"ישנה חבורה של אנשים שהם ככל הנראה משועממים, שאין להם מה לעשות בחיים, שיושבת ומאזינה לרדיו ומחפשת למצוא משהו שאפשר יהיה להתלונן עליו נגדי ברשות השנייה", פוסק שדר הרדיו נתן זהבי, וקולו מתחיל להתלהט.
ההתחממות הזו של זהבי מוכרת היטב לרוב הישראלים. הוא משדר 4 פעמים בשבוע את תוכניתו "זהבי עצבני" ברדיו ללא הפסקה 103FM, ומאזיניו הקבועים כבר יודעים לזהות כיצד שיחת טלפון של מאזין תתגלגל לצרחות רמות.
כמעט בסופה של כל תקרית כזו - באחרונה שבהן מאזין כינה את זהבי "לבנצ'יק", וזה ענה לו שצבעו "חום חרא" - תגיע גם תלונה לרגולטור שיתבקש להעניש את זהבי.
על-פי דוח נציב תלונות הציבור של הרשות השנייה שפורסם בשבוע שעבר, מחצית מהתלונות ברדיו האזורי היו נגד "רדיו ללא הפסקה", וחלקן מיוחס לזהבי. העיתונאי הוותיק, שבימים אלה מציין 16 שנה לתוכניתו, אומר ל"גלובס" כי מדובר במהלכים מתוכננים מראש של קבוצות וארגונים שכל מטרתם היא להרע לו.
"תמיד התלונות יהיו באשר להתבטאויות 'גסות', 'כנגד הימין', וזה נוגע בעיקר לאמירות שכביכול משתמע מהן שאני נגד חרדים ודתיים", הוא אומר. "אני יכול לומר אלף פעם, ואני מתכוון לזה, שאין לי שום דבר נגד חרדים, בהכללה. אבל הם מוציאים דברים מהקשרם ומנסים לגרום לי ולתחנה נזק.
"יש בישראל חופש ביטוי שמאפשר לי כשדרן בתחנה פרטית, עם תוכנית אישית, להביע את דעתו האישית. אני לא עובד ציבור, בניגוד לדעתם של רוב המתלוננים, ואני לא נבחר ציבור, ולכן התלונות מעצם יסודן מטעות".
"מה רוצים ממני?", אומר זהבי. "כשעובדי ציבור כמו למשל דני סימן, ראש יחידת המדיה האינטראקטיבית במערך ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה, משתלח בפייסבוק. האם ראית שמישהו עמד ונזעק? הוא עובד מדינה". יש לציין כי בהמשך פעילותו של סימן הוקפאה בעקבות הפרשה.
בכל זאת, אתה משדר בתחנה האזורית המואזנת בישראל, שפועלת מתוקף חוק הרשות השנייה. יש לך אחריות ציבורית.
"יש לי אחריות לנסח את דברי ביתר זהירות. אני עושה זאת. אז הפסקתי להגיד 'לך תזדיין', ועכשיו אני אומר 'לך תתחמש'. אני עוקף את האמירה. אבל אני מודה ומתוודה שיש לי פיוז קצר. כשמישהו אומר לי 'לבנצ'יק' ו'חולרע', אני מיד מגיב. אמרתי לו אתה 'חום כמו חרא'. אני לא מתהדר באמירות האלה, אבל בסוג הזה של התוכנית יש אנרגיה של ויכוח.
"אנשים חושבים שמותר להם הכול ואומרים לי דברים איומים בשידור - שאימא שלי שכבה עם נאצי ולכן יצאתי נאצי, שאבא שלי היה משתף פעולה עם הנאצים. אבא שלי עלה ב-1925 לארץ, וכל משפחתו נשרפה בשואה. אתה צריך להבין שיש אנשים שזו מטרתם להוציא אותי מהריכוז, לחמם לי את הפיוזים, כדי שאני אתעצבן, והם יוכלו להתלונן".
מי האנשים האלה?
