בדצמבר 2010 הנסיך הבריטי אנדרו, שגם ככה לא נהנה מתדמית ציבורית מצוחצחת במיוחד, צולם כשהוא מטייל בניו יורק עם חברו ג'פרי אפשטיין, זמן קצר לאחר שאפשטיין השתחרר מהכלא לאחר שנמצא אשם בעבירות של התעללות מינית וסקס עם קטינות ושנים לפני שנחשף היקף רשת הזנות והסחר בנערות שניהל. התמונה הזאת דבקה בנסיך, ובצדק, ככתם שחור שגרם לציבור הבריטי להירתע ממנו.
אנשי יחסי הציבור של הנסיך ניסו במשך שנים להסיר את הכתם, אבל אין חומרי ניקוי מספיק חזקים בשביל חברות עם פדופיל. ב-2019 לאחר שאפשטיין נעצר על ידי ה-FBI באשמת סחר בקטינות, הנסיך אנדרו והמקצוענים מסביבו החליטו שהוא לא יכול להמשיך להתחמק מהעיתונות הבריטית, והוא התיישב לראיון מצולם, אחד על אחת, מול עיתונאית ה-BBC אמילי מייטליס. מייטליס התעמתה עם אנדרו בראיון לגבי הקשרים האישיים שלו עם אפשטיין ושותפתו לפשע גיליין מקסוול וההאשמה הישירה כלפיו של אחת הקטינות שנסחרה על ידיהם, שתבעה אותו על כך שאולצה לקיים איתו יחסי מין כמה פעמים.
הריאיון שבר שיאי רייטינג והסעיר את בריטניה ואת העולם כולו. במקום לשקם את התדמית שלו, המופע חסר הטאקט של הנסיך בראיון הפך אותו לפרסונה נון גרטה, ולאחריו הוא השעה את עצמו ולבסוף פרש מתפקידיו הציבוריים. "סקופ", שעלה בסוף השבוע בנטפליקס, מתאר את המאמצים מאחורי הקלעים להשיג את הריאיון ההיסטורי עם אנדרו ומתמקד בעיקר באישה אחת - סאם מקאליסטר, שהייתה המפיקה של הריאיון וגם כתבה ספר בשם "סקופים", עליו מבוסס הסרט.
באופן טבעי, בגלל המעורבות של מקאליסטר בהפקת הסרט, היא מוצגת שם כלא פחות מאייקון. בילי פייפר הנהדרת נבחרה לגלם אותה, והיא מציגה אישה חזקה וחריפה, אם חד-הורית שמנסה לאחוז בעבודה שלה בכל מחיר ולהרוויח כבוד מהקולגות שלה. ג'יליאן אנדרסון נכנסת לנעליה של מייטליס ועושה עבודה סבירה אך אנמית, בעוד רופוס סוול משכנע מאוד בתור הנסיך אנדרו.
למרות שאכן מדובר בהישג מקצועי מדהים, קשה שלא לפקפק באופן בו מייטליס ומקאליסטר, בדגש על השנייה, מוצגות בסרט כגיבורות פמיניסטיות. מקאליסטר עצמה יוצאת בסרט יותר קדושה מהאפיפיור, וכמעט ואין נגיעה באופן בו התקשורת (הבריטית ובכלל) משתמשת בבית המלוכה בשביל כותרות סנסציוניות, מניעים כלכליים ורייטינג גבוה. הקורבנות מקבלות מעט מאוד אזכורים, ולמרות שהסרט מסתיים שכמה שקופיות שמתמקד בהן, קשה מאוד להשתכנע שהנערות האלה נמצאות בראש מעייניו של מישהו מהיוצרים או מהנשים האמיתיות מאחורי הסיפור האמיתי שבמרכזו.
יחד עם זאת, לצד הביקורת המתבקשת, הסרט עדיין עובד כפיסה מוצלחת של בידור. הוא מהודק וישיר, מצחיק לעיתים (הבובות על מיטתו של אנדרו נותנות הופעת אורח מוצלחת), מבוים לא רע ומשוחק היטב, בעיקר על ידי סוול, הופעה קטנה של קונור סווינדלס המתוק ("חינוך מיני", "ברבי") בתור צלם פפראצי וכאמור - בילי פייפר, שזוהרת בתפקיד הראשי ומזכירה שהיא כישרון לא מספיק מוערך מחוץ לממלכה הבריטית.