בגדול, מוסר ההשכל של "שומר הראש והמתנקש" הוא שסמואל אל. ג'קסון יותר מגניב מריאן ריינולדס. קהל היעד העיקרי הוא מעריצי סא"ג', קהל היעד המשני הוא אנשים שחשבו בטעות ש"דדפול" זה שיא הקול שיש לעולם להציע. לאלה האחרונים אומר הסרט "ביצ' פליז!", ומוסיף שאגת צחוק רועמת. קומדיית האקשן החדשה הזו מאוהבת בג'קסון עד מעל הראש. הדמות שהוא מגלם כאן, מתנקש מיומן בשם דריוס קינקייד, הוא משהו בין גיבור על ליצור מיתולוגי. הוא מקצוען, הוא חכם, הוא רגיש ויש לו המון המון מזל. מולו עומד איש מקצוע מסוג שונה: מייקל ברייס (ריאן ריינולדס), שומר ראש נירוטי ומריר, מצוין בעבודתו אבל קצת מת מבפנים. עכשיו שני אלה צריכים לבלות יחד בגלל סיבה עליליתית כלשהי, מה שיוביל לחילוקי דעות ומצבים בלתי נעימים. כמה משעשע!
"שומר הראש והמתנקש" יודע שהוא נשמע קצת כמו סרט אייטיז נשכח והוא מנסה לפצות על זה עם הומור עצמי למכביר, אווירה מטורללת ושירים קיטשיים מהתקופה. אם הוא לא היה ארוך מדי וכזה לא מעניין, זה גם היה יכול להצליח לו. חובבי הז'אנר כנראה ייהנו, וכשאני אומרת ז'אנר אני מתכוון לסוגת הסרטים הנעלה "סמואל אל. ג'קסון צועק מאדר-פאקר ומחייך". וברצינות, מי שאוהב סרטי אקשן על זיווגים מוזרים כנראה ייצא ממנו מרוצה, גם אם לא יספר עליו בהתרגשות לכל החברים שלו. זה סרט פופקורן כל כך בסיסי שג'קסון אשכרה אוכל פופקורן תוך כדי מרדף מכוניות מתישהו. בשנה אחרת אולי הייתי מתייגת אותו כאחד הסרטים החלשים והמפוספסים של הקיץ, אבל קיץ 2017 היה ממש קשוח, אז יש לי סימפטיה מסוימת לסרט הצנוע והמטופש הזה, על אף האפקטים הגרועים ושאר פגמיו.
אז כאמור, יש לנו שני אנשים שמרביצים ולפעמים גם הורגים אנשים למחייתם. אחד נחשב מוסרי ונורמטיבי והשני חי בצידו האחר של החוק. אבל אולי מערכת הערכים שלנו מעוותת, ובעצם הרוצח יותר מוסרי ממאבטח של טיפוסים מפוקפקים? בכל מקרה, קינקייד הוא עד מפתח במשפט בינלאומי ומתוקשר של נשיא בלרוס (גארי אולדמן) בבית המשפט בהאג - טיפוס כל כך רשע שהוא מפקח אישית על כל רצח המונים וחיסול פוליטי המבוצעים בשמו. אנשי הנשיא לא מהססים להחריב רחובות שלמים כדי למנוע מקינקייד להגיע למשפט, אז סוכנת האינטרפול אמיליה רוסל (אלודי יאנג, אלקטרה מ"דרדוויל") מציעה לאקס שלה, ברייס, דיל משתלם. הוא ידאג להביא את המתנקש העליז בעולם למשפט בזמן ובחיים, והיא תשתמש בקשרים שלה כדי להציל את הקריירה שלו, שהתרסקה אחרי שלקוח שלו חוסל במפתיע. וואו, מעניין מי אחראי לחיסול המסתורי הזה.
אז שני הגיבורים עושים רודטריפ מאנגליה להולנד ומדברים הרבה על איך כדאי לחיות את החיים, להתכונן לקרב, לאהוב, ובקיצור - מי צודק ומי לא. זה קצת משעמם ומתיש, אז אני אחסוך לכם - סם אל. ג'קסון צודק כמעט כל הזמן. אם להאמין לסרט, עדיף לצפצף על החוקים מצד אחד, אבל לנסות להבין ולהתחשב באחרים, לאהוב בגדול, להיות כן וכו' וכו' - דרך פעולה שכבר יותר מסובכת לביצוע אצל כל מי שאיננו הדמות המתוסרטת הזו. האסטרטגיה של דריוס זהה לקאצ'פרייז שלו, או לפחות לאחד מהם: "אני פשוט עושה את הקטע שלי". הקטע שלו הוא להסתדר איכשהו, תמיד, כנראה במין צדק קארמתי שכזה. הוא מין ילד-גבר טהור בליבו ומטונף מבחוץ, טיפוס חיובי ומגניב שהעולם מפרגן לו בתמורה. המזל שלו נבחן שוב ושוב בסצנות קרב או מרדף גרנדיוזיות שנפרשות מבתים פרטיים אל הכביש ועד התעלות באמסטרדם.
האקשן דווקא די נחמד, אבל מפסיק לעניין בפעם העשירית שמישהו מנסה לתפוס את המתנקש ונכשל. בכלל, הסרט ממחזר, המון. חבל שלא קיצצו כמה מהלכי עלילה והוסיפו עוד כמה רגעים ייחודים ומשוגעים על כל הראש, כמו הקרב האלים להגעיל של שומר הראש במתנקשים המתרחש במסעדה ובחנות חומרי בניין, או כל סצנה שסלמה הייק משתתפת בה. אה, כן, גם סלמה הייק בסרט, בתור אשתו של המתנקש ובאד-אס מרהיבה בזכות עצמה, שמקללת כל מה שזז ברדיוס של קילומטר ממנה. הייתי צופה בסיקוול שיעסוק רק בזוג הזה ובהרפתקאותיו המשונות.
ולסיום, נקודה למחשבה: מתי בפעם האחרונה ראיתם את גארי אולדמן משחק תפקיד אמיתי בסרט סביר ומעלה? האם באמת צריך להרחיק חמש שנים אחורה עד המפקח גורדון ב"עלייתו של האביר האפל"? אם להסתמך על שלושת הסרטים האחרונים בהשתתפותו: "המקום בינינו", "קרימינל" והסרט הנ"ל, גארי אולדמן נמצא בשלב הניקולס קייג'י של הקריירה שלו. הוא כל הזמן עובד ואומר כן גם לדברים שממש אבל ממש קטנים עליו.
להבדיל מקייג', אין לו את האקס פקטור שמאפשר לו להפוך כל תפקיד מטופש לקאלט בפוטנציה, אבל כן יש לו יכולת לצאת חמוד גם בסרטים משפילים במיוחד. הפעם זה לא עבד לו. חצי מהשחקנים בהוליווד יכלו לשחק את הדיקטטור הגנרי הזה טוב באותה מידה, בטח כאלה שלא צריכים לזייף מבטא. לא ברור למה בכלל ליהקו דווקא אותו לתפקיד הזה, אולי איזה מפיק לא קיבל את הממו שאפשר ללהק לתפקידי נבלים בבי-מוביז גם שחקנים אחרים. אך יש גם תפקיד אופי בדרך: סרט שייצא בהמשך השנה הלביש את אולדמן במסכת איפור כבדה כדי שיוכל לגלם את ווינסטון צ'רצ'יל ולנסות לזכות באוסקר. נו שוין.
mako תרבות בפייסבוק