העונה החדשה של "מראה שחורה" נחרשה השבוע בנטלפיקסים, וכולנו התמכרנו שוב לדיסטופיות הטכנולוגיות שמעבר לים. אבל מתי תהיה לנו "מראה שחורה" משלנו? הרי החיים בישראל מספקים כל כך הרבה חרדות, למה לא להפוך גם אותם לסיפור טכנופובי אפל עם כותרת פיוטית, סוף מטריד וביקורת חברתית ממוחזרת? הגיע הזמן לייבא את הפלא לישראל, ואנחנו כבר הכנו פיץ' לעונה שלמה. קבלו את "מראה כחול לבן".
פרק ראשון: "613"
אחרי שנים של ויכוחים סביב סוגיית הגיור, ישראל מציגה מכשיר גיור דיגיטלי חדשני בשם "613" שנועד לקצר את תהליכי הגיור ולוודא את האפקטיביות שלהם. המתגייר מתחבר ל-613 ומיד מועבר למוחו באופן אוטומטי כל הידע על היהדות וקיום המצוות, בלי שיצטרך ללמוד אותם.
אבל ההצלחה של המכשיר גדולה מדי: מפתחי 613 לא לקחו בחשבון שמצוות התורה המקוריות כוללות גם סקילת מחללי שבת, ניתוץ כנסיות והריגת הומואים, ומגלים לחרדתם שהם יצרו צבא של גרים אדוקים ושטופי מוח שזורעים הרס וחורבן ברחבי המדינה.
פרק שני: "תנאי שימוש"
אחרי שצנזרה בהצלחה מילים אסורות ומאמרי ביקורות על התנהלותה, הנהלת פייסבוק-ישראל מחליטה לטהר גם את המרחב הציבורי הפיזי מקללות ודברי ביקורת. יחידת הסתערות מיוחדת פושטת על בתיהם של אנשים שכתבו בפייסבוק את המילים "קוקסינל" או "כושי" או שיתפו כתבה של "המזבלה", חוטפת אותם למחסן מבודד ומחזירה אותם אחרי 30 יום. מי שמדווח על ההתרחשות הזאת בפייסבוק, נחטף גם הוא. כשהנחטפים כבר לא מוחזרים הביתה אלא נעלמים לחלוטין מהמפה, הגולשים מחליטים להשיב מלחמה.
הטוויסט בסוף: כשהחוטפים מגיעים לביתו של הגולש הסורר הבא, שהוא במקרה קוקסינל כושי, הוא מחכה להם עם ארגז כלי נשק וסמארטפון על פייסבוק לייב. העולם כולו צופה בו מחסל את החוטפים באלימות, וכשהלייב מסתיים הוא מגלה שנוסף לו ליוזר וי כחול.
פרק שלישי: "נאום לאומה"
כנופיית טרור אנונימית חוטפת את קאיה הכלבה ממעון ראש הממשלה, ומודיעה לנתניהו שהדרך היחידה שלו לשחרר אותה היא להצהיר בשידור חי מול כל האומה ובכל כלי התקשורת אם הוא כן או לא בעד פתרון שתי המדינות. תחילה הוא מסרב ומתעקש שאסור שישמעו אותו אומר דבר כזה במפורש, שכל הפאסון שלו תלוי בעמימות סביב הסוגייה, אך החוטפים לא מוותרים. לבסוף ראש הממשלה נאלץ לבצע את האקט מול כל האומה הנדהמת, כולם נגלעים ומתרגזים ונראה שהקריירה שלו נגמרה.
הטוויסט בסוף: ראש הממשלה חוזר הביתה מיואש, ובנו אבנר שמח לקראתו - ונעצר לרגע במסדרון כדי להציץ למרתף - שם יושבת קאיה. מתברר לנו שהחוטף האנונימי היה בעצם אבנר נתניהו, שרצה שאבא יתפטר סוף סוף ויהיה לו פנאי לשחק איתו אחרי כל השנים האלה.
פרק רביעי: "ארץ זבת חלב ודבש"
בבאר שבע, בירת הסייבר, מצליח הייטקיסט צעיר בשם משה העובד בחברת VR למצוא פיתרון היסטורי לסכסוך הישראלי-פלסטיני: שתי מדינות לשני עמים, אחת אמיתית ואחת וירטואלית. הוא יוצר ארץ-ישראל וירטואלית, זהה לישראל האמיתית, ולתוכה מעביר שר הביטחון את התודעות של כל הפלסטינים באופן דיגיטלי. כך, בזמן שהישראלים חיים בישראל האמיתית, מאוחסנים כל הפלסטינים במחסן ברמלה כשמוחם מחובר למציאות וירטואלית שבה הם אלה שחיים בישראל האמיתית. כך חיים העמים בשלום זה לצד זה בתחושת עצמאות והגשמה מלאות ובלי להפריע זה לזה.