"קבוצות של אינטרסנטים שרוצים להביא אותי למצב שיתלוננו נגדנו. זה לא תמים כל העסק. כשאדם, בתמימותו, חושב שפגעתי בו, הוא לא פונה לרשות. הוא פונה להנהלת הרדיו, ואני אכן מתנצל בשידור".
סירב ל"האח הגדול"
באוקטובר הקרוב ימלאו לזהבי, חתן פרס סוקולוב, 67 שנים. אחרי שעבר כמה וכמה בתים עיתונאיים במשך השנים, עזב בשנה שעברה את "מעריב" ועבר לכתוב ב"סופהשבוע". תוכנית הרדיו שלו הפכה להיות הפלטפורמה המזוהה עמו יותר מכל, והוא גומל לה בהתאם - באחוזי האזנה ובסקרי TGI מחמיאים.
אי-אפשר להגיד שניבולי הפה והטונים הגבוהים בשידור לא משרתים אותך, זה הכול עניין של רייטינג.
"בגלל הבוטות, ולפעמים האמירות הקשות, והקריאה שלי לאזרחים להציף משרדי ממשלה והפחד של משרדים ממשלתיים מהתוכנית, עזרתי למאות אנשים מול משרד הרווחה. השיטה שלי במשך השנים בכל הקשור לפניות שהגיעו אליי נגד סחבת והתנהלות בעייתית של משרדים ממשלתיים הייתה כזו - אני אומר למשרד הממשלתי, 'תשמעו, אני מציע לסגור את הסיפור לפני שזה עולה לשידור'. אתה יודע כמה סיפורים נסגרו ככה מבלי שאנשים יודעים? אתה יודע לכמה אנשים עזרתי עם השנים?
"אין תוכנית טלוויזיה שלא מזמינה אותי 10 פעמים בחודש, אבל אני לא מופיע כדי שלא יגידו שאני מחפש רייטינג ופרסום. הפחד הכי גדול שלי הוא שיגידו שאני עושה הכול בשביל רייטינג. אני לא. פשוט לא. זה התחיל מזה שסירבתי להשתתף ב'האח הגדול VIP', שם סירבתי להמון כסף, וכלה בתוכניות בוקר. לא הולך. כי ככה זה, אני בא לעשות טוב, ויוצא שאני עושה רע".
לא פעם משעים אותך, ואתה חוזר לשידור. אתה באמת ננזף בתחנה או שמעודדים אותך להמשיך בבלגן?
"ברדיו ללא הפסקה יש לי גב שאין לאף אחד אחר. זאת מתוך הכרה שהם מבינים את הערך שיש לתוכנית מעבר לצעקנות ולבלגן. יש לתוכנית הזו ערך מוסף, אבל אף אחד לא מתייחס לזה, כי זה לא צהוב וסקסי".
נדמה שאתה לא נרגע עם השנים.
"במהלך העבודה שלי ברדיו עברתי 3 ניתוחי סרטן, איימו על חיי איומים רציניים. קיללו אותי בכל הקללות, בכל השפות שיש עליי אדמות, וכל זה לא עומד אל מול ערמות מכתבי התודה שאני מקבל.
"אם אני מפסיק לעשות את התוכנית במתכונת כפי שהיא היום, ייפגעו המון אנשים ובעיקר זקנים. אתה לא יודע כמה זקנים מתקבצים יחד להאזין, שותים תה ועוגיות ונהנים הנאה תהומית.
אתמול עלתה תימניה בת 79 מכפר שלם ונתנה בראש לאלה שטוענים לגזענות במדינה. יש אנשים מדהימים שעולים לשידור, אבל זה לא מעניין אף אחד. מעניין אותם ה'לך תזדיין'. מצד שני, אם זו הייתה תוכנית אנמית - לא יודע אם הייתה כזו השפעה".
מבחינתך הרדיו הוא הבית שלך עכשיו עד סוף הקריירה? ויתרת על טלוויזיה?
