אימה בחצות

הכותרות

מעניין כמה שבועות או חודשים יעברו עכשיו עד שכל המח”טים והמג”דים של צוק איתן יתראיינו לכל אמצעי התקשורת, בצמדים המקובלים (למשל, ידיעות הולך עם אולפן שישי). הבוקר הכותרת הראשית בידיעות היא הכנה לראיון סופשבוע עם מח”ט גבעתי, זה מהקול קורא האלוקי, אל”מ עופר וינטר.
בכותרת המשנה בשער אפשר ליהנות מהניסוח הנאה “קרענו להם את הצורה”. הוא משוכנע שצה”ל ניצח בצוק איתן.

על נוהל חניבעל:

"התחלתי לתכנן התקפה לכיוון רפיח. הוריתי לכל הכוחות לנוע קדימה, לתפוס שטח, כדי שהחוטפים לא יוכלו לזוז. כל מה שעשינו היה מתוך הבנה שאנחנו מסוגלים להחזיר את הדר חי. להגיע מלמעלה למקומות שמהם הוא יכול לצאת. זו לא הייתה נקמה."

בישראל היום דאגו לכותרת מתחרזת: “בין מו”מ לאיום”.
דן מרגלית מכריז: הפסקת אש זמנית אחרונה בהחלט. ישראל לא תסכים להגבלת שעות יותר.

תושבי עוטף עזה יגיעו מחר להפגין בכיכר רבין ב-19:30.
כותרת ההפגנה היא “דין עוטף עזה כדין תל אביב“. מסכימה בהחלט.

סגנו של נסראללה התרברב: “ישראל אמרה שהשמידה 30 מנהרות, אך בעזה יש יותר מ־3,000“.
נניח שהוא מגזים ואין 3,000 אלא 300. טוב, לא 300 אלא 30. גם לא בשורה משהו, נכון? נמתין לאמצעי הרחרוח אחר מנהרות.

רק אתמול התבאסתי משר האוצר שבמקום לעסוק בענייני המשק שזוחל על גחונו, יוצא בהצהרות תרנגוליות בעניין צוק איתן (ואמש שוב!), והנה הבוקר מתברר שהעניין הזה מזין את עצמו: קשקוש באתר ישראלי אחד מביא לראיון איתו ב-NYT. באמשכם, אין על מי לסמוך? אין אף כלי תקשורת שפוי בעולם?
כן, ברור שדיבורים מיליטנטיים על צוק איתן הם מקדמי רייטינג נאים. יודעים, יודעים. ככה אפשר להתעלם מהצרעת הזו על כתפיו, המשק הישראלי ותחלואיו, נפגעיו, דירותיו, שלא לומר הבורות החדשים שנולדו בו בעקבות הצוק.

פיטר ביינרט משבח את הילרי קלינטון על שהיא דוברת מצטיינת של ישראל, אבל גם מבקר אותה על טעויותיה, כך לדבריו.
וגם הצרפתים לא ממש נגדנו.

פרופ’ וויליאם שאבאס, מפקד גולדסטון2, מתראיין לידיעות, וגם לחדשות 2 (חבל שהסרטון לא פועל) וגם הוא, לא תאמינו, לא נגד ישראל. כך לפחות לדבריו.
האיש מקפיד מאוד על לשונו, מה שכן, מודה שיש צביעות של הקהילה הבינלאומית:

"העובדה שלא מתנהלת שום חקירה מול רוסיה או ארה”ב מוסברת ע”י העובדה שהן לא רק שולטות במועצת הביטחון, אלא גם בעלות השפעה פוליטית רבה. לצערי זה משהו שאנחנו צריכים לחיות איתו במצב נתון."

אלי חלילי כתב את שמות חללי צוק איתן על חלון חנות התכשיטים שלו בניו יורק.
והמחווה העוד יותר משונה: הבילד הגרמני פרסם אתמול את תמונותיהם של כל חללי צה”ל שנפלו במבצע תחת הכותרת “מלחמת ישראל נגד הטרור של החמאס – פני הנופלים” (ויה ידיעות+ישר”ה).

