האם גורמים בעלי אינטרס הצליחו לחשוף את חברי הפאנל שקובעים את הרייטינג בטלוויזיה המסחרית? ל–TheMarker נודע כי ביחידת להב 433 של המשטרה, היחידה הארצית למאבק בפשיעה, נערכה בדיקה בחשד כי נעשו מעשים פליליים בניסיון לחשוף את רשימת חברי הפאנל.
התלונה הוגשה לפני כשנה וחצי על ידי ועדת המדרוג, בטענה למעקבים אחרי חברי הפאנל ולהתחזות שמטרתה לחשוף ולהשפיע על האנשים שעל פיהם נקבע הרייטינג של תוכניות הטלוויזיה. המשטרה בדקה את התלונה אך לא הגיעה לממצאים פליליים.
רשימת חברי הפאנל שנכללים במערכת מדידת הרייטינג היא אחד הסודות השמורים ביותר בתעשיית הטלוויזיה. רשימת חברי הפיפל מטר כוללת כ–580 משקי בית, שבהם 1,800 פרטים, שבבתיהם מותקנת מערכת המדידה, והם קבוצת המדגם שלפיה נקבעים שיעור הצפייה.
הגוף שמנהל את מדידת הרייטינג הוא ועדת המדרוג לטלוויזיה, שמורכבת מגופי השידור והרשות השנייה. את המדידה בפועל מבצעת חברת קנטאר מדיה ישראל באמצעות פאנל של 580 משקי בית שבבתיהם מותקנת מערכת המדידה. רשימת חברי הפאנל חסויה על מנת למנוע אפשרות שייעשה ניסיון להשפיע על אופן הצפייה של חברי הפאנל. בחוזה בין חברי הפאנל לבין ועדת המדרוג מתחייבים חברי הפאנל שלא לגלות את השתתפותם בסקר לאף גורם חיצוני, וכן שלא להתראיין לכלי התקשורת בעניין.
קנטאר מדיה מפעילה צוות של טכנאים שמתפעלים באופן שוטף את מערכת המדידה. הטכנאים יוצאים מדי יום לשטח לבתיהם של חברי הפאנל, גם כדי לתקן תקלות שונות אך בעיקר כדי לבצע טכנית את השינויים בהרכב חברי הפאנל. מדי שנה מתחלפים 20% מחברי הפאנל (כ–120 משקי בית) מסיבות שונות, וצוות הטכנאים הוא זה שמבצע את התקנת המערכות בבתי הנמדדים. בחברת קנטאר מדיה מדריכים את צוות העובדים להיות רגישים למעקבים. לפני כשנה וחצי, אחד הטכנאים שמבקר בבתים ומבצע התקנות או תיקונים הבחין כי עוקבים אחריו באמצעות אופנוע. בקנטאר מדיה בדקו את העניין ואף ביצעו מעקב אחר העוקב בעצמו - וגילו כי הוא פועל בשליחות משרד חקירות ידוע.
במקביל, באותה תקופה נערכה שיחת טלפון לחברת קנטאר מדיה שבה אשה הציגה עצמה כשוטרת וביקשה לוודא כי כלי רכב של החברה אכן משמש לצורך פעילות מדידת הרייטינג. גילוי המעקבים ושיחת הטלפון שנראתה היתה כהתחזות גרמו למנכ"ל קנטאר מדיה, איתן כסיף, להגיש תלונה במשטרת ישראל בגין המעקבים וההתחזות. החשד היה כי גורם כלשהו בעל אינטרס משקיע משאבים ומבצע מעקבים כדי לאתר את רשימת חברי הפאנל. בכל מקרה, בוועדת המדרוג שכרו מאז את שירותיה של חברה המתמחה בתחום ביטחון המידע, שבדקה את העניין והגישה המלצות שונות להגברת הביטחון.
