לא מעט סרטי וסדרות נעורים התמקדו לאורך השנים ברעיון אובדן הבתולים (או, בניסוח יותר תקין ומעודכן, הפעם הראשונה שבה עושים סקס): החל מקומדיות רומנטיות כמו "הפעם הראשונה" עם דילן אובריין ועד לסדרות עכשוויות יותר, כמו "אמת או חובה" של נטפליקס, כשלרוב הסקס – גם אם הוא לא מוצלח – הוא תוצאה של אהבה. גם הסרט החדש "איך לעשות סקס", שקטף את הפרס הראשי בתחרות "מבט מסוים" בפסטיבל קאן האחרון, סובב סביב התמה הזו – אבל הוא עושה את זה באופן אחר לגמרי (ואולי גם אפשר לומר, ריאליסטי יותר), כשהאמירה היא בגדול כזו: לא תמיד זה חלומי, לפעמים זה ממש ההפך מחלומי, לפעמים הסקס הראשון לא נראה כפי שהיינו רוצות שהוא ייראה.

"איך לעשות סקס" הוא סרטה הראשון של מולי מנינג ווקר כבמאית. הוא עוקב אחרי שלוש נערות בריטיות – טארה (מיה מקנה-ברוס), אם (אנבה לואיס) וסקיי (לארה פיק) – שסיימו את הבחינות שלהן, ועכשיו ממריאות בהתרגשות רבה לחופשה במאליה שבכרתים. כמעט מיותר לספר לקהל הישראלי מה קורה שם במאליה: היא נחשבת ליעד פופולרי אצל צעירים רבים, גם מבריטניה וגם מכאן, שמגיעים כדי לרקוד בלי הפסקה, להשתכר עד אובדן חושים, וכמובן – לעשות סקס.

ואכן, השאיפה לעשות סקס היא כמעט מהות הנסיעה במקרה של שלוש החברות; אבל מתוכן, טארה - גיבורת הסרט - היא הבתולה היחידה. וכפי שמציינת סקיי, שהיא הצלע העוקצנית והביצ'ית של החבורה, "אם לא תעשי סקס במאליה את כנראה תמותי בתולה". אז כן, דה פרשר איז און.

כבר בתחילת החופשה לטארה יש קליק עם באדג'ר (שון תומאס), הבחור שמתגורר בחדר שממול, שנראה קצת מפוקפק מהסיבה הפשוטה שעל הצוואר שלו מקועקע סימן נשיקה. החבורה שלו מתמזגת לאורך הסרט עם החבורה שלהן, אם כי הם מבוגרים מהן בכמה שנים (הבנות לא הסגירו את גילן האמיתי). השישה יוצאים ביחד לכל המסיבות ושותים ביחד לפניהן, והכימיה בין באדג'ר לטארה נוכחת, אבל סקיי חושבת שהוא לוזר ומנסה לכוון את טארה אל החבר היותר מגניב ויותר רגוע שלו, פאדי (סמואל בוטמלי). אבל סקיי לא באמת מעוניינת בטובתה של טארה. לא ממש אכפת לה, ואולי היא פשוט רוצה לפלרטט עם הבנים בעצמה. היא נהנית לזרוק הערות מתסיסות לחלל בזמן שטארה חווה יותר ויותר מצבים של דיסוציאציה. וזה לא קורה בחלל ריק. טארה אכן עושה סקס במהלך החופשה, וזה קורה אמנם בהסכמה אבל לא ברצון, ובפעם השנייה אפילו הסכמה אין שם (לא אפרט עוד כדי לא לספיילר יותר מדי).