הטוויסט בסוף: גליץ' במציאות מגלה למשה את האמת האיומה, שלמעשה הציונים הם אלה שחיים בישראל הווירטואלית, לאחר שהפלסטינים גירשו אותם וחיברו אותם למציאות מדומה, וכל מה שקרה מתחילת הפרק היה חלק מהאשליה שנועדה לשכנע את הציונים שהם אלה שחיים על אדמתם האמיתית.
פרק חמישי: "שתפו"
עמוד פייסבוק מצליח בשם "סטטוסים מצייצים" מחליט שבמקום להעתיק סטטוסים וממים מגולשים אחרים, הוא ילך עוד צעד קדימה ויעתיק את הגולשים עצמם: מנהלי העמוד אוספים בעורמה דגימות דנ"א של כותבי הסטטוסים המצליחים ביותר בארץ, ומשבטים באמצעותם צבא פרטי של כותבים שנונים משלהם, זהים לגמרי לגולשים המקוריים. ציבור העוקבים מתחיל להעדיף את השיבוטים, עושה להם יותר לייקים והופך אותם לאושיות רשת מצליחות, בעוד כותבי הסטטוסים המקוריים – בהיעדר פלטפורמה יוקרתית וקידומים ממומנים – נזנחים. ולא רק העוקבים נוטשים אותם: גם בני משפחתם של כותבי הסטטוסים המקוריים מעדיפים להתכתב ולהגיב לשיבוטים שלהם במקום להם, כי השיבוטים מוצלחים ושמחים ונחמדים יותר. לבסוף כותבי הסטטוסים נותרים בחוסר כל, ללא משפחה וללא חברים, ומחליטים להתאבד.
הטוויסט בסוף: בעקבות התאבדות כותבי הסטטוסים המקוריים, גולשים מתחילים לכתוב להם הספדים מרגשים על הוול, מה שהופך אותם בחזרה לבעלי הפרופיל הכי פופולרי ברשת, הפעם כמתים.
פרק שישי: "הצד הנכון"
חברת רפאל מכניסה עדכון תוכנה לכיפת ברזל, שמחבר אותה לאינטרנט ואמור להפוך אותה לחכמה יותר. אלא שבעקבות החיבור לרשת המערכת מפתחת תודעה משלה, מתחילה לקרוא חדשות באתרים שמאלניים, מלמדת את עצמה שישראל היא האויב האמיתי ומתחילה לתקוף יעדים ישראליים. הדרך היחידה לעצור את כיפת ברזל המשתוללת היא לשכנע את האתרים השמאלניים שמהם היא ניזונה לפרסם מאמר בעד ישראל - משימה לא פשוטה כלל.
פרק שביעי: "הפטריוט הגדול מכולם"
לאחר שעוד זמר מבטל את בואו לארץ בגלל חרם ה-BDS, מתגייס מכון ויצמן לייצר במעבדה "זמר פטריוט מושלם": שיבוט ביולוגי מהונדס, חתיך ובעל כישורי זימרה, שמתוכנת במוחו תמיד לרצות להופיע בפני ישראלים, לא משנה כמה פעמים או באילו נסיבות, כך שלעולם לא יוכל להחרים אותנו. הקהל אוהב אותו בהתחלה, מגיע להופעותיו וצועק בקשות לשירים ומצטלם איתו אחרי ההופעה, והזמר מסכים להכול, כי הרצון שלו מתוכנת לשמח תמיד את הקהל הישראלי ולעולם לא להגיד להם לא. מהופעה להופעה, הקהל הישראלי מבין שהזמר פשוט לא מתנגד לכלום, ומתחיל לדרוש ממנו יותר ויותר – להגיע אליהם הביתה להופעה פרטית, להופיע בפארק הירקון תוך כדי שהוא עושה בשבילם שיעורי בית ודו"חות למשרד, להופיע כשכל המשפחה יושבת לו על הכתפיים לסלפי – כשהזמר נאלץ להסכים שוב ושוב לכל גחמה עם חיוך נצחי על פניו ובלי יכולת לסרב. לבסוף הדרישות המוגזמות הופכות לחדוות התעללות של ממש, והזמר ממשיך להופיע עד שזה הורג אותו.
סצינת הסיום: בלווייה המפוארת של הזמר המרוטש מספידים אותו בתור מי שהיה "הפטריוט הגדול מכולם".
