1. מה קרה אתמול?
ההסתדרות הודיעה כי בהתאם לסיכום עם מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר, הקמת תאגיד השידור הציבורי תידחה ל-2018. הסיכום דוחה את מועד תחילת הפעלתו המקורית של התאגיד, שהיה אמור להיכנס לפעולה באוקטובר הקרוב. "מתוך חשיבות שלא לייצר שום נתק בשידור הציבורי ולייצר שידור ציבורי רציף ומלא", הודיעה ההסתדרות, "על דעת יו"ר ההסתדרות ומנכ"ל משרד התקשורת, תידחה סגירת רשות השידור לתחילת 2018".
2 מה משמעות ההחלטה?
התאגיד יזכה לזמן רב להקמה, אולם לאור העובדה שהוא היה מכוון לפעול כבר בעוד כחודשיים וחצי, ספק אם הוא זקוק לזמן רב כל כך. הבעיה העיקרית צפויה להיות בכל מה שקשור לכוח האדם: בחודשים האחרונים גייס התאגיד במרץ עובדים רבים, ביניהם עיתונאים בכירים ומינויים משמעותיים נוספים בעולם התקשורת, וכעת נמצאים בשורותיו 200 עובדים. העובדים עדיין לא קיבלו כל הודעה על שינוי בפעילות, אולם רבים מהם, שלא מצויים בליבת תהליך ההקמה, צפויים להיות מובטלים במשך כשנה וחצי לכל הפחות. עיתונאים שהצטרפו לתאגיד בימים האחרונים סירבו להתייחס היום להודעת ההסתדרות. מנגד, התאגיד יתקשה לגייס כעת עיתונאים נוספים – משימה בה הצליח היטב בימים האחרונים – לאור עתידו המעורפל.
בה בעת, רשות השידור – שנמצאת בהליכי סגירה מתקדמים – תמשיך לפעול עד 2018, כשכבר כעת היא נמצאת במתכונת מצומצמת.
3. מה עומד מאחורי ההחלטה?
בהסתדרות ובמשרד התקשורת טוענים כי מקור הדחייה בעובדה שהתאגיד לא צפוי לעמוד בלוח הזמנים. ראש הממשלה ושר התקשורת בנימין נתניהו דיבר במליאת הכנסת עוד קודם להודעת ההסתדרות וטען כי "לא נראה לי שהם (אנשי התאגיד) עומדים בזמנים". גם בהודעת ההסתדרות נאמר כי "השידור הציבורי החלופי בתאגיד החדש עדיין לא ערוך".
בתאגיד דוחים את הטענה, ומדגישים כי איש לא דיבר איתם על הנושא. מנכ"ל התאגיד אלדד קובלנץ ביקש בעבר דחייה עד 2018, אולם נענה בסירוב – ומאז עובד התאגיד מתוך התכווננות לתאריך היעד המקורי, שחל באוקטובר השנה.
4 מי מרוויח מההחלטה?
ההערכות הן כי נתניהו מבקש לקבור את יוזמת התאגיד, שעשויה לפגוע בשליטה שהוא מבקש לקנות בתקשורת. כבר לפני שנה נראה היה כי נתניהו, בעיקר באמצעות השר הממונה על רשות השידור אופיר אקוניס, מנסה לטרפד את הרפורמה ברשות השידור.
הדחייה הנוכחית מאפשרת לנתניהו להשתיק את השידור הציבורי. מצד אחד, רשות השידור נמצאת בפרפורי גסיסה, כשהחרב מונחת על צווארה, והיא תמשיך לחרחר עד להקמת התאגיד. מהצד השני ניצב התאגיד, עם תאריך הקמה חדש, מרוחק ולא ודאי, שיתקשה כעת לגייס עיתונאים וכוח אדם איכותי (משימה בה הצליח היטב בחודש האחרון) ואולי לא יוקם לעולם.
יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן הוא נציגם של עובדי רשות השידור, שנאבקים בסגירת הרשות ובהקמת התאגיד. כעת יזכו העובדים לאורך נשימה רב, ואפילו – אם יוזמת התאגיד תיקבר – להבטחה מחודשת של מקום עבודתם.
5. מה הסיכוי שההחלטה תבוטל?
קשה להאמין. מבחינה פוליטית, מדובר בשילוב עוצמתי בין הקואליציה (נתניהו) לאופוזיציה (יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, איש מפלגת העבודה) שיהיה כמעט בלתי אפשרי לעצור בכנסת.
עם זאת, העובדה שלרעיון הרפורמה ישנם שותפים גם בתוך הקואליציה – ובראשם השר לביטחון פנים גלעד ארדן, שדחף את הרפורמה בהיותו שר התקשורת – עשויה לשנות את מאזן הכוחות בכנסת. ארדן צייץ אמש בטוויטר כי "משמעות הודעת ההסתדרות על הדחייה בתחילת שידורי התאגיד תהיה לצערי הרב שלא יוקם בישראל שידור ציבורי חדש. אף עיתונאי מחוץ לגוף הקיים לא יוכל לתת אמון תאריך החדש ולהצטרף וכך נישאר עם רשות השידור הישנה או בלי שידור ציבורי כלל. אני קורא לראש הממשלה וליו"ר ההסתדרות לשקול מחדש את הדחייה". בראיון לגלי צה"ל הבוקר הוסיף ארדן כי "ההודעה נחתה גם עליי כרעם ביום בהיר. אני רוצה לקוות שלא מדובר כאן בשאלה פוליטית. אני מאוד מקווה שאצליח לשכנע את ראש הממשלה אחרת, אני מקווה שהטעו אותו בתוצאות של המהלך".
מעבר לזה, יו"ר הוועדה לביקורת המדינה קארין אלהרר מיש עתיד (שהייתה גם יו"ר הוועדה המיוחדת לחוק התאגיד), אמרה כי בכוונתה לקיים דיון בנושא בוועדה. "ראש הממשלה ויו"ר ההסתדרות החליטו לחסל סופית כל ניסיון לקיים שידור ציבורי, על פי חוק שאותו ראש הממשלה אישר בקדנציה הקודמת", אמרה אלהרר. "ככה נראה זלזול בחקיקה ויותר מכל זלזול בצורך לקיים גוף חדש ונקי. מעניין איך יגיב שר האוצר משה כחלון על הדחייה הנפסדת הזו, שהרי מדובר בתוספת תקציבית משמעותית שאין בה כל צורך מלבד גחמה של שר התקשורת. אנחנו לא נאפשר את ההתנהלות הזו. חייבים לשים סוף לזלזול בשידור הציבורי בישראל". גם ח"כ רועי פולקמן מכולנו, חבר מפלגתו של כחלון, אמר כי "אין מקום לדחייה, דבר שיעלה עשרות מיליונים למשלם המיסים ויקשה עוד יותר על העובדים".
ייתכן כי הנושא גם יבוא לפתחו של בג"ץ. העיתונאי יעקב אחימאיר, איש רשות השידור, אמר הבוקר לגל"צ כי הוא "בטוח שלבג"צ יהיה מה לומר על ההחלטה. קרה כאן דבר מאוד חשוב – ראש הממשלה מחליט מתי יתחיל השידור הציבורי, וזה באמת פרדוקס גדול".
6. מה אומרים בתאגיד ובמערכת הפוליטית?
נתניהו סיפר אמש בכנסת שהוא " מקבל הרבה מאוד תלונות מעובדים. אנחנו רוצים שידור ציבורי רציף וזמין. קבענו שאנחנו רוצים לראות יכולת מלאה של שידור טלוויזיה לצד שידורי רדיו, וכרגע זה לא מתכנס. אנחנו מנסים לברר למה זה לא מתכנס אבל זה לא מתכנס". נתניהו התייחס גם לכוונת התאגיד להתחיל את השידורים במודיעין: "קול ישראל מירושלים יהיה מירושלים. זה ערך. כולנו מחוברים לזה". כשנשאל על ידי ח"כ יגאל גואטה מש"ס מדוע אין ייצוג ראוי של מזרחים ושל חרדים בתאגיד, אמר נתניהו: "יש ריכוזיות גדולה מדי בתקשורת ואני רוצה עוד תחנות ועוד ערוצים ומזה יבוא הגיוון והאזרח יבחר מה שהוא רוצה".
