הכותרות
♦ מה, מה זה “לישון עם רוצח”? למה זה הדבר הכי חשוב באשר לפענוח רצח נועה אייל (שער ידיעות)?
וגם: האם עורכי ידיעות מבינים את המשמעות של “מצד אחד” ו”מצד שני”?
ראו למשל בשער:
“מצד אחד: הסיוט של משפחת נועה אייל ז”ל * מצד שני: אשתו של ד’, החשוד ברצח”.
איפה יש פה שני צדדים? יש משפחה ששכלה את בתה בנסיבות נוראיות, ויש את אשת החשוד ברצח שלא ידעה כלום. איך שני המצבים האלו עומדים על כפות המאזניים ביחד?
♦ אחרי שהסברתם (אתם, אנשי הימין הגועש), שלא נורתה אש חיה, שהנער בביתוניא כלל לא מת, שהכל הפקת פליווד, מה תגידו עכשיו? שזו עוד קונספירציה של עיתון הארץ?
משטרת מחוז ש”י עצרה אתמול (שלישי) שוטר מג”ב בשירות סדיר, בחשד שירה אש חיה שגרמה למותו של נדים נאוורה לפני כחצי שנה, בתקרית שבה נהרג עוד נער פלסטיני בביתוניא. כבר בעת האירוע נמצאו סתירות בגרסת הצבא והמשטרה, שלפיה לא נעשה שימוש בירי חי, אלא רק באמצעים לפיזור הפגנות. משטרת מחוז ש”י, האחראית לחקירת שימוש בנשק חם על ידי שוטרי מג”ב בשטחים, חקרה את כל השוטרים שהיו באירוע, אך הם הכחישו כל ירי חי.
♦ כותבת שרון שפורר במארקר:
ביוני וביולי ניצל חסן את יתרת ימי החופשה שצבר בנמל. החל באוגוסט החל חסן להצטייד באישורי מחלה מדי שבועיים, שאותם הוא מגיש לנמל, מה שמאפשר לו להמשיך ולקבל שכר עבור עבודתו. עלות שכרו של חסן בנמל אשדוד, על פי הנתון האחרון מ–2010, היא כ-570 אלף שקל בשנה.
אבל מי נותן לו את האישורים? ומה יש לו? אולי הוא באמת חולה?
♦ תחרות ציוצים מהחקירה הנגדית של שולה זקן בבית המשפט:
רויטל חובל מול תמר אלמוג (הערוץ הראשון).
♦ בלילה כלכלי [התוכנית עוד לא עלתה לאתר. תודיעו לי כש] התארח אמש מנכ”ל אובר (Uber).
דב גילהר שאל אותו אם הוא אחראי למחאת הרכבים.
הוא אמר שלא, אבל לא הסכים לבדיקת פוליגרף.
♦ כבר סיכמנו פה את הנושא מזמן, וכולנו חכמים ויודעים שאין שום קשר בין תזונת הטבעונים והצמחונים למחקר על פוריות, אבל הנה עוד מאמר מסכם של ד”ר גילה בן דוד.
♦ הודו מתכוונת להקים משרד ממשלתי ליוגה ולרפואת איורוודה.
♦ ראיתם את משחקי ההון שלטון של שרון שפורר?
♦ מה, בקרוב נראה סרטונים של השרה נתניהו? האושר אין לו קץ.
החוק נגד ישר”ה
♦ סחתיין לסרטון החוק נגד ישר”ה של העיתון החרד, שהועלה אתמול בבוקר וגרף כבר 77 אלף צפיות.
“הילדה הכי יפת נפש בגן”, זה נחמד!
♦ לקראת העלאת החוק נגד ישר”ה לקריאה טרומית משנסים מותניים.
ד”ר חיים שיין: “אל תתרפסו בפני נוני” (שהרי כולם יודעים מי זה נוני, בטח ובטח קוראי ישר”ה שטוחנים להם את שמו יומם וליל. מזכירה: מדובר בכינוי של אדם, אפילו לא שם פרטי, אבל היום, אחרי ההקלטות של אולמרט ושולה זקן, אין מי שלא יודע מי זה נוני). טוב, אני אפסיק להתרפס.
פרופ’ אביעד הכהן על חינמוני העולם.
