יומני האופל
יש מעט מאד נבלים בהיסטוריה של הקולנוע שמזוהים עם הסרט שלהם יותר מהגיבור הראשי. לכאורה הסיבה די ברורה: הנבל נמצא כמעט תמיד ברקע של הסיפור ופעולותיו נועדו לגלות לנו דברים חדשים על הגיבור. גם ההפרדה הברורה מאד בין טוב ורע, נכון ולא נכון, בני האור ובני החושך, מקשה מאד על החבר'ה הרעים להתבלט. היוצא מן הכל מגיע כשהאיש הרע הופך מדמות לסמל של אווירה: דארת' ויידר כסמל הרוע בצד האפל של הכוח, חניבעל לקטר כסמל האימה הפסיכולוגית ב"שתיקת הכבשים" והג'וקר של הית' לדג'ר, שמייצג את הכאוס והתמוטטות הערכים בחברה ב"האביר האפל".
אבל יש עוד דבר אחד שמייחד את הדמויות האלה מרשעים גנריים: יש להן מאפיינים פיזיים בלתי נשכחים. אצל לדג'ר, מעבר לאיפור הכבוד, הצקצוק המחליא בלשון וסיפורי הצלקות, הייתה גם אפלה פנימית עצומה. מהמקרים הנדירים שבהם השחקן (הקיטשי, ארוך השיער וכוכב הקומדיות הרומנטיות) נעלם מאחורי עיניה של הדמות שאותה לבש. המסע הזה אל תוך הנשמה השחורה של אויבו המר של באטמן עלה ללדג'ר בחייו. מאז מצא את מותו משילוב קטלני של תרופות וכדורי שינה, הלך המיתוס סביב הדמות והתגבר. מה השתבש בתהליך ההכנה הסטנדרטי הזה של שחקן לתפקיד? הצצה ראשונה לפרק בסדרה דוקומנטרית שהתפרסם השבוע, מספק כמה תשובות.
נפלנו ברשת?
מצד אחד, למה לא בעצם? אם גבר, אישה או חתולה הצליחו להפוך, בלי שום גב כלכלי משמעותי, לסטארים בקנה מידה בינלאומי, למה לא לנצל את העניין הזה כדי לעשות גם כסף? ממילא הבאזז הגדול סביב קולנוע מתרחש היום ברשתות החברתיות ובאתרים סטייל באזפיד. מצד שני, עד כמה אנחנו באמת רוצים שעזים צורחות, מעריצים היסטריים של בריטני ספירס או ברווזים שרודפים אחרי כלב, יעמדו במרכז תרבות הפנאי שלנו? הרשת היא בסופו של דבר אוסף של מיטב הדברים האיזוטריים בעולם. זה נחמד כדי להעביר את הזמן, אבל לא כל גיבור של מם ראוי לשעתיים של זמן מסך.
שוברי קופות
על הסופ"ש המסויט של הגברים למשפחת סמית' כבר דיברנו מספיק השבוע, לכן נזכיר רק שאולפני סוני מלקקים את פצעי הציפיות המוקדמות עם סכום של 26.5 מיליון בלבד ל"העולם אחרי" בסופ"ש הראשון להקרנתו, סכום שמעלה תהיות לגבי היכולת שלו לכסות אפילו את ההוצאות. במקום הראשון ממשיכים לדהור וין דיזל וחבורת המהירים והעצבניים עם 34 מיליון דולר זה הסופ"ש השני ברציפות. ההכנסות העולמיות עומדות על למעלה מ-400 מיליון.
אל המקום השני ברשימה הסתנן "האשליה", הסרט החדש השני של השבוע, שהוקרן במספר בתי קולנוע קטן משמעותית משל "העולם אחרי" ונחשב לסרט קטן בהרבה. על אף שגם את הבכורה של הסרט הזה ליוו ביקורות לא סימפטיות במיוחד, הצליחו ג'סי אייזנברג, מורגן פרימן ויתר הקוסמים שודדי הבנקים לסיים עם הכנסות של 27.5 מיליון. השבוע הבא לא כולל סרטים בפרופיל גבוה במיוחד, כך שצמרת הרשימה קיבלה הזדמנות די לא שגרתית להגדיל רווחים ללא חשש.
טריילר השבוע: "אסירים"
הרוח הקרה ומלאת הזוועות שנושבת בשנים האחרונות מסקנדינביה, מגיעה לאט לאט גם לארה"ב. מעריצי "נערה עם קעקוע דרקון", "הגשר" ו-"The Killing" שהתאפיינו בחקירות מקאבריות, ירגישו בבית כבר בהצצה הראשונה לסרטו החדש של דניס וילנוב ("האישה ששרה"). העלילה מתארת את סיפורו של אב מבוסטון (יו ג'קמן) שחוטף את האיש בו הוא חושד בחטיפת שתי בנותיו הקטנות. כל זאת בזמן שבלש מקומי (ג'ק ג'ילנהול), מנסה להתחקות במקביל אחרי גורלן. מלבד ג'קמן וג'ילנהול, כולל הקאסט גם את טרנס הווארד, ויולה דייויס ומליסה לאו, הרבה מאד מועמדי (וזוכת) עבר באוסקר.
הטוב, הרע והמכוער
הטוב: אחרי שהכחיש שיחזור והודיע שלא יעשה עוד סרט בונד, יחזור, כנראה, סם מנדז לכיסא הבמאי בשני המשכוני 007 הבאים. עכשיו רק נשאר להחזיר גם את אדל.
הרע: מ. נייט. שאמלן מתכנן המשך ל"בלתי שביר". לא ברור בעצם מה יותר גרוע כאן: עוד מ"בלתי שביר" או עוד סרט של שאמלן.
המכוער: אין מה לעשות, יופי זה לא הצד החזק של דני טרחו. אבל היי, מי זוכר את זה אחרי החזה החמוש של סופיה ורגרה?