"לא. עדיין יש לי חלום. עשיתי את 'זהבי מחפש תשובה' על יהדות, תוכנית שהשקענו בה שנים. היום הטלוויזיה היא ברובה חלטורה מסריחה של רייטינג מתועב. אנשים שבינם לבין יצירה מושקעת אמיתית אין כלום עושים תוכניות. מוטי קירשנבאום, שיצא לי לעבוד אתו פעם, הוא הסמל שלי ליסודיות. אבל עוד פעם מעלים לך את ה'שד העדתי', זה זבל. זה לעשות סכסוכים ולהדליק מדורות.
"החלום שלי הוא לעשות עוד סדרה בנוסח 'זהבי מחפש תשובה', אבל אני יודע שכמעט אין סיכוי שיתנו לי. ערוץ 2 וערוץ 10 לא יתנו לי, כי אין רצון להשקיע בזה כסף".
על מה התוכנית שאתה רוצה לעשות?
"אני רוצה לחתוך את הארץ לאורכה ולרוחבה ולהראות רק את האנשים הפשוטים, החל מהמושבניקים שחולבים בבוקר ועד האנשים במפעלים שעובדים בפסי הייצור. להביא את הסיפור האמיתי לאזרח הקטן. אף אחד לא יודע איזה סבל זה לעמוד 12-16 שעות בפס ייצור.
"אני רוצה להביא את הצד השני של החברה הישראלית, לא הדנקנרים והזיסרים, שיש קבוצות עיתונאים שמלקקים להם את התחת. האזרח שנלחם על השקל נעלם מהמפה הטלוויזיונית. הם אינם. הם הרוב הדומם, וזה לא מעמד הביניים.
"יש מפעל בחיפה בשם 'מגדל אור' שעומד בפני סגירה. אתה יודע מה זה לעלות עם אישה עיוורת מדי בוקר שני אוטובוסים כדי להגיע למפעל, שם היא עובדת כל היום, ובסוף החודש היא מרוויחה 500 שקל?".
אתה כל היום עוסק בתחלואי המדינה ובקשיים של אנשיה. יש עוד מקום לתקווה לדעתך?
"אגיד לך דבר מאוד כואב. כמה מחברי הקרובים ביותר, ואין לי הרבה, הם השמנת של המדינה. חלק מהם הגיעו למצב שהם אומרים דבר שאם היו אומרים אותו לפני 30 שנה היו הורגים אותם - הם אומרים לילדים שלהם, 'בא לכם לנסוע? סעו מפה. אנחנו נעזור לכם'.
"אני רוצה להגיד לך שאני לא התייאשתי, למרות שאני רואה בקצה המנהרה ג'ורה - חור שחור ענק. אפילו לא אור קטן של גפרור. אומרים אצלנו 'בבניין ציון ננוחם'. הבניין כבר הוקם, אבל היסודות המוצקים צריכים תמ"א 38 דחוף, ואין מי שיעשה את זה".
עלייה במספר התלונות נגד הרדיו האזורי
בסך-הכול מדובר בכ-220 תלונות. זאת לאור העובדה שמדובר בתחנה האזורית המואזנת ביותר ובשל מגישים כמו נתן זהבי, יורם שפטל וורדה רזיאל-ז'קונט, שמושכים הרבה תשומת-לב של המאזינים בשל התבטאויות שונות במחלוקת.
מהשוואת נתוני הדוח לשנה הקודמת עולה כי חלה עלייה דרמטית של 160% במספר התלונות שהוגשו נגד הרדיו האזורי. עיקר התלונות נגעו לתכנים פוגעניים בשידור.
דוד רגב, נציב תלונות הציבור, פרסם כי שליש מהתלונות שהוגשו נגד כל אמצעי המדיה, טלוויזיה ורדיו, נמצאו מוצדקות.
נתן זהבי
■ גיל: 67
■ מגורים: תל-אביב
■ פעילות תקשורתית: מגיש את "זהבי עצבני" ברדיו ללא הפסקה ובעל טור בעיתון "סופהשבוע".
■ עוד משהו: כתב ושיחק במספר סרטים וסדרות. בין היתר לקח חלק ב"מציצים", "שורו", "עפולה אקספרס" ו"עספור".