בידיעות התפרסמה אתמול כתבה על גרעין צבר של הצופים, מאה צעירים ישראלים שחיים בחו”ל ובאו להתגייס לצבא. היום אפשר לקרוא באותו ידיעות עוד ידיעה על כך. כיתוב תמונה ליתר דיוק. הם נחתו בשלום. מחר נלווה אותם למצדה ומחרתיים לבקו”ם.

מדינת כל גזעניה

איך הפכה פיצוצייה בעפולה לבית בושת לערבים? not!
(המקום הכי)

צרות בכותרות

“בקרבות לחיים ולמוות בין הכורדים לאנשי דאע”ש משתתפות גם חיילות כורדיות רבות * הן פועלות לצד הגברים ללא רגשי נחיתות, ואין שום משימה קרבית שהן לא לוקחות על עצמן בהגנה על הבית”
(ידיעות, ע’ 24).

לא הבנתי: למה שיהיו להן רגשי נחיתות?

כתבת של NYT נפצעה אתמול בהתרסקות מסוק על הר סינג’אר.

משתכשכים בביצה

בזמן שפנטזתם שהארץ ניזוק מהמאמר של גדעון לוי, קרה בדיוק ההפך.
כך לפחות “נודע” לוואלה ברנז’ה, והארץ “מאשר” את הנתונים.
מנין לנו שאלו “הנתונים המדויקים”, כמו שכתוב שם בכותרת? הנה עוד נתונים. מה הכי מדויק? אולי בוואלה חושבים שמדובר בנתונים מדויקים בגלל זהות המקור?
אבל יוסל’ה, בעל המהלכים בשוקנייה, חולק על כך:

"את העיתון המודפס עזבו כ-1,200 מנויים. כמות המנויים החדשים בדפוס היא כ-50. ולא פי עשר כפי שנטען. בדיגיטל, הכמות המפורסמת במאמר היא של “מנויי” עשר-כתבות-בחינם, שאינם משלמים שקל על “המנוי” שלהם. מנויים חדשים בתשלום בדיגיטל יש לא יותר ממאה.
בשנתיים האחרונות ירדו מספר מנויי הדפוס בכ-8,000. מס’ מנויי הדיגיטל המשלמים הוא כ-17,000. ועדיין, כל זה זניח לעומת אובדן ההכנסות מפרסום בפרינט, אובדן שנובע מהערכת המפרסמים את המותג כ“מותג שלילי”.
מספיק להסתכל על כמות המודעות המעטה בפרינט, שגם ככה רובה של מלכ”רים כדוגמת מוזיאונים ועמותות. מספר המפרסמים בפרינט שמוכרים מוצר צריכה ירדה דרמטית."

בעניין מנויי הדפוס אין מחלוקת בין שני הדיווחים. בעניין מנויי הדיגיטל טוען יוסל’ה שהכוונה למנויי עשר כתבות בחודש באפס כסף, ואילו בהארץ/ וואלה אומרים שמדובר במנויי דיגיטל בתשלום.

באתר מידה יש נתונים אחרים לחלוטין משלשום: הארץ איבד, כך שם, למעלה מ-2000 מנויים. מה האמת, רבותיי, לעולם לא נדע?
ומזכירה שוב את נתוני מי נגד מי משישי שעבר.
מה שמעניין זה הפערים העצומים בין הנתונים השונים. סטטיסטיקאי הבלוג והמתמטיקאים זוכי נובל המסתובבים פה יכולים לנסות לגשר על הפערים ולפתור את התעלומה. בבקשה.
מורכבות הנתונים היא מעבר ליכולותיי החשבונאיות, כידוע.

יודעים אתם שכדי לקרוא את הארץ באנגלית ובעברית באתר צריך לעשות שני מנויים שונים?
כבעלת מנוי על המהדורה הדיגיטלית העברייה אני לא יכולה לקרוא את זו האנגלית.
מציעה לקברניטים לחשוב על זה שוב.

הפוסט פורסם במקור בבלוג "ולווט אנדרגראונד"