בסוף 2018 מותחן האימה הפוסט-אפוקליפטי "קופסת הציפורים" (Bird Box) עלה בנטפליקס - ומהר מאוד הפך לסנסציה עולמית. הוא שבר נתוני צפייה לבכורה של סרט בענקית הסטרימינג (שמאז נשבר על ידי "אל תסתכלו למעלה" ו"הודעה אדומה"), הוביל לאינספור ממים, אתגר ויראלי (ומסוכן) והפך לאחד המותחנים המצליחים של השנים האחרונות - וכל זה ללא הפצה רחבה בבתי הקולנוע.

הביקורות היו פושרות, בעיקר כי הסרט חטא בלא מעט שטחיות, אך "קופסת הציפורים" היה לבסוף מותחן אפקטיבי ויותר מהכל הוא היה הצלחה מסחררת. ואם יש משהו שנטפליקס יודעים לעשות - זה לרכוב על גלים של הצלחות קודמות, ולכן לא מן הנמנע שיגיע גם סרט ההמשך. "קופסת הציפורים: ברצלונה" (Bird Box Barcelona) מגיע ארבע שנים וחצי אחרי הסרט הראשון ומרחיב את הסיפור לאירופה, כפי שהשם מסגיר.

נזכיר שהסרט הראשון היה עיבוד לרומן מ-2014, והתרחש בעולם פוסט-אפוקליפטי, שבו יצורים מסתוריים גורמים לכל מי שמסתכל עליהם להתאבד. מעט האנשים שנותרו בחיים נאלצים להסתתר במקומות סגורים ולצאת החוצה כשעיניהם מכוסות. במרכז העלילה עמדה מאלורי (סנדרה בולוק), שמנסה לשרוד ולמצוא חוף מבטחים עבורה ועבור שני ילדיה. "קופסת הציפורים: ברצלונה" הוא סרט המשך שהוא למעשה לא המשך ישיר לסרט הראשון, ובמרכזו דמויות חדשות לחלוטין - אב ובת שמנסים לשרוד ברחובות ברצלונה פוסט אפוקליפטית ומלאה באותם יצורים זדוניים.

אם התיאור הזה נשמע לכם כללי מדי, כדאי לציין שהתקציר שנטפליקס מציגה בקטלוג לצד הסרט הוא אף מעורפל יותר מזה ובעיקר מציין רק את העובדה שהסרט מתרחש בברצלונה "ומרחיב את סיפורו של שובר הקופות 'קופסת הציפורים'" (תיאור מעניין בהתחשב שהוא קיבל הפצה מוגבלת, ולכן לא זכה לשבור קופות באמת). חשוב להדגיש כבר בתור התחלה שהתקציר המעורפל הוא לחלוטין מכוון, בעיקר כי "קופסת הציפורים: ברצלונה" מלא בטוויסטים, הפתעות ורגעים בלתי צפויים, כך שכל מידע נוסף יכול בהחלט להרוס את החוויה - ומומלץ בחום להגיע לסרט עם כמה שפחות מידע עליו (ובהתאם לכך גם הביקורת לא תכלול ספוילרים).

מבלי להיכנס לפרטים, נציין שנעשים כמה מהלכים עלילתיים מקוריים ויוצאי דופן, שהופכים את הסרט כבר מהדקות הראשונות שלו לסרט המשך לא שגרתי, שמנסה לצאת מהקופסה (תרתי משמע) - ועושה זאת בהצלחה רבה. סרטי המשך רבים נוטים להישען בכבדות על האלמנטים שהובילו להצלחה של הסרט הראשון בסדרה, ולכן פעמים רבות הם גם מרגישים ממוחזרים וחסרי מעוף. מעטים סרטי ההמשך שמשתווים למקור באיכותם, ונדירים אף יותר אלה שמצליחים להתעלות מעליו - "קופסת הציפורים: ברצלונה" הוא אחד מהם. ואולי זו לא אמורה להיות משימה קשה מדי מלכתחילה כשהמקור לא היה גאוני או בלתי נשכח, אך אין ספק שעדיין נעשתה כאן עבודת כתיבה (של האחים אלכס ודוד פסטור שגם ביימו) מושקעת ומוצלחת במיוחד, כדי לוודא ש"ברצלונה" לא יהיה סתם עוד סיקוול משעמם. והתוצאה היא לא רק סרט המשך מוצלח, אלא מותחן אפקטיבי שעומד יפה בפני עצמו. הסרט הוא חוויה מותחת, מלאה בתפניות, והיא בעיקר באמת ובתמים עושה את מה שהיא מבטיחה - מרחיבה את הסיפור ומביאה אותו למקומות חדשים ובלתי צפויים.

מתוך
מרחיב את הסיפור ומביאה אותו למקומות חדשים ובלתי צפויים. "קופסת הציפורים: ברצלונה"|צילום: LUCIA FARAIG/NETFLIX

בשונה מהסרט הקודם, שכיכבה בו סנדרה בולוק, בסרט ההמשך אין כוכב הוליוודי שמקדם אותו. למעשה, צוות השחקנים מורכב ברובו משחקנים לטינים (מספרד, ארגנטינה ומקסיקו), שהם אמנם בהחלט לא אנונימיים, אך אף אחד מהם לא "שם הוליוודי" שמככב בפוסטר. עם זאת, חלקם יהיו מוכרים לכם מסרטים של פדרו אלמודובר, נרקוס מקסיקו, מראה שחורה ועוד. אחרי סרט ראשון שכלל כוכבים הוליוודיים נוספים כמו שרה פולסון וג'ון מלקוביץ', מדובר בהחלטה שהיא לכאורה הימור, אם כי לאור ההצלחות הבינלאומיות של ענקית הסטרימינג בשנים האחרונות (עם "בית הנייר", "משחק הדיונון" ו"נרקוס|), ה"סיכון" כבר פחות גדול ממה שהיה פעם. למרות זאת, נטפליקס לא חוששים לייצר חומרים בינלאומיים שלאו דווקא כוללים כוכבים הוליוודיים נוצצים, וזה בעיקר עושה להם רק טוב.

"קופסת הציפורים: ברצלונה" מצליח בלא מעט מקומות שהסרט המקורי כשל; הוא מצליח לפנות לרגש וגם לשכל, הוא מעלה נושאים מעניינים לדיון ואף משאיר את הצופה עם חומר למחשבה - וכל זה תוך שהוא גם מותח ורוויי טוויסטים. הסרט מעלה שאלות ודן בנושאים כמו אמונה, אבל וטראומה, ומשתמש במציאות דמיונית, כדי להגיד כמה דברים על המציאות האמיתית שאנו חיים בה, על נקודות מבט שונות, על הגבול הדק שבין דת לכת, על זאבים בעור של כבש ועל מי שלוקח פחדים ומשתמש בהם כדי לתמרן אנשים ולספק צרכים אלימים. ראוי לציין לטובה גם את הערך ההפקתי והאפקטים הוויזואליים שהצליחו להפוך את הנוף היפה והמוכר של ברצלונה לעולם פוסט-אפוקליפטי קודר ומאיים.

"קופסת הציפורים: ברצלונה" יכול היה בקלות להיות עוד סרט המשך ממוחזר ונשכח, אבל תודות לחשיבה יצירתית הוא מרענן, מקורי ונכנס הישר לרשימה (המצומצמת) של סרטי ההמשך המוצלחים שיצאו בשנים האחרונות. יותר מהכל, הוא מותחן מהנה, ייחודי (ולעתים אף נוגע ללב), שלא יפסיק להפתיע אתכם לרגע.