ביבי והשרצים: העיתונות החילונית נגד השרצים של נתניהו

הכותרות

אם נדמה לכם שהעיתונים השבוע נראים כמו מסכת אינסופית של פרסומות לקראת גליונות החג, ממש לא טעיתם. כפולות אמצע, שערים, הכל כדי לקדם את התוצרת. הידיעות, החדשות, הכל נדחק לשוליים.

אבל אם ארבעה עיתונים מראיינים את הרמטכ”ל לרגל החג, וכולם מתגאים בכך בשעריהם, מי יותר ומי פחות, איך אפשר להחליט איזה עיתון לרכוש מחר? ושאלה יותר חשובה: האם יצליח בני גנץ לתת עשרה ראיונות שונים (יש גם טלוויזיה ורדיו, הרי)?

כל עיתון בוחר בכותרת רמטכ”לית על פי אג’נדה שהוא מחבב, והנה חידון קצר: בלי להסתכל על השערים המובאים למעלה, נסו להתאים את הכותרת לעיתון. אין פרסים.

טפחו לעצמכם על השכם אם זכיתם בארבע נקודות, צבטו את הלחי בחיבה אם זכיתם בשלוש, חייכו לעצמכם במראה אם זכיתם בשתיים, תנו לעצמכם מילת עידוד אם זכיתם באחת, וסטירה אם זכיתם באפס.

- “שקט ארוך טווח אפשרי באמצעות הקלות כלכליות לעזה”
- “אמליץ שיחולק אות מבצע צוק איתן”
- “חד משמעית, ניצחנו”
- “החברה הישראלית כמעט התאבדה והקריבה את צה”ל”

מה הסיפור עם ההתאבדות? כוונתו, אם אני מבינה נכון, לביקורת שהושמעה נגד צה”ל. לא הגזים בכלל. מחר אפשר יהיה לקרוא את הראיון המלא, מה לי להתלונן כבר היום. היום אפשר להסתלבט רק על הכותרות.

ביבי והשרצים

מעריב: נתניהו לא מוכן לקבל את הביקורת של אובמה על אישורי הבנייה בגבעת המטוס.

הארץ: נתניהו מתעמת עם מזכ”ל האו”ם על ועדת החקירה באשר לפגיעה במתקני אונר”א.

לא, ביבי, אתה לא יכול להתקוטט ככה עם כל העולם לפני יום כיפור.

בידיעות נכתב אתמול שהפגישה של נתניהו ואובמה תימשך 40 דקות. בערב כבר דווח שנמשכה 100 דקות.

אבל הנה פלא: בדיוק אותו דיווח, על 40 ד’ שהפכו ל-100, היה גם ב-2011.
אז מה הפלא שנתניהו חוזר גם על נאומיו, כאילו כלום לא השתנה?

זה די פשוט, באמת כלום לא השתנה במאזן הכוחות באזור, ואכן, לא התקדמנו במילימטר לאיזשהו פתרון.

מתברר שהעיתונות החילונית, שביומיום נלחמת על החופש שלה ועל הפרדת דת ממדינה, עושה לנתניהו ת'מוות על מסעדות השרצים והחזירים בהן הוא אוכל בביקורו בניו יורק. קחו למשל את בן כספית, האויב המר, שמבטיח, בקטע הקצר שלו היום, הרחבה גם מחר.

אגב, נתניהו ביטל את התביעה שלו נגד מעריב.

מדינת כל גזעניה? לא תמיד

ע”פ טובה צימוקי בידיעות, היועמ”ש חנך קמפיין הקורא למשפטנים בני מיעוטים להשתלב במשרד המשפטים.
כיום בני מיעוטים מהווים 6% מעובדי המשרד והשאיפה היא להגיע ל-10%. למה 10%? הם מהווים רק 10% מתושבי המדינה?

צימוקי מדווחת על “הכנס שהתקיים אתמול”, למעשה הוא התקיים שלשום. נו, אבל זה בקטנה
אולי הקמפיין הזה חדשני, אבל אני רואה שמדי פעם, לאורך השנים, יש קול קורא זה או אחר:
הנה משרת דוברות לבני מיעוטים מלפני שנה.

והנה תשדיר שירות של משרד רה”מ מ-2012 לשילוב בני מיעוטים, שעורר ביקורת.

לרגל חג הקורבן, שחל השנה ביום כיפור, ארגנה מרב מיכאלי כנס בלוד (קורה אחת ל-33 שנים, לדבריה, או אחת ל-30, לפי וואלה), בו מתדיינים ביניהם אנשי דת מוסלמים ויהודים. שלשום, שלישי, דיווח גואל בנו בידיעות שבעכו נדחה חג הקורבן ליום ראשון, כדי לשמור על דו קיום, אם כי העסקים יפעלו כרגיל. בוואלה מוסבר שיהיה רק שינוים בתנועה בעיר. זה לא שהחג נדחה, פשוט נוסף עוד יום לחגוג אותו. זה המקום להזכיר את מאורעות 2008 בעיר.

ביפו ינסו לשמור על דו קיום ולחגוג את שני החגים במקביל. הנה קול קורא של מנכ”ל המשלמה של הרובע.
אנסה לדווח מזירת יפו אם יהיו אירועים כלשהם, אם כי החגיגות הן לרוב במדרון, ויהודים שיגיעו למדרון עם אופניהם, לא יוטרדו, כך נראה לי, מריחות החג.

על שני החגים שהתכנסו באותו מועד, ראש המרכז היהודי ערבי באוניברסיטת חיפה. חבל שהקובץ התחרבש שם. גם בבית הגפן בחיפה נערך אירוע לרגל החגים.

משתכשכים בביצה

חיליק שריר, סגן עורך מעריב, סמנכ”ל חברת החדשות יהיה מנהל התוכניות בקשת.

השבוע אנחנו מגיעים לכמעט 150 אלף קוראים בסופשבוע, הודיעה מנכ”לית קבוצת ג’רוזלם פוסט, רונית חסין-הוכמן בהרמת כוסית של מעריב.

השאלה היא למה הכוונה: 150 אלף גליונות מעריב נמכרים בסופשבוע? כמה מנויים יש? או שהחישוב הוא, נניח, ארבעה אנשים לגיליון (בני משפחה), ואז צריך לחלק את המספר הזה לארבע? או שהכוונה גם לתפוצת העיתון בחינם במקומות ריכוז שונים?

הידיעה התפרסמה בוואלה, ואין שם שום תהייה לגבי המספר הזה, למשמעות שלו.

נחמיה שטרסלר מקדם את ספרו, גם דרך הפרידה מצ’יץ. בטלוויזיה וגם בעיתון שלו.

מדווח ליש:

"בצרפת מת אביו של העיתונאי בנואה לה קור, האב קיבל התקף לב לאחר שתי מתיחות אכזריות שנעשו לפני חודש וחצי בידי ישראלי-צרפתי המתגורר בישראל, גרגורי שלי, והיה שרוי מאז בתרדמת. במקרה הראשון הוא התקשר לאב וסיפר לו שבנו נהרג, במקרה השני הוא התקשר למשטרה באמצע הלילה וטען שהאב הרג את אשתו ואת בנו, במשטרה האמינו ושלחו למקום כוחות גדולים. (צרפתית)."

בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק

למה כדאי להיות דו לשוני (אלומית ישי, הארץ).