כש"עולם היורה" הראשון הגיע לאקרנים ב-2015, הגעתי אליו עם ציפיות נמוכות. הסיבה? בניגוד לכל העולם בערך, לא עפתי על סרטי "פארק היורה", שהרגישו לי מיושנים בצפייה ראשונה - ועבדו לי עוד פחות טוב בצפיות חוזרות. למרות (ואולי בגלל) הציפיות הנמוכות, נהניתי מאוד מ"עולם היורה" שהיה סרט קיץ בידורי ודי טיפשי, אבל מאוד מודע לעצמו. סרט ההמשך, "עולם היורה: נפילת הממלכה" היה קצת יותר מטופש ופחות מודע לעצמו, אבל עדיין היה מספיק כיפי כדי לגרום לי לרצות לחכות לסרט שיסגור את הטרילוגיה - "עולם היורה: עולם חדש".
הסרט החדש מתרחש ארבע שנים אחרי שהאי איסלה נובלר הושמד. הדינוזאורים חיים לצד בני האדם ומתרבים במהרה ברחבי הגלובוס. בזמן שבני האדם עדיין מנסים למצוא את האיזון העדין לחיים לצד הדינוזאורים, זן חדש של ארבה עם DNA פרה-היסטורי פושט על שטחי חקלאות ומאיים ליצור משבר רעב עולמי. מבלי להיכנס יותר מדי למחוזות הספוילרים - יש לציין שהסרט מתרחש בשני קווי עלילה שמצטלבים בסוף - הראשון כולל את אוון גריידי (כריס פראט) וקלייר דירינג (ברייס דאלאס הווארד) שיוצאים למסע בעקבות בתם המאומצת שנחטפת; השני כול את כוכבי "פארק היורה" המקוריים, ד"ר אלן גרנט (סם ניל), ד"ר אלי סאטלר (לורה דרן) וד"ר איאן מלקולם (ג'ף גולדבלום), שחושדים כי יש מי שרוצה לייצר משבר רעב עולמי.
"עולם חדש" מתחיל נהדר, ומהפרולוג שמספר לנו פחות או יותר מה קרה ועד למחיצתו הוא עובד טוב. שני קווי העלילה מעניינים, יחסית, והחזרת הדמויות האייקוניות מהטרילוגיה הקלאסית לא מרגישה רק כניסיון נואש להצטרף לטרנד הנוסטלגי המעייף ששוטף את הוליווד, אלא אשכרה עובדת עלילתית ומצליחה לא להיות מטופשת מדי - אם כי היא גם לא מנצלת מספיק את הפוטנציאל הטמון בה. שאלות מעניינות על המקום של האדם מול הטבע והיכולת שלו לשנות אותו, למשל, זוכות לטיפול די שטחי. גם מבחינת הנבל המרכזי הסרט לא מתעלה לרמות גבוהות, והוא מציג גרסה למולטי-מיליארדר שרוצה לשלוט בכל סטייל ג'ף בזוס/אילון מאסק/מארק צוקרברג (תבחרו אתם את הרעל שלכם).
גם מבחינה קולנועית הסרט עובד מעולה. אל כיסא הבמאי חזר קולין טרוורו\ שהיה מעורב בכתיבת כל סרטי הטרילוגיה וביים את הסרט הראשון - הוא עושה עבודה נפלאה ומייצר כמה סצנות וסיקוונסים עוצרי נשימה, כולל סיקוונס מרדף אחד במלטה שהוא מהמרשימים שראיתי על המסך מזה הרבה זמן. מבחינת הקאסט, "עולם חדש" מספק את הסחורה. השחקנים מ"פארק היורה" עושים עבודה טובה כשמעל כולם בולט ג'ף גולדבלום, וגם כריס פראט מרשים לטובה (אם כי הפעם התפקיד שלו הרבה פחות קליל וקומי, וחבל). שאר השחקנים לא ממש מצליחים להותיר חותם, אבל כולם עושים עבודה סולידית בסך הכל.
הבעיה של "עולם חדש" היא השעה האחרונה שלו - שבה הוא מאבד גובה, שלא לומר מתרסק. עלילתית, הסרט הופך לא רק לדחוס מדי, אלא גם לתלוש ומטומטם מאוד, גם ביחס לסרטים הקודמים שלא בדיוק הצטיינו בתסריטים עמוקים ומבריקים. אל אלו אפשר להוסיף כמות אינסופית של רפרנסים לסרטים הקודמים בכמות שעוברת את גבול הטעם הטוב, ובשלב מסוים פשוט עולה על העצבים. טרוורו, מצדו, מצליח להחזיק את הסרט גם בדקות שבהן הוא ממש מטופש עם קולנוע הוליוודי מרשים, ובסיום גם מצליח לסגור מעגל בצורה שנאמנה לסדרת "עולם היורה", אבל לא פחות ל"פארק היורה".
בשורה התחתונה, "עולם חדש" הוא סיום ראוי לטרילוגיית "עולם חדש", שהצליחה להיות נאמנה למקורות של "פארק היורה", אבל גם להיות חדשה ורלוונטית בדרכה. כן - היא אף פעם לא הייתה מרתקת בצורה יוצאת דופן, אבל ברוב הזמן היא סיפקה בידור הוליוודי מזוקק ומעניין, הישג לא מבוטל בעידן שבו שוברי הקופות הם סרטי גיבורי על נוסחתיים.