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה כי "הנושא המוזכר בפנייה נבדק, ונמצא כי לא עולה חשד לביצועה של עבירה פלילית, ובשל כך אין מקום לפתיחה בחקירה פלילית".
חשש לדליפת הרשימה
עבור ועדת המדרוג, חשיפת חברי הפאנל המשתתפים בקביעת הרייטינג עשויה להיות פגיעה חמורה בפעילות הוועדה - שכן חברי פאנל המדידה עלולים להיות מושפעים מלחץ של בעלי אינטרס כזה או אחר. כעת חוששים בוועדה כי רשימה חלקית של חברי הפאנל הגיעה גם לעיתון "ידיעות אחרונות". העיתון אמור לפרסם בסוף השבוע הקרוב כתבה נרחבת על ועדת המדרוג.
הנתונים של שיעורי הצפייה בגופי השידור הם בעלי השפעה ישירה על הכנסות גופי השידור. מחיר הפרסום נקבע בדיעבד על פי שיעורי הצפייה בזמן שבו שודרו הפרסומות. הטיה של נקודת רייטינג אחת בערב שידורים עשויה להיות שווה עשרות אלפי שקלים. בנוסף, דירוג הרייטינג מציג גם את התוכניות הנצפות ביותר, וגוף השידור שמשדר אותן יכול לגבות פרמיה על תוכנית נצפית במיוחד.
הסוגיה המרכזית שעולה לדיון במקרה זה היא אם חברי הפאנל אכן מצייתים להוראות שנקבעו להם. לפי הוראות חברת המדידה, לכל דייר בבית, מגיל ארבע ומעלה, יש שלט ייעודי שבאמצעותו הוא אמור לדווח כי הוא צופה בפועל בתוכנית מסוימת. בבתיהם של חברי הפאנל יש שלטים נוספים, למשל כאשר אורחים מגיעים וצופים במשותף בתכנים בטלוויזיה. חברי הפאנל אמורים להיות ממושמעים ולדווח באופן תדיר באמצעות השלט, אך במקרים לא מעטים הוועדה מגלה "בעיות משמעת" בדיווח של חברי הוועדה, ובמקרה כזה נערך בירור ולעתים חבר פאנל בעייתי מוחלף.
נתוני הרייטינג הגבוהים שמפרסמים מדי יום הערוצים המסחריים, בעיקר זכיינית ערוץ 2 קשת, אינם גורמים קורת רוח לאנשי העיתונות המודפסת, ובעיקר ל"ידיעות אחרונות" - העיתון המתיימר להיות בעל ההשפעה הרבה ביותר על סדר היום הציבורי. כך, העיתון הוביל קו מערכתי (שבו תמכו גופי תקשורת נוספים) שתמך בשינוי אופן הצגת נתוני הרייטינג בטלוויזיה, שיהיה מבוסס על שיעור הצפייה מתוך כלל הצופים ולא מתוך משקי הבית. גופי השידור, ועד לאחרונה גם ועדת המדרוג עצמה, נוהגים לדווח על שיעור הצפייה מתוך כלל משקי הבית היהודיים - כלומר בכמה מתוך הבתים צפו בתוכנית נתונה. נתוני הרייטינג שמפרסמות הזכייניות, שלעתים מגיעים עד כמעט 40% לתוכניות בולטות, מבוססות על שיעור מתוך משקי הבית.
עם זאת, כאשר מודדים את שיעור הרייטינג על פי הנפשות המשתתפות בסקר, נתוני הרייטינג צונחים במידה משמעותית. כך למשל, שיעור הצפייה בתוכנית "מאסטר שף" בשבוע שעבר היה 38.1% מתוך משקי הבית היהודיים, ואילו מתוך הפרטים היהודים (כלומר הנפשות שצפו בפועל) השיעור היה 21.5% בלבד. בשינוי הזה תומכים במוצהר גם הרשות השנייה וגם שר התקשורת גלעד ארדן.