לאורך הסרט אנחנו רואים את טארה במצוקה הולכת וגוברת. היא נמצאת בגן עדן של אנשים וחגיגות אבל היא הכי בודדה שאפשר להיות. מאליה הופכת עבורה לגיהינום של ממש. היא כמעט מנותקת מהמציאות, עיניה מתות, ונראה שאף אחד לא ממש שם לב – וגם מי שכן לא באמת יכול להבין אותה, כי היא לא מדברת על מה שקרה. אולי זה בגלל שהיא לא רוצה לדבר על זה, אולי זה בגלל שאין לה את המילים להשתמש בהן. בכל מקרה, זה אחד הדברים הכי בולטים בסרט: הוא לא מכיל הרבה דיאלוגים, לפחות לא דיאלוגים "עמוקים" או "משמעותיים" כמו שאנחנו רגילים לחשוב על כאלה. הוא מיטיב להמחיש את המצבים הרגשיים הקיצוניים שאליהם מגיעה הדמות הראשית, אבל כל זה עובר אלינו כמעט ורק דרך הבעות הפנים שלה.

זה הרגע לדבר על מיה מקנה-ברוס, שמגלמת את טארה בהצטיינות. שיבחתי אותה כבר כששיחקה ב"השפעה" של נטפליקס, סרט גרוע שהיא בערך הדבר הטוב היחיד בו, וזה היה תפקיד קומי למדי; ב"איך לעשות סקס" היא מוכיחה שהיא שחקנית דרמטית טובה לא פחות. פניה אקספרסיביות להפליא, היא מצליחה לומר הרבה מאוד בלי להגיד שום דבר, והלוואי שהתפקיד הזה יזמן אליה עוד תפקידים רבים אחרים. באותה נשימה, צריך לומר שגם שאר הקאסט מוצלח מאוד – בולטים במיוחד לארה פיק בתור סקיי וסמואל בוטמלי בתור פאדי.

מתוך הסרט
סמואל בוטמלי ומיה מק'קנה ברוס ב"איך לעשות סקס"|צילום: ניקוס ניקולופולוס, יחסי ציבור

האמינות והאפקטיביות של הסרט לא נתרמות רק מהשחקנים המוכשרים. הן נובעות מהתסריט (שעמוס בסלנג מקומי), מהלוקיישן (מאליה עצמה), מהתלבושות (בנות 16 שיוצאות למסיבות באמת נראות ככה), ואולי הכי חשוב – מהבחירות של הבמאית, שזהו כאמור סרטה הראשון בסך הכל. נראה שמאחורי כל שוט ב"איך לעשות סקס" עומדת מחשבה. ככל שהסרט מתקדם מופרדת מיה - מבחינה ויזואלית, שמתכתבת עם הבחינה הרגשית - מהסביבה שלה; מורגשת ההשתהות של מולי מנינג ווקר על הקטנים שברגעים, הרגישות לזניחים (לכאורה) שבניואנסים. זכורה במיוחד אחת הסצנות האחרונות בסרט, בה יושבות הבנות במכונית בדרך לשדה התעופה. אם וסקיי ישנות כשהן שעונות זו על זו, וטארה לא ישנה ולא שעונה, והמבט שלה מסביר הכל. 

"איך לעשות סקס" הוא לא סרט שקל לצפות בו, מכמה סיבות: קודם כל כי הוא לא נרטיבי במובנים המסורתיים – כלומר, הוא לא כופה על האירועים שבו תפקידים עלילתיים מובהקים, והוא נותן להם לקרות כפי שהם. כאמור, הוא גם לא מכיל הרבה סצנות שיש בהם דיאלוג קוהרנטי, ובמקביל, יש בו לא מעט סיקוונסים וסצנות אווירה למיניהן (האמת היא שאפשר היה לוותר על חלק מהן). והסיבה השלישית שהופכת את "איך לעשות סקס" לסרט מאתגר עבור הצופה היא כמובן התוכן עצמו: בסופו של דבר, זה סרט קודר למדי על מה זה להיות נערה, על התחומים האפורים של ההסכמה, על חוויות של פגיעה מינית ועל להרגיש לבד בתוכן. הוא לא נעים והוא לא אמור להיות נעים, וזה נאמר במובן הכי טוב שאפשר.