רבולושן
אז למה בכל זאת המהפכה הזאת מעוררת לא מעט חשש? בראש ובראשונה בגלל שהמשמעות שלה היא הרבה שקט נפשי לאולפנים. יש ספקות שסרט מסוים יצליח להחזיר את הרווחים? אפשר לזרוק את המימון על המעריצים. בנוסף, אפשר לתהות האם המקרה של ורוניקה מארס, סדרה עם ארגון מעריצים גדול ואקטיבי, הוא באמת מקרה מייצג? סטטיסטית רוב הפרויקטים הקטנים שמתחילים בקיקסטארטר (ובאמת זקוקים לכסף כדי לקבל חשיפה) לא מתקרבים לסכומי היעד. רוצים עוד? מה אומר מבנה הבעלות החדש על מידת ההשפעה של הקהל הרחב? תורמים גדולים עשויים לדרוש שינויים בתסריט, בליהוק ובהפקה האמנותית של הסרט, שזה בדיוק מה שהאולפנים הגדולים עושים, רק מוכפל בעשרות אלפי אנשים פוטנציאליים עם דעות מגוונות. בכלל, אם אפשר לממן כל סרט שהוא בלי כל בקרה, מה מונע מסרט שחוגג את מורשתו המבורכת של היטלר להגיע לבית הקולנוע הקרוב אליכם? כמה בלגן יכולה לעשות סטודנטית חוקרת אחת.
מה אתם מתלהבים?
שוברי קופות
שבוע רגוע מאד עבר על "ארץ אוז" בפסגה. כל כך רגוע עד שגם נפילה של כמעט 50% בהכנסות הותירה את הבלוקבאסטר התלת ממדי של דיסני עם פי 3 הכנסות מהמקום השני ברשימה (42 מיליון דולר). ההפתעה הגדולה באמת היא "הקריאה", הסרט שהצליח להתברג למקום הזה השבוע. המותחן קטן התקציב (13 מיליון), בכיכובה של האלי ברי, על מוקדנית משטרה שמקבלת שיחה מנערה חטופה, כיסה את ההשקעה כבר בסופ"ש הראשון שלו, אותו סיים עם 17 מיליון דולר בקופה. כל זה למרות שהופץ מסחרית לכמות מוגבלת של בתי קולנוע.
הכניסה החדשה השנייה של השבוע מאכזבת הרבה יותר, בעיקר לאור הקאסט המפוצץ שמרכיב אותה. הטריו של סטיב קארל, ג'ים קארי וסטיב בושמי, לא הצליח להפוך את "ברט וונדרסטון המופלא" ללהיט הקומי שהיה אמור להיות (10 מיליון). הביקורות האיומות שליוו את הסרט לאורך הסופ"ש בטח לא עזרו. אבל הכוכבות הגדולות באמת של השבוע האחרון היו ונסה האדג'נס, סלינה גומז, אשלי בנסון ו"ספרינג ברייקרס" שלהן. הסרט הפרובוקטיבי שוחרר בהפצה סופר מינימלית של 3 בתי קולנוע בלבד, וסגר סופ"ש של 270 אלף דולר (ממוצע מדהים של 90 אלף לבית קולנוע). עם הייפ כזה, יכול להיות שאנחנו מדברים על המנצח הגדול של הסופ"ש הבא.
טריילר השבוע: "מגורה"
מכירים את מאות המאמרים שעוסקים באמת הכואבת של הנשים שמאחורי תעשיית הפורנו? אז סרט דוקומנטרי חדש מתכנן להציג תמונת עולם שונה לחלוטין. "Aroused", שייצא לקולנוע במאי הקרוב, מורכב מסדרת של ראיונות עם 16 מהכוכבות הפופולאריות ביותר של תעשיית המבוגרים. הבמאית, דבורה אנדרסון, מצליחה (לפחות על פי הסינופסיס) לשבור את המגננות ולגרום להן לחלוק איתה פרטים מחייהן האישיים, את אהבתן למקצוע ואת האישיות הייחודית שלהן. זה כנראה יהיה המקום לשאול אם אפשר להשליך מהייצוג האופטימי הזה גם על הכוכבות המוכרות פחות בתעשייה, ולמרות הספק, עדיין מדובר בתיעוד קולנועי מסקרן למדי.
הטוב, הרע והמכוער
ביוגרפיה על פרדי מרקיורי היא מסוג הדברים שלא ברור איך לא יצאו לדרך כבר מזמן. טום הופר, אחד הבמאים הכי חמים בהוליווד היום, מיועד לתפקיד וסשה ברון כהן מסתמן כמו בחירה נהדרת לתפקיד של הסולן המוחצן. רק שיגיע כבר.
הרע
רידלי סקוט מתכנן לביים עיבוד מחודש ללא פחות מ"אקסודוס" של פול ניומן. אחרי פרומתיאוס, חייבים לתהות אם המשימה החדשה שלו בחיים היא להרוס כל סרט טוב שנוצר אי פעם.
המכוער
ביטלג'וס עומד לחזור לחיינו בסרט המשך חדש ללהיט משלהי שנות ה-80. בגלל שעבר כל כך הרבה זמן מאז, חשבנו שתצטרכו תזכורת לכמה יפה הוא נראה אז, רגע לפני שהאפקטים הממוחשבים יטפלו בו הפעם.