אין זו הפעם הראשונה שכלי תקשורת חושף חלק מרשימת חברי הפיפל מיטר. ב–2003 שידר ערוץ 10 תחקיר של עמנואל רוזן שבו נחשפו כמה מחברי הפאנל, ונטען כי ניתן להשפיע עליהם בקלות. גם אז, אומרים בוועדת המדרוג, עידכנו את המשטרה בעניין והגישו תלונה על מעקבים שנעשו אחר טכנאי החברה. במשך השנים העלו גופים שונים, בעיקר כאלה שתוצאות הרייטינג לא החמיאו להם, טענות כלפי ועדת המדרוג. ערוץ 10 טען פעמים רבות כי שיטת המדידה פוגעת בו, וערוץ 9 ברוסית אף ניהל באחרונה מאבק משפטי נגד ועדת המדרוג, בטענה לייצוג חסר של עולי ברית המועצות. בסופו של דבר הערוץ משך את תביעתו והצדדים הגיעו להסכמה.
באחרונה קבעו חברי הנהלת ועדת המדרוג כי מספר חברי הפאנל יוגדל במידה משמעותית, מ–580 ל–800 בתי אב. הוועדה מתכוונת לצאת במכרז לגורם שיפעיל את מערך המדידה החדש, שיכלול גם בדיקה של צפייה בווידיאו באמצעות האינטרנט במכשירים נוספים מלבד הטלוויזיה.
מ"ידיעות אחרונות" לא נמסרה תגובה.
מנכ"לית ועדת המדרוג, יפעת בן חי־שגב, אישרה כי "ידוע לי כי ביולי 2012 הגישה קנטאר מדיה תלונה במשטרה עקב חשד כי גורם כלשהו עקב אחרי אחד מעובדיה. לא ידוע לנו על תוצאות החקירה, ככל שישנן". לדבריה, "במהלך 2012 ו–2013 ערכה הוועדה סקר אבטחה מקיף באמצעות חברת אמן מחשבים המתמחה בסייבר ובאבטחת מידע. הסקר כלל בחינה מקיפה של כל שרשרת המערכת, החל בביטחון שדה וכלה במיגון ממוחשב. הסקר לא העלה כל ראיות לפריצה למערכת. בהמלצתם תוגבר ושודרג מערך האבטחה של המערכת בכלים העדכניים ביותר בנמצא".
בנוגע לחשדות כי רשימת חברי הפאנל הגיע לידי בעלי אינטרס מסרה בן חי־שגב כי "חברי הפאנל חתומים על כתב התחייבות לסודיות, בו התחייבו לשמור על סודיות בכל הקשור להיותם חברי פאנל ולכל הכרוך בכך. הוועדה מפעילה מנגנוני אבטחת מידע שוטפים להגנה על סודיות חברי הפאנל, הן ברמת ביטחון השדה והן ברמת אבטחת מידע ממוחשב. הדבר כולל גם פיקוח ובקרה שוטפים על כל המערכת. מתבצעת תחלופה שוטפת של בתי הפאנל, לרבות באופן יזום. ב–2012, למשל, הוחלפו 141 בתים, שהם 24.3% מכלל בתי הפאנל.
"עם זאת, ככל שתיעשה פעולת הטיה אל מול חברי פאנל מצד גורם מסחרי בשוק, דומה כי יהיה מדובר לכאורה במעשה פלילי ממש. מערכות במשק הישראלי אינן בנויות כך שייצרו מנגנוני הגנה בפני מעשים פליליים מכוונים. הוועדה סבורה כי אי חשיפת שמות חברי הפאנל והתחייבותם לסודיות הן פעולות הגנה סבירות בענייננו".
גילוי נאות: קשת היא חברה בוועדה למדרוג ומצויה בתחרות עסקית מתמשכת עם קבוצת "ידיעות אחרונות'".
הכתבה פורסמה במקור באתר "TheMarker"
