי למעשה השאלה הקונטרוברסלית היחידה שנשאלה סביב השולחן הייתה בנוגע לצמחונות וטבעונות ולאכילת בשר. ציפר, זחוח מאוד מאבק הכוכבים שנפל עליו, הסביר שבגלל שנח הררי ואחרים הם טבעוניים, ובגלל שלא רצה להביך את ראש הממשלה בענייני כשרות, הוא בישל (בעצמו) ארוחה שכולה חלבית. לאחר מכן ענה בלגלוג להערת המראיינת, שאולי טבעונים אינם אוכלים מוצרי חלב, אבל אצלו כולם אכלו הכל - כאילו הייתה הטבעונות איזה גימיק טיפשי. ומה הייתה דעתם של הזוג נתניהו בענייני אכילת בשר, פרט מעניין שיכול היה להפוך לחדשות האמיתיות מהערב? את זה ציפר שמר לעצמו. לא ברור למה.

אז מה הקורא למד מהארוחה הזאת? קצת על בדידותם החברתית של ראש הממשלה ורעייתו, והרבה על האופן שבה השררה מסמאת גם את עיניהם של גדולי האינטלקטואלים בעיני עצמם, צרכני השירה והפילוסופיה - שאולי מרגישים מוגבהים מההמון, אבל בהינתן ההזדמנות מתנהגים כאחרון המעריצים שנדחף לצילום סלפי עם מפורסם. ובאמת מעניין לדעת אם נלקחו באירוע צילומי סלפי, או שזהו הדבר האחד שציפר ובני מינו התביישו לעשות.