לא מעט מיליונים מוציאים משרדי ממשלה וחברות ממשלתיות על הסברה פרסום. לעתים מדובר ביחצ"נות עצמית יקרה ובלתי נחוצה של מונופול (שקע ותקע של חברת החשמל למשל), ולפעמים זהו מידע שאמור להגיע לציבור.
כל הקמפיינים שבמימון משרדי הממשלה מנוהלים על ידי לשכת הפרסום הממשלתית (לפ"מ), שגם גוזרת קופון נאה שמגיע ל–12% מתקציב הקמפיין. כמה מהקמפיינים, בהתאם לתוכן ולדרישת המשרד, מובלים בידי פרזנטור מוכר לציבור. הפרזנטורים מבקשים מהממשלה סכומים שלא היו מביישים את השוק הפרטי 0- וגם מקבלים. לפי הערכות, פרזנטור מקדיש לכל קמפיין כזה, כולל צילומי הסרטון והקלטת תשדירי הרדיו, יום עד יומיים עבודה, מה שגורם לשכרו להיראות גבוה עוד יותר.
כך, למשל, בתחילת 2014 עלה קמפיין של משרד הכלכלה שמטרתו הסברה של זכויות עובדים צעירים, עובדי קבלן ונשים עובדות בתקופת ההריון. את שלושת הסרטונים בני הדקה כל אחד (וגם כמה תשדירי רדיו) הוביל איש התקשורת חיים הכט. הקמפיין עלה למשרד הכלכלה 2 מיליון שקל, כשהכט שילשל לכיסו 80 אלף שקל.
אם נדמה לכם שמדובר בסכום גבוה, הרי שבדיקה השוואתית מגלה כי הכט דווקא הסתפק במועט. קמפיין השטרות החדשים של בנק ישראל, שעלה לפני כשלושה חודשים, רוקן לא פחות מ–5 מיליון שקל מקופת הבנק. הפרזנטור, השחקן אלון אבוטבול, התעשר ב–180 אלף שקל. גם לא ברור מדוע אבוטבול נבחר להוביל את הקמפיין - הוא לא מתגורר בישראל בארבע השנים האחרונות, אלא בארה"ב. זה לא ממש הפריע לבנק ישראל.
הסרטון בכיכובו של אבוטבול, שנמשך 41 שניות, ספג לא מעט ביקורת. רבים תוהים מדוע צריך להוציא דווקא בימים אלה מיליוני שקלים על קידום מוצר שממילא כולנו חייבים לצרוך - כסף.
ימים האחרונים מככב בטלוויזיה קמפיין חדש, הפעם של המשרד להגנת הסביבה. מטרתו היא להבהיר לציבור את חוק שקיות הניילון, שיחייב כל אדם שלוקח שקית ניילון לשלם עבורה 30 אגורות - כדי לצמצם את שימוש היתר בשקיות המזהמות. הקמפיין עלה למשרד 2.7 מיליון שקל, ומוביל אותו השחקן משה איבגי.
בדיקת שכרו של איבגי מגלה כי בשלב זה מדובר בשיאן השכר של הקמפיינים הממשלתיים. הקמפיין הטלוויזיוני העשיר את חשבון הבנק של איבגי ב–261 אלף שקל - וגם זה, כך אומרים במשרד להגנת הסביבה, אחרי "הנחה מצדו, בשל קרבתו לתחומי הסביבה".
במשרד להגנת הסביבה מדגישים שכל הקמפיין ממומן מקנסות ומהיטלים שגבה המשרד בגין עבירות ועוולות סביבתיות. "הן השכר והן עלות הקמפיין נמוכים באופן משמעותי לעומת קמפיינים של משרדי ממשלה אחרים, ואף נמוכים פי שלושה מקמפיין ראש הדשא שקידם המשרד לפני כשלוש שנים", מפרטים במשרד. "אין ספק שעם כניסת החוק לתוקף, אותם כספי קנסות והיטלים שהושקעו בפרויקט יוכיחו עצמם ויביאו להפסקת הצריכה הבזבזנית של השקיות שפוגעת בסביבה וגובות מחיר כבד, כפי שהבינו בכל העולם המערבי".
בינתיים, השר להגנת הסביבה, עמיר פרץ, התפטר בתחילת השבוע, ולא ברור אם הקריאות השנייה והשלישית של חוק שקיות הניילון יתקיימו או יידחו עד למינויו של שר חדש. חברת הכנסת מירי רגב מכחישה את הדיווחים שתעכב את חוק מחזור השקיות כנקמה על הביקורת שמתח פרץ על הממשלה. "אין מצב שהחוק לא יעבור קריאה שנייה או שלישית". לדבריה, "החוק אמור להיכנס לתוקפו בינואר". גם חברת הכנסת מיכל רוזין הודיעה אתמול כי תעלה כבר השבוע הצעת חוק פרטית בעניין.
ויש המשך, סטודנטים ממכללת נתניה טוענים כי לשכת הפרסום הממשלתית העתיקה את הרעיון לסרטון השקיות של איבגי מסרט דומה מאוד שהכינו בעניין.
הכתבה פורסמה במקור באתר "The Marker"
>> זהירות: 900 אלף ישראלים עומדים לגלות שאין צורך במקצוע שלהם
