"למה הסכר פרץ בדיוק בנקודה הזו? כי הוא תמיד יתפרץ בנקודה הכי חלשה - וזו הנקודה הצרכנית", אומר נדב איל, ראש דסק החוץ של חדשות 10.
איל עוסק כבר שנים, עוד לפני מחאת קיץ 2011, בנושא יוקר המחיה, וכשהוא הביט בכותרות הראשיות שנכבשו על-ידי מיכלי מעדן מילקי, עבר בו משב תקווה שאולי משהו מלפני 3 שנים ישוב ויתעורר.
בעוד אתרי האינטרנט, במיוחד הכלכליים, פינו את סדר היום לטובת סוגית יוקר המחיה - מהדורות החדשות התייחסו אף הן לנושא, אך קיפלו אותו בעומק הליין-אפ. נדמה כי מצד אחד התקשורת זיהתה את הסיפור, ומהצד השני היא נזהרת שלא לתת רוח גבית למה שעוד עשוי להתהפך עליה.
לדברי איל, "למה עכשיו? כי יש עכשיו הרבה דיבור על חוק ההסדרים. זה העלה המון מודעות, וצריך משהו ויראלי שיניע תהליך מסוים, הרי כבר ראינו שהדברים האלה מאוד ויראליים. האנשים שעושים את ה'שר' וה'לייק' אולי לא בקיאים בחוק ההסדרים, אבל הדיון על זה נמצא במודעות שלהם. אנחנו אחרי שבועות של התעסקות בתקציב ובמע"מ אפס. אנשים מדברים על זה, ולכן יש קרקע יותר פורייה לדון בזה".
כמו איל, גם שרון גל, היום בערוץ 20 וברדיו תל-אביב, היה מהעיתונאים שבלטו בימי המחאה החברתית הגדולה, שהתחילה אז ממוצר חלב אחר. הוא מדבר דווקא על הליין-אפ הדלוח של תקופת החגים שמשווע להתרחשות חדשותית אמיתית.
"יש צמא בתקשורת לדרמה חברתית, כי מזמן לא הייתה", אומר גל. "קשה להעביר את המסר כי זה מעדן עם קצפת ולא לחם וחלב, ועדיין אתה רואה שזה מקבל סוג של באזז. יחד עם זאת כמו שזה צץ, ככה זה יגווע. קשה לרוב הישראלים להזדהות עם סיפור כזה שבו אומרים 'אם לא תורידו את המחיר, נרד מהארץ'. צריך לטפל ביוקר המחיה, ויש שר אוצר שרק מדבר ולא עושה, ויש עול כבד בכל מה שקשור לתחבורה ודיור - ועדיין, מילקי כסמל זה פחות חזק וחריף".