♦ העיתון, שממשיך לפרוש עמודים על עמודים באותו עניין, ופחותויותר חוזר על הטענות שלו כבר חודשים, מביא תגבורת מאתר ביקורת תקשורת, ואף מציין את הטענות נגדו: מחירי מודעות הפרסום, ואומר שהוא חולק על הביקורת. זה הזמן לחשוף את המודל העסקי של העיתון, כדי להוכיח שאתם נקיים מרבב. ברור שזה לא כך. ברור שיש ראיות למחירי פרסום נמוכים. ברור שאדלסון מזרים כספים. זה לא עושה אתכם גרועים יותר מאחרים. לכל אחד הקומבינה שלו, אבל תהיו הוגנים, אל תעתעו.
♦ רביב דרוקר: אם ישר”ה היה עיתון, הוא לא היה חושף את המקור שלו, איתן כבל, בפרשת התחקיר המוצע נגדעופר עיני. לפי דרוקר, כבל בהחלט הביא את החומרים לעיתון. זה גם מה שאמר כבל למי נגד מי. לפי מרדכי גילתבישר”ה, הוא לא הביא כלום. נו, לכו דעו למי להאמין.
♦ שיחת היום במחלקת מודעות:
חמש מודעות עמוד פרסם הבוקר ישר”ה בקבוצת הארץ. מעניין אם הארץ עשה מחיר לקולגה, או שלהפך, גבו מהעיתון מחיר מופקע.
בכל זאת, אני חוששת ששלדון אדלסון יתרושש סופית.
במעריב אין אף מודעה. וגם לא בידיעות משומה.
תוכלו להגדיל את המודעות אם תרצו, אני לא רוצה לבזבז מקום.
מח’ מנויים
♦ בעוד הארץ פתח השבוע את שעריו לכל הגולשים כדי לשנע עוד קוראים לאתר, אם אני מבינה נכון את המהלך, התקשרו אלי מאותו הארץ כדי לחדש את המנוי על מהדורת הדפוס, “רק של יום שישי”, במחיר סופר אטרקטיבי. אני מנויה על אתר הארץ בלבד מסיבות כלכליות, וגם כי הבטיחו לי באתר שדיגיטל first. אז לא הבנתי: אתם רוצים לקדם את הדיגיטל? אז למה אתם מצעידים אותי אחורה, לדפוס? השתכנעתי, ויתרתי על רוב עיתוני הנייר. אבל אתם לא יכולים לבקש ממני לעשות מנוי כפול. זה לא הגיוני, כן? חלם זה כאן1.
♦ לפני זמן מה הציעו לי מתנה מגלובס: שבועיים חינם. הבטיחו לי שבתום השבועיים לא ינג’סו לי לעשות מנוי, כי הסברתי שלא אעשה זאת. אמרו לי אין בעיה. חלפו שבועיים, התקשרו לשאול איך היה. אמרתי: קיבלתי את העיתון רק יום אחד. אמרו: נשלח לך שוב. אמרתי לא לא, אין צורך, לא חשוב, אמרו לי, אנחנו מתעקשים. אוקיי, אמרתי, פסדר, נו. אתמול התקשר השליח מלמטה, ושאל אותי מה לעשות. אמרתי לו: עלה לבניין. אמר לי, אנחנו לא עולים. אמרתי: אבל אין לי תבת דואר, אז מה עשית עד עכשיו? אמר לי, אני יודע שאין לך תבה, אז כל יום שמתי בתבה אחרת את העיתון. אמרתי לו: נו? ומה חשבת? שהשכנים, אותם אני לא מכירה בכלל, יודעים שזה עיתון שמיועד לי והביאו לי אותו כל יום? אמר לי: לא יודע. אמרתי לו: אוקיי, תודה. אני לא רוצה עיתון. לא רוצה מתנה: אמר לי: אבל מה את מתעצבנת עלי? בקיצור, נפרדנו שלא בידידות, התקשרתי לגלובס מנויים ואמרתי: תודה, לא רוצה עיתון. לא רוצה מתנה. הבאסה זה שאותו סיפור בדיוק קרה לפני איזה שנה שנתיים, ושכחתי מזה. כלומר הדחקתי. חלם זה כאן2.
מח’ אופנה
מי התגלח והסתפר וחזר להיות נער מועדונים לבוש שחורים צעיר ועולץ מי?
יאיר לפיד! שר האוצר! סליחה על סימני הקריאה, זה מהתרגשות.
והנה הוא חונך מחשבון זכויות לניצולי שואה.
לפני פיזור
♦ דירת הגג של רבין ברח’ הרב אשי 5 בנווה אביבים מוצעת שוב למכירה, הפעם תמורת 18 מ’ ש’.
שוקלת.