בתאגיד, כך נראה, ממשיכים כרגיל. "אנחנו כאן ומתקדמים", נכתב הבוקר בחשבון הטוויטר הרשמי, "תאגיד השידור הישראלי יקום ויעניק לעם ישראל שידור עצמאי איכותי ומגוון כפי ששידור ציבורי צריך להיות".
יו"ר התאגיד גיל עומר אמר כי הוא "מצר על המהלך עליו שמעתי הערב מהתקשורת מבלי שהנושא הובא לידיעתי ולידיעת מועצת התאגיד. כידוע התאגיד ועובדיו נערכים במשך חודשים בעבודה מאומצת ואינטנסיבית על מנת לעמוד ביעד של קיום שידור ציבורי רציף, עצמאי ואיכותי ברדיו ובטלוויזיה, ב-30 בספטמבר, כפי שקבע החוק. המועצה תתכנס מחר על מנת לדון בנושא".
ארגון העיתונאים (שחבר בהסתדרות) הודיע כי מדובר ב"ניסיון שערורייתי לחסל את השידור הציבורי בישראל. העובדה כי ההסתדרות, שארגון העיתונאים הוא חלק ממנה, נותנת יד למהלך חמורה ביותר בעינינו. מהלך כזה יביא לפגיעה אנושה בעיתונות החופשית ובתרבות בישראל. ארגון העיתונאים מתנגד להחלטה כזו, שהתקבלה בחשאי ובחטף, ללא התייעצות עם ראשי התאגיד החדש ומבלי לערב את הארגון המייצג 3000 עיתונאים בישראל". הארגון, שמתארגן לקראת הבחירות הראשונות להנהגתו, הודיע כי "האיום המיידי שנוצר על מאות עובדים ועל השידור הציבורי בכללותו יחייב את ההנהגה החדשה לשים את סוגיית השידור הציבורי והאיום על קיומו בראש סדר היום".
כמה מחברי הכנסת התייחסו אמש לדחייה. יו"ר ועדת הכלכלה איתן כבל מהמחנה הציוני אמר לגלי צה"ל כי "ניסנקורן ומנכ"ל משרד התקשורת הם לא אלה שיקבעו אם התאגיד מוכן או לא מוכן מבחינה מקצועית. מה יעשו כל אלה שהצטרפו לתאגיד, שעזבו מקומות חדשים?". שלי יחימוביץ' מהמחנה הציוני אמרה כי היא "מאשימה פה אדם אחד והוא נתניהו, שמשחק בחיי בני אדם ובעיקר מרסק את הדבר שכל מדינה דמוקרטית מטפחת בקנאות רבה".
ח"כ נחמן שי מהמחנה הציוני, שכיהן בעבר כיו"ר רשות השידור (וגם כמנכ"ל הרשות השנייה וכיו"ר חברת החדשות של ערוץ 2), אמר כי "זהו כישלון אישי מהדהד של נתניהו. הוא החריב את רשות השידור הקיימת לטובת רעיון הזוי ולא מעשי. חרפה". ח"כ אילן גילאון ממרצ (שהגיש את הצעת החוק לביטול הרפורמה ברשות השידור) אמר כי "משרד התקשורת בתמיכת ההסתדרות הפכו את עתידם התעסוקתי של מאות מעובדי רשות השידור למשחק ציני ובזוי. העובדים נאלצים לשלם מחיר כבד מנשוא על כישלונם המקצועי בלשון המעטה של קברניטי המהלך ובראשם ראש הממשלה ושר התקשורת, השר ארדן ומשת"פיהם למזימה לעקר ולאלף את השידור הציבורי למרותם. כל כל הקצים בציניות הארסית של נתניהו. יש גבול עד כמה ניתן לרמוס את כבודם של עובדי ועובדות הרשות".