מקורביו של ראש הממשלה בנימין נתניהו הציגו חלופות שונות להקמת תאגיד השידור הציבורי כאן, אך תוך קיצוץ משמעותי על היקף פעילותו. כפי שפירסם יוסי ורטר ב"הארץ", אחת החלופות היתה ביטול מוחלט של שידורי הטלוויזיה בתאגיד והותרת שידורי הרדיו בלבד. אפשרות אחרת היתה המשך שידורי הטלוויזיה, אך במתכונת שאינה כוללת שידורי חדשות ואקטואליה אלא רק תוכניות כמו דרמה ודוקו.
דרישה נוספת שהעלו מקורבי נתניהו היא לעצור את כל ההתקשרויות עם המפיק חיים סלוצקי. בתאגיד אמורה להיות משודרת תוכנית תחקירים בהפקתו של סלוצקי, שאותה תערוך טלי בן עובדיה ויגיש אסף ליברמן. ככל הנראה בסביבת נתניהו מעוניינים למנוע את עליית התוכנית לאוויר.
ביטול שידורי הטלוויזיה או האקטואליה בטלוויזיה עשויים למנוע גם את שידור מהדורת החדשות המרכזית בהגשתה של גאולה אבן-סער. ככל הנראה, הפרסום לגבי מינויה של אבן-סער למגישת המהדורה גרם לתרעומת רבה יותר בסביבת נתניהו ולהגברת המוטיבציה שלו לפעול לסגירת התאגיד.
אבן-סער עצמה חתמה בתאגיד השידור הציבורי כבר בנובמבר, במהלך חופשת לידתה. בחודשים האחרונים הוצע לה שוב ושוב להגיש את המהדורה, אך היא סירבה בטענה כי היא מעוניינת להיות עם בני משפחתה. באחרונה היא שינתה את דעתה וביום חמישי האחרון חתמה סופית להגשת המהדורה. בתאגיד הסבירו כי ההודעה יצאה ביום שני באופן מקצועי וללא קשר לאירועים הפוליטיים.
בכל מקרה, ביטול מוחלט של פעילות הטלוויזיה בתאגיד תוביל לקיצוץ משמעותי בהיקף פעילותו. באחרונה הודיע יו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן (הליכוד) כי יקדם הצעה לקצץ את תקציב תאגיד השידור הציבורי בחצי. פתרונות אלה, אם אכן ייושמו, יובילו בכל מקרה לפיטורי כ-600 עובדים ברשות השידור, ולפיטורי מאות נוספים בתאגיד השידור הציבורי. התאגיד הוקם על פי חוק כדי לשדר בשלוש הפלטפורמות – רדיו, טלוויזיה ודיגיטל.
השיחות בין אנשי נתניהו לכחלון הם סביב חוק התקשורת שהטיוטה שלו נחשפה ב-TheMarker, לפיו יוקם גוף פיקוח על כל תחום התקשורת שיאפשר לממשלה למנות מקורבים למפקחים על שוק התקשורת וזאת ללא כל חסם בפני הדרג הפוליטי. כך למשל, היו"ר של גוף הפיקוח יומנה ללא ועדת איתור.
כפי שפורסם ב-TheMarker, ההתנגדות הנחרצת ביותר לחוק מובלת על ידי המשנה ליועמ"ש, אבי ליכט. היועמ"ש אביחי מנדבליט אימץ את עמדתו והבהיר כי לא יתמוך בסעיפי החוק הכוללים שליטה פוליטית מובהקת בפיקוח על השידורים. בחדשות 10 דווח כי מנדבליט הודיע הבוקר לראש הממשלה כי החוק החדש לא יוכל לעבור במהירות כפי שראש הממשלה רצה, אלא שהוא צריך לתת ליועמ"ש 21 ימים כדי שיעביר חוות דעת ראויה. עוד אמר מנדלבליט לנתניהו כי חלק מהתוכן אותו רצה להעביר ראש הממשלה לא יוכל להיכלל בתוך החוק.
סימן השאלה הנוסף הוא האם החוק יכלול הדחה של ראשי התאגיד. בטיוטת החוק נכתב כי המנכ"ל הזמני אלדד קובלנץ יסיים את כהונתו לאחר חצי שנה – אז ייבחר מנכ"ל חדש. ככל הנראה, כחלון הסכים לסעיף שיגביל את כהונתו של קובלנץ. סוגיה נוספת נוגעת למועצת התאגיד, והאם היא תסיים את כהונתה בהמשך.
היום אישרו בלשכת היועמ"ש כי הם אלה שמנעו זירוז תהליכים לאישור חוק התקשורת של נתניהו להקמת גוף פיקוח ריכוזי. "כבר לפני למעלה משבוע ימים, בעקבות פניית הדרג המדיני ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לקצר את תקופת פרסום תזכיר החקיקה של חוק התקשורת החדש להערות הציבור מ-21 ימים, הבהיר היועץ כי לא ניתן לעשות כן", נמסר ממשרד המשפטים, "זאת, בשל החשיבות הציבורית של החוק שממנו נגזר הצורך במתן תקופה משמעותית לקבלת הערות הגורמים השונים".
עוד נמסר כי "הדרג המקצועי במשרד המשפטים הציג כמקובל הערות ראשוניות לטיוטה שהוצגה בפניו, במסגרת שיח פנים ממשלתי. אולם מתן התייחסות מלאה יתאפשר רק לאחר שתתקבל טיוטה מגובשת מאת הגורמים המוסמכים".
הכתבה פורסמה במקור באתר "The Marker"
עוד באתר The